הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל
(ביידיש):
ליקוטי מוהר״ן מה
(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
מֶחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה – כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִים בְּחִינַת כְּנָפַיִם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י) : ״וּבַעַל כְּנָפִים יַגֵּיד דָּבָר״; וּכְתִיב (יחזקאל י) : ״וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם״. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, אֲזַי [הַכְּנָפַיִם] נִתְעוֹרְרִים, הַיְנוּ כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם נִתְהַוֶּה הַדִּבּוּר. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לְהָכִין וּלְתַקֵּן פֶּה, לְקַבֵּל אֶת הַדִּבּוּר בְּתוֹכוֹ, וְעַל-יְדֵי שֶׁמַּכֶּה כַּף אֶל כַּף, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַוֶּה הַפֶּה. כִּי בְּכָל יָד – חֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת, וְהַכָּאוֹת הָאוֹרוֹת, יַד יָמִין בְּיַד שְׂמֹאל, הַיְנוּ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים חֲמִשָּׁה, גִּימַטְרִיָּא כ״ה (עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה); וְהַכָּאוֹת יַד שְׂמֹאל בְּיַד יָמִין חֲמִשָּׁה פְּעָמִים חֲמִשָּׁה, גִּימַטְרִיָּא גַּם-כֵּן כ״ה; שְׁנֵי פְּעָמִים כ״ה, גִּימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים. זֶה בְּחִינוֹת חֲמִשִּׁים פְּעָמִים יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּזְכַּר בַּתּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינוֹת יוֹבֵל יָצְאוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם (זוהר שמות דף מו). וְעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר בְּגָלוּת, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה משֶׁה כְּבַד-פֶּה, וְעַל-יְדֵי גְּאֻלָּה נִתְהַוָּה בְּחִינַת פֶּה. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי חֲמִשִּׁין שַׁעֲרֵי בִּינָה נִתְהַוָּה הַפֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (שמות ד) : ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״ – מִי דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי מֶחָאַת כַּף, חֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת יָמִין בַּחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל וַחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל בַּחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד יָמִין, נִתְהַוֶּה בְּחִינַת מִי, שֶׁעַל-יָדָהּ נִתְהַוֶּה פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״. וְהַפֶּה מְקַבֵּל הַדִּבּוּרִים מֵהַכַּנְפֵי רֵאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר״; וּכְנָפַיִם נִתְעוֹרְרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת יְדֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם״. וְכָל זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהַיָּדַיִם הֵם כְּנֶגֶד כַּנְפֵי רֵאָה. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ הַפּוֹסְקִים : נִשְׁבָּר הַגַּף סָמוּךְ לַגּוּף – טְרֵפָה (יורה דעה סימן נג), כִּי בְּוַדַּאי נִקֵּב עַל-יְדֵי-זֶה הָרֵאָה :
