(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. וְאָמַר לְהוֹ : בְּהַיְנוּ דְעָל.

רַשִּׁ״י : רְצִיצָא דְּמָיֵת. אֶפְרוֹחַ שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ קְלִפָּתוֹ :

רְצִיצָא, זֶה אֶפְרוֹחַ. זֶה בְּחִינַת (תהלים עב) : ״יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק״. שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ : הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בִּצְלוֹתֵהּ וּבָעוּתֵהּ – בְּאֵיזֶה מִן הַמְּקוֹמוֹת מִן הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר. וְהֵשִׁיב לָהֶם : הֵיכָא דְּעָל. הַיְנוּ, אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ אֵיךְ שֶׁנִּכְנָסִים בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם, כַּיָּדוּעַ, שָׁם צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ :