הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל
(ביידיש):
ליקוטי מוהר״ן קא
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]
בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ (תהלים כז) :
הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. כִּי ״בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״ (ישעיה כו) — הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כִּי בַּתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית, בָּרָא עוֹלָמִים (בראשית רבה פרשה א). כִּי יוּ״ד הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֵא הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ בְּיָ״הּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת י״ק כַּנַּ״ל, בָּרָא כָּל הָעוֹלָמִים כַּנַּ״ל. וּכְתִיב (יחזקאל לד) : ״אָדָם אַתֶּם״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא) : אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עַכּוּ״ם קְרוּיִין אָדָם. כִּי יֵשׁ ע׳ אַנְפִּין נְהִירִין, וְיֵשׁ ע׳ אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:) עַל פָּסוּק : ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה״ : זָכָה — נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים; לֹא זָכָה — נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת. סַם חַיִּים הוּא אַנְפִּין נְהִירִין, סַם מָוֶת הוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג) : ״בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם״. וּמִן אַנְפִּין חֲשׁוּכִין יֵשׁ לָעַכּוּ״ם יְנִיקָה, וְכָל עַכּוּ״ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת. וְזֶה (דברים לג) : ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״ וְכוּ׳, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה (ספרי פרשת זאת הברכה, עין זוהר בלק קצג). וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת רָעוֹת, הוּא נִכְנָע תַּחַת אוֹתָם הָעַכּוּ״ם, שֶׁהֵם כְּרוּכִים וּמְקֻשָּׁרִים לְאוֹתָן הַמִּדּוֹת רָעוֹת. וְזֶהוּ (אבות פרק ג) : כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ; הַיְנוּ שִׁעְבּוּד בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת, וְגַם דֶּרֶךְ אַרְצִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ״ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁפָּרַק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ע' אַנְפִּין נְהִירִין, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּחִינַת ע׳ אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם הַשִּׁעְבּוּד וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ״ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ כַּנַּ״ל. אֲבָל כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ; הַיְנוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן, שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת (קהלת ח) : ״חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו״, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ, כִּי נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁעְבּוּד וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין עַל-יְדֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ״ל. כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. וְעַל-כֵּן, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה עַד שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, אָז נִכְנָעִין הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים לב) : ״יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. לְמִסְפַּר הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר, בְּחִינַת (שמות כד) : ״לִבְנַת הַסַּפִּיר״. הַיְנוּ : אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵיהֶם : יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ״ל : וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת, וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ״ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ״ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו) : ״וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם״; הַיְנוּ שֶׁמְּעֹרָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִים כַּנַּ״ל. וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לב) : ״וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם״, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה כִּי-אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) עַל פָּסוּק (במדבר יט) : ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״ — אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ״ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ״ל. וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת : זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם; הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת : אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֵין הָעַכּוּ״ם קְרוּיִים אָדָם; כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁעַל-שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת : זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ״ם, הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין, כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל-כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ״ל. כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת : דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (תהלים קד) : ״כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״. וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה, וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת, כַּיָּדוּעַ. וְשָׁלשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה : בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י״ק, כִּי י״ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד האזינו רצ), שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ״ל. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י״ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ״ל : וְזֶהוּ : בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים — זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י״ק, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת אָדָם. צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי — הַיְנוּ לֶאֱכֹל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי, כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ כַּנַּ״ל. וַאֲזַי מִמֵּילָא : צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ — כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים, שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָ״הּ, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ״ל, וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ״ל :