הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל
(ביידיש):
ליקוטי מוהר״ן פו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]
פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ׳ :
הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב-שַׁבָּת-קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ : כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא, כְּדֵין ״יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן״. וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ו) : הָנֵי בִּרְכֵּי דְּרַבָּנָן דְּשָׁלְהִי מִנַּיְהוּ, וּבְשַׁבַּת-קֹדֶשׁ חוֹזְרִין לָהֶם כֹּחַ הַהֲלִיכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח) : ״אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ״; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ לְמָשָׁל, תִּינוֹק, כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בִּמְרוּצָה, רַק פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אוֹתוֹ. כָּךְ כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ, וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי, כִּדְאִיתָא בִּגְּמָרָא (שבת קד) : קֻשְׁטָא קָאֵי, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּדְאִיתָא (במסכת דמאי פרק ד) : אֲפִלּוּ עַם-הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת. וּכְשֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, הוּא סַעַד לְתָמְכוֹ, וּבְחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי. אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁלשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ הֵיטֵב. וְהוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָדָם עַל שַׁבָּת אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי צְדָקָה : יֵשׁ צְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג) : ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה״ וְכוּ׳; וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה, וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הִיא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צְדָקָה, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה) : ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״; הַיְנוּ שֶׁצְּדָקָה עוֹשָׂה לוֹ הֲלִיכָה. וְגַם נֶאֱמַר (בראשית לב) : ״וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ״, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ״י : לוֹ — לְצָרְכּוֹ, לְרַפְֹּאתוֹ מִצְלִיעָתוֹ. נִמְצָא, בּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רַגְלִין הַנַּ״ל : וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ : פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה — הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ״ל. סוֹעֲדִים בּוֹ — הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ״ל, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי. לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ״ל. וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ כָּרָאוּי, הוּא עַל-יְדֵי : צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים — הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ״ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ״ל :