ליקוטי מוהר״ן צז
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]
אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל : (תהלים פג)
הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּיָדוּעַ הוּא, שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א״ל הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ״י הֵם דָּד (כמו שמּובא בלקוטי תורה להאר״י פ׳ בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז) : ״הֵא לָכֶם זֶרַע״; וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם. אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל-שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַדָּלֶת הֵא. וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַדָּלֶת הֵא? הָעִנְיָן הוּא כָּךְ : דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהלים ס) : ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי״. הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ, כִּי קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל-יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִלָּתָם וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, עַל דֶּרֶךְ : ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים״ (שמואל-ב כג). וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת : הָאַחַת הִיא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִלָּתוֹ; רַק צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כָּל זֹאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) : ״כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי״ — זֶה הַיִּחוּס; ״וְאֶת כָּל עֲמָלִי״ — שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית הִיא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד, נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ. עַל-כֵּן צָרִיךְ לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל-יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) : ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי״. פֵּרוּשׁ, כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֶב וְיָבֵשׁ, וְעַל-יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ״ל, וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּמִן הָעֲנָוָה נִמְשָׁךְ הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכּתוּב (משלי כב) : ״עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳״; נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם-כֵּן בְּיִרְאָה. וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פרק ג) : אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִלָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה, וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וּמַה מִּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאֹפֶן זֶה, וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כָּל-שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית״ : וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק : לִי גִלְעָד — לְשׁוֹן גַּל עֵד, שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ״ל. מָעֹז רֹאשִׁי — הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. יְהוּדָה — הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט) : ״הַפַּעַם אוֹדֶה״. מְחֹקְקִי – וּפֵרַשׁ רַשִׁ״י : לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִלָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ״ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ״ל. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ״ל הֵם יוּ״ד; יוּ״ד וְד׳ הַנַּ״ל — נַעֲשֶׂה הַ׳. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט) : ״אָמַרְתִּי״ — דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת — עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם נב) : ״חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם״. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק : אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ — הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁמִּשֵּׁם ״אֱלֹהִים״ נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת ״אַל דֳּמִי״, דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַה׳ ד׳, אֹמַר לְךָ : אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל — שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת ״אֵל״ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ״ל, וְתַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי-זֶה מִן הַדָּלֶת הֵא כַּנַּ״ל, וְנַעֲשֶׂה א״ל בְּחִינַת דַּד וּמ״י בְּחִינַת דַּד. וְה׳ הִיא הַשֶּׁפַע, כִּי ה׳ בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם שְׁנֵי הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן :