מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה. כִּי יֵשׁ נוּן שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וּמ״ט שְׁעָרִים יָכוֹל כָּל אָדָם לִכָּנֵס בָּהֶם וּלְהַשִּׂיגָם, אַךְ שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הוּא בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כִּי גַּם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מָצִינוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג) : ״שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״. וְאֵלּוּ הַמ״ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת מ״ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ, כִּי כָּל שַׁעַר וָשַׁעַר יֵשׁ לוֹ אוֹת מִמ״ט אוֹתִיּוֹת הַשְּׁבָטִים. וְהִנֵּה הַכּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹת וְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לוֹ; וַאֲפִלּוּ אִם מַגִּיעַ לְשָׁם, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה סָגוּר, וּמֵחֲמַת כָּל זֶה אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה. וְעַל-יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, הוּא מִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְגַם זוֹכֶה עַל-יְדֵי תְּהִלִּים לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר וְאוֹת הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וְלִפְתֹּחַ הַשַּׁעַר. נִמְצָא, שֶׁזּוֹכֶה עַל-יְדֵי תְּהִלִּים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת (שמואל-ב כג) : נְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז:) : שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה; וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד, עַל-יְדֵי-זֶה הוּקַם עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה כַּנַּ״ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד:) : לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה לְיָחִיד וְכוּ׳. נִמְצָא, שֶׁעִקָּר הוֹרָאַת הַתְּשׁוּבָה עַל-יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁאֲמָרוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד וּבְרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, יָכוֹל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ סֵפֶר תְּהִלִּים וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים כַּנַּ״ל :

וְעִקָּר הִזְדַּכְּכוּת שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ, שֶׁהֵם מ״ט אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מ״ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, הָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִלָּאָה (כמובא בכתבי האר״י ז״ל, ועין שם והבן היטב). וְעַל-כֵּן אַחַר שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם, וְזָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם, סָפְרוּ מ״ט יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ״ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מ״ט אוֹתִיּוֹת הַנַּ״ל. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, אָז : ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״ (שמות יט) — זֶה בְּחִינַת : ״וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״, בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנַּ״ל :

וְזֶהוּ : ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ״ (שמות א) — סוֹפֵי-תֵבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת תְּהִלִּים וְאוֹתִיּוֹת תְּשׁוּבָה. כִּי עַל-יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְכוּ׳. כִּי מ״ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת מ״ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, לְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם כַּנַּ״ל :

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, שֶׁבִּימֵי תְּשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ בֶּאֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין אָז בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה כַּנַּ״ל, וְעַל-כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לַעֲסֹק תָּמִיד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי תְּהִלִּים הוּא הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בּוֹ :