ליקוטי מוהר״ן קס
הַדֶּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם. לִפְעָמִים הוּא נוֹקֵשׁ בָּאָדָם וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה) : ״קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק״; וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַדֶּפֶק בָּא מִן הַנְּשִׁימָה, וְהַנְּשִׁימָה בָּא מִן הָאֲוִיר עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, וּכְפִי הַדִּבּוּר, כֵּן נַעֲשֶׂה הַדֶּפֶק, אִם לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ :
