הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל
(ביידיש):
ליקוטי מוהר״ן רפג
[שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ אֵיזֶה דְּבָרִים יְקָרִים מִתּוֹרָה נִפְלָאָה, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁחָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶרְשׁם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי] :
דַּע, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין שָׁאוּל וְדָוִד, כִּי כְּתִיב (תהלים כג) : ״אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי״; וְאִיתָא בּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסח) : הַיְנוּ טוֹב הַיְנוּ חֶסֶד, אֶלָּא טוֹב – טוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַבֵּהּ; חֶסֶד – דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר. וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי צַדִּיקִים, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, רַק שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב, שֶׁטּוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, וְהַשֵּׁנִי הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, שֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד בְּחִינַת : ״וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ״ (עיין סוכה מט:), וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת. וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה בֵּין שָׁאוּל וְדָוִד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵחֲמַת בְּחִינוֹת הַנַּ״ל, כִּי זֶה הָיָה בְּחִינַת טוֹב, וְזֶה הָיָה בְּחִינַת חֶסֶד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערובין נג) : דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּהּ : ״יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ״; שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּהּ : ״אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ״. הַיְנוּ כַּנַּ״ל, כִּי שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא, זֶהוּ בְּחִינַת טוֹב, דְּטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ, אֲבָל דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא, שֶׁהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לָרַבִּים, זֶהוּ בְּחִינַת חֶסֶד, דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, בְּחִינַת : ״וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ״. וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת רְעָמִים, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נו), וְאִיתָא שֶׁהָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים חַמִּים כְּמוֹ אֵשׁ, וְהָעֲנָנִים שׁוֹאֲבִין אוֹתָן הָאֵדִים חַמִּים, וּמֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲבִין אוֹתָם הָאֵדִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַחֲזִיקָם בְּתוֹכָם, עַל-יְדֵי-זֶה נִבְקָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין רְעָמִים. וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת הַנַּ״ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג) : ״הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ״ וְכוּ׳ – הִיא עֲצוּרָה בְּלִבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה אוֹתָהּ, עַל-יְדֵי-זֶה בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת בִּבְחִינַת רְעָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת (עבודה זרה יט) : שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁל הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים, שֶׁמְּשִׂיחִין וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה, לָזֶה צְרִיכִין לִמּוּד, כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַלִּמּוּד, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, וְטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ כַּנַּ״ל. נִמְצָא, שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ״ל. אֲבָל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כְּלָל, וְזֶהוּ שֶׁהָיָה קוֹבֵל דָּוִד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (תהלים קיט) : ״כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְּתוֹרָתֶךָ״, שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וְחוֹלְקִין עָלַי שֶׁלֹּא עַל-פִּי הַתּוֹרָה כְּלָל. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד (שם כג) : ״אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי״, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה עָלַי רְדִיפוֹת וּמַחֲלֹקֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּחֲלֹקֶת רַק מִשָּׁם, מִבְּחִינַת טוֹב וָחֶסֶד, כַּנַּ״ל :
