״זכרו תורת משה״ מפי הרב אפרים קעניג שליט״א

/

ליקוטי מוהר״ן נה

/

עפר ועפר ופרה אדומה : הרב אפרים קעניג שליט״א

/

ליקוטי מוהר״ן רו

/
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ וְכוּ׳ (תהלים קיט) : כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף-וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְרַחֵק הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַטּוֹב.

ליקוטי מוהר״ן טז

/
רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי : זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא. וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתַּרְתֵּי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְסוּרָא : (בבא בתרא עד)

ליקוטי מוהר״ן פה

/
פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה — כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּלְכוּת הִיא אֵצֶל זְעֵיר אַנְפִּין, בִּבְחִינַת אוֹשִׁיט פְּסִיעָה לְבַר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף רג: וכמבאר בכתבי האריז״ל). סוֹעֲדִים בּוֹ — פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאָנוּ רוֹצִים לְתַקְּנָהּ וּלְגַדְּלָהּ, בִּבְחִינַת סַעַד וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁיְּהֵא פָּנִים בְּפָנִים. וּלְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר אֶת-נֶצַח-הוֹד-יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כִּי מִשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ. צִדְקָתָם תַּצְהִיר — פֵּרוּשׁ, עַל-יְדֵי מָה מִתְבָּרְכִין נֶצַח-הוֹד-יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין עַל-יְדֵי הַמֹּחִין שֶׁהוּא מְקַבֵּל, כַּמּוּבָא. וְהַמֹּחִין הֵם אַרְבַּע : חָכְמָה בִּינָה, חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּנֶצַח-הוֹד-יְסוֹד דְּבִינָה. וְזֶה בְּחִינוֹת : כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהֵם סוֹד שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין, וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין :

ליקוטי מוהר״ן פו

/
הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב-שַׁבָּת-קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ : כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא, כְּדֵין ״יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן״. וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ליקוטי מוהר״ן צז

/
הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּיָדוּעַ הוּא, שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א״ל הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ״י הֵם דָּד (כמו שמּובא בלקוטי תורה להאר״י פ׳ בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז) : ״הֵא לָכֶם זֶרַע״; וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם. אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל-שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַדָּלֶת הֵא. וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַדָּלֶת הֵא? הָעִנְיָן הוּא כָּךְ : דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהלים ס) : ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי״.

ליקוטי מוהר״ן קא

/

ליקוטי מוהר״ן קנט

/
דַּע, שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי, וְהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין בְּנֵי-אָדָם וּבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וְיָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין לִמּוּד הַתּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם וְאָדָם לוֹמֵד בִּבְחִינָה אַחַת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד לְהַשְּׁכִינָה, שֶׁלִּמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמַעֲלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁפַע, הַיְנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת.