הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל
(ביידיש):
ליקוטי מוהר״ן רפו
(שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ מִכְּבָר מַה שֶּׁאָמַר עַל פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים וְשׁטְרִים, וְנִשְׁכַּח הָרֹב, וְזֶהוּ הַיּוֹצֵא מִשָּׁם, מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכְרִים עֲדַיִן) :
כִּי יֵשׁ גַּן-עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת : גַּן וְעֵדֶן, וְהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, כִּי עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן-עֵדֶן הוּא הַשָּׂגַת חָכְמַת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּן-עֵדֶן כַּנַּ״ל. אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי הַשְּׁעָרִים, כִּי יֵשׁ שְׁעָרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִכְנֹס לְגַן-עֵדֶן, דְּהַיְנוּ לְהַשָּׂגַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, אַךְ אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים גְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּאָרֶץ, בְּחִינַת (איכה ב) : ״טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ״; וּצְרִיכִים לָזֶה בַּעַל הַבַּיִת עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא וּלְהָקִים וּלְהַעֲמִיד הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ : וְדַע, שֶׁעַל-יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זוֹכִין לִהְיוֹת מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲמִיד וּלְהָקִים הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כט) : ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״. בְּמִשְׁפָּט דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל-יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, שֶׁמְּבָרְרִים מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶרֶץ, וְאָז מַעֲמִיד וּמֵקִים וּמְגַלֶּה הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְגַן-עֵדֶן כַּנַּ״ל : וְזֶהוּ : ״שֹׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וְכוּ׳ לִשְׁבָטֶיךָ״ (דברים טז). ״שֵׁבֶט״ רָאשֵׁי-תֵּבוֹת טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ (הַיְנוּ הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ), וְזֶהוּ : שֹׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ וְכוּ׳; כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים וְהַמּוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ שׁוֹפְטִים דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר עַל-יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת פּוֹסְקִים, בְּחִינַת : ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ : תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ, כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מְקִימִין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ : בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ, כִּי הֵם מְקִימִין וּמְגַלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּתְעַלְּמוּ, בְּחִינַת טָ׳בְעוּ בָ׳אָרֶץ שְׁ׳עָרֶיהָ; הֵם מְקִימִין אוֹתָם עַל-יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם, דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, בְּחִינַת : ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״, כַּנַּ״ל :
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוּבְאוּ בַּכֶּרֶךְ הַנּוֹרָא הַזֶּה סֵפֶר ״לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ״ן״. אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא תְּלֵיסַר נַהֲרִין, צָפְנַת פַּעְנֵחַ כָּל צְפוּנוֹת בּוֹ מִתְגַּלִּין וּמִתְבָּאֲרִין, כִּשְׁבִילֵי דִּנְהַרְדְּעָא כֵּן כָּל שְׁבִילֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְיִרְאַת-שָׁמַיִם וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה לֵהּ נְהִירִין, הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ דִּמְגַלְיָן לֵהּ דְּמִטַּמְרִין, כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ זִקּוּקִין דְּנוּר וּבִעוּרִין. קוּמוּ וּבָרְכוּ אֶת ה׳ אֱלֹקֵיכֶם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם דְּגַלִי לָן נְהוֹרִין. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְדָרֵי דָּרִין, כְּעַן נַחֲוֵי קִדָּה וּנְצַלֵּי קֳדָם רַחֲמָנָא, דְּיֶהֱוֵי בְּסַעֲדָנָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר סֵפֶר ״לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ״ן תִּנְיָנָא״. אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתָם כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתָם עֲדֵי נָשׁוּב לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה, וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יְקֻיַּם תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן :
חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק
