
ליקוטי מוהר״ן פה
/
0 תגובות
פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה — כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּלְכוּת הִיא אֵצֶל זְעֵיר אַנְפִּין, בִּבְחִינַת אוֹשִׁיט פְּסִיעָה לְבַר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף רג: וכמבאר בכתבי האריז״ל). סוֹעֲדִים בּוֹ — פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאָנוּ רוֹצִים לְתַקְּנָהּ וּלְגַדְּלָהּ, בִּבְחִינַת סַעַד וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁיְּהֵא פָּנִים בְּפָנִים. וּלְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר אֶת-נֶצַח-הוֹד-יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כִּי מִשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ. צִדְקָתָם תַּצְהִיר — פֵּרוּשׁ, עַל-יְדֵי מָה מִתְבָּרְכִין נֶצַח-הוֹד-יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין עַל-יְדֵי הַמֹּחִין שֶׁהוּא מְקַבֵּל, כַּמּוּבָא. וְהַמֹּחִין הֵם אַרְבַּע : חָכְמָה בִּינָה, חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּנֶצַח-הוֹד-יְסוֹד דְּבִינָה. וְזֶה בְּחִינוֹת : כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהֵם סוֹד שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין, וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין :

ליקוטי מוהר״ן פו
הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב-שַׁבָּת-קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ : כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא, כְּדֵין ״יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן״. וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ליקוטי מוהר״ן צז
הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּיָדוּעַ הוּא, שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א״ל הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ״י הֵם דָּד (כמו שמּובא בלקוטי תורה להאר״י פ׳ בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז) : ״הֵא לָכֶם זֶרַע״; וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם. אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל-שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַדָּלֶת הֵא. וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַדָּלֶת הֵא? הָעִנְיָן הוּא כָּךְ : דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהלים ס) : ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי״.


ליקוטי מוהר״ן קנט
דַּע, שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי, וְהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין בְּנֵי-אָדָם וּבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וְיָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין לִמּוּד הַתּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם וְאָדָם לוֹמֵד בִּבְחִינָה אַחַת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד לְהַשְּׁכִינָה, שֶׁלִּמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמַעֲלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁפַע, הַיְנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת.

ליקוטי מוהר״ן קס
הַדֶּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם. לִפְעָמִים הוּא נוֹקֵשׁ בָּאָדָם וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה) : ״קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק״; וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַדֶּפֶק בָּא מִן הַנְּשִׁימָה, וְהַנְּשִׁימָה בָּא מִן הָאֲוִיר עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, וּכְפִי הַדִּבּוּר, כֵּן נַעֲשֶׂה הַדֶּפֶק, אִם לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ.

ליקוטי מוהר״ן קסא
הַמַּחֲלֹקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם, כִּי ״הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״ (דברים כ). וְהִנֵּה עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין, אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשׂאִין אֶת הָעֵץ, וְהַמַּחֲלֹקֶת נִקְרָא מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פח) : ״סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד״ :

ליקוטי מוהר״ן קסב
בִּימֵי הַמַּגִּיד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס, וְהָיָה מִתְנַגֵּד לְאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד. וְסִפְּרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו מִזֶּה הָאִישׁ, וְאָמַר לָהֶם, שֶׁיִּרְאוּ לְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד, וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם.


ליקוטי מוהר״ן רסח
כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים. וְהִנֵּה הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הִיא מִתְגַּעְגַּעַת מְאֹד לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁהּ, וּמַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם, וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם, עַל-יְדֵי שֶׁנֵּחֱלָשׁ כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ, עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְמַלֵּא רְצוֹנָהּ, כִּי הִיא רוֹצָה רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ-הוּא.