הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל

עם האדריכלים לפני בניית העיר העתיקה.

עיר הקודש צפת היום.

הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל

הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל נולד בחודש ניסן תרפ״א לאביו ר׳ אלעזר מרדכי מיקירי קרתא, מבני הישוב הישן בירושלים. כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות וכוחות עילאיים, עד שכל רואיו ייעדוהו לגדולות. את שנות בחרותו עשה תחילה בישיבת ׳חברון׳ ומאוחר יותר בישיבה חב״ד, בהן השתלם בתורה ועבודה ובחסידות. כנער מחונן ובעל נפש עילאית, הייתה נפשו נכספת וצמאה לדבר לא נודע. ״בכל הספרים״, כך סיפר, ״חיפשתי, ואת כל דרכי עבודת ה׳ בררתי, אך כל אלו לא היו אלא מזור לרגע…״

אותן שנים עלה זקן משפיעי ברסלב בדור ההוא, מו״ר הגה״ח רבי אברהם שטרנהרץ זצוק״ל, נין ונכד לזקנו הקדוש מוהרנ״ת מברסלב ולהגה״ח רבו נחמן מטשהארין זצ״ל. סיבבו מן השמיים, והנער המבקש פגש את רבי אברהם, שהפך תיכף למורו ורבו המובהק, השקהו והטעימו ממימי תורתו הקדושה של הנחל נובע מקור חכמה, עד שנתבטל אליו בתכלית הביטול. אף מורינו רבי אברהם סמך שתי ידיו עליו להנחיל בידו כל תורתו, וכל דרכו הלימוד והעבודה על פי דרכו של אדמו״ר מוהר״ן, וכן מסורות סודיות ומשימת חייו – בנין העיר הקודש צפת. כך בכוחו של מורו הגדול, ובכח פי שניים שקיבל בשעת פטירתו, החל מורנו ר׳ גדליה להשקות את העדרים, ולהעביר את המסורת שנמסרה בידו לתלמידיו דור אחר דור.

גולת הכותרת במפעל חייו הייתה – בנין העיר צפת ת״ו, יישובה ביהודים שומרי תורה ומצוות והקמת מוסדות תורה. הוא הקים את ׳אגודת נחל נבע מקור חכמה האגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון׳ – והחל יחד עם קבוצה מתלמידיו, במסירות נפש, בפעולות מעשיות להגשים את החזון. "בנין ירושלים," כך אמר, "תלוי בבנין צפת.״ כי בח״ר ה׳ ציון או״ה למושב לו. כשציון חרב״ה, כשהקשר לירושלים הוא עדיין רק בבחינת כיסופים ומאוויים, אזי שוכנת השכינה בצפ״ת. כשיתגלו הכיסופים בצפת, תוכל ירושלים להיבנות. בערוב ימיו התבטא ואמר ״לקחתי את צפת מתחת לס״א לידי הרבי״.

בקיץ תש״מ, כשהוא חלוש וחולה, יצא במסירות נפש לאירופה, למסע של איסוף כספים לטובת בנין צפת. כשהגיע למנצ׳סטר הלכו כוחותיו ואזלו, אך הוא המשיך כאילו כוחו עדיין במתניו. בדרך סיפר לאחד ממקורביו, איך שרבו רבי אברהם מסר נפשו באחרית ימיו להתפלל במניין, והוסיף ״גם אני רוצה למסור את נפשי עבור צפת, ואפילו למות למען בנינה…״ למחרת, ביום שני כ״ג תמוז תש״מ, כשהוא באמצע דרשה נלהבת ומלאת רגש בגודל החיוב לקומם את חורבות צפת, עלתה נשמתו בסערה השמימה, ודבריו הנבואיים קיבלו את משמעותם המפעימה.

* * *

מכתביו כולל:

״חיי נפש״ שזכה להוציא לאור בחייו, בו עוסק בעניין התקשרות לצדיקים על דרך החסידות.

״שערי צדיק״ – שו״ת בכל עניני התורה שבכתב ושבעל פה, ראשונים ואחרונים, מוסר וחסידות, ובעיקר בתורת רבינו הקדוש מברסלב, תלמידיו ותלמידי תלמידיו. הותיר בכתובים עוד חיבורים מחיבורים שונים, בינהם חיבור עמוק בדרך הקבלה על הספר הקדוש ליקוטי מוהר״ן – בארה של מרים.

ומפתח מקיף על כל הערכים בתורתו של מוהר״ן.