ליקוטי מוהר״ן תנינא ל
/
0 תגובות
כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם, וְזֶה מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי דְּמָעוֹת (כמובא בסימן רסב), אֲזַי אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת, וּמְבַטְּלָן :
ליקוטי מוהר״ן תנינא לא
עַל-יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר אִם קִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה. וְסִימָן : ״בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ״ (במדבר ז), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא) : אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר : ״שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף״; וּמִקְרָא זֶה נֶאֱמַר בְּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין בַּכָּתֵף אֶת הָאָרוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת עֹל תּוֹרָה :
ליקוטי מוהר״ן תנינא לח
לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ.
ליקוטי מוהר״ן תנינא לו
תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת, שֶׁנֶּחְפֶּה וְנִסְתָּר אוֹרָם הַצַּח וְהַנִּפְלָא. וְהַדַּפִּין שֶׁל כְּרִיכָה הֵם מְחַפִּים וְכוּ׳ :
ליקוטי מוהר״ן תנינא לה
לוֹמְדֵי-תוֹרָה רָאוּי לָהֶם לֵידַע עֲתִידוֹת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב : ״קֶדֶם יָדַעְתִּי״ (תהלים קיט) — שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וּמֵהֵיכָן, ״מֵעֵדֹתֶיךָ״ דְּהַיְנוּ מִן הַתּוֹרָה :
ליקוטי מוהר״ן תנינא לד
"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" (שמות יח). כִּי אֵצֶל סְתַם בְנֵי-אָדָם אֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, כִּי יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה.
ליקוטי מוהר״ן תנינא מז
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה
ליקוטי מוהר״ן תנינא מו
מְסִירַת-נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
ליקוטי מוהר״ן תנינא מד
הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת : ״אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי״ (תהלים פט)