הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּיָדוּעַ הוּא, שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א״ל הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ״י הֵם דָּד (כמו שמּובא בלקוטי תורה להאר״י פ׳ בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז) : ״הֵא לָכֶם זֶרַע״; וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם. אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל-שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַדָּלֶת הֵא. וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַדָּלֶת הֵא? הָעִנְיָן הוּא כָּךְ : דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהלים ס) : ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי״.