ליקוטי מוהר״ן תנינא צב
תִּקּוּן לְמִקְרֵה-לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן (סי׳ רה), עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן. כִּי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים (פסחים קיז, זוהר אמור דף קא, פינחס דף רכג, תקון יג), שֶׁהֵם : בְּרָכָה, אַשְׁרֵי, מַשְׂכִּיל וְכוּ׳. כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ״ל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ״ל, כִּי הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ״ל, כַּמְבֹאָר מִזֶּה שָׁם בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן. וְדַע, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ״ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד פְּגָם הַנַּ״ל, הוּא מְרֻמָּז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ : בְּרָכָה — ״אֲבָרֵךְ אֶת ה׳ אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת״ וְכוּ׳ (תהלים טז). אַשְׁרֵי — ״אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה״ (שם לב). מַשְׂכִּיל — ״וּמֵה׳ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת״ (משלי יט). שִׁיר — ״בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״ (תהלים מב). נִצּוּחַ — ״לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת״ (שם נט). נִגּוּן — ״אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה״ (שם עז). תְּפִלָּה — ״הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח״ (איוב ו). הוֹדוּ — ״פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ״ (משלי ה). מִזְמוֹר — ״הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה״ (איוב לה). הַלְלוּיָהּ — ״אִשָּׁה יִרְאַת ה׳ הִיא תִתְהַלָּל״ (משלי לא). [וְהָבֵן הֵיטֵב רְמָזִים אֵלּוּ] :
וְדַע, כִּי אֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל, שֶׁצְּרִיכִים לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם : ״מִכְתָּם לְדָוִד״ — טז. ״לְדָוִד מַשְׂכִּיל״ — לב. ״אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל״ — מא. ״כְּאַיָּל תַּעֲרֹג״ — מב. ״לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת״ — נט. ״לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן״ — עז. ״תְּפִלָּה לְמשֶׁה״ — צ. ״הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ״ — קה. ״עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל״ — קלז. ״הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ״ — קן. וְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לָעִנְיָן הַנַּ״ל, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי-זֶה. וּבִזְכוּת תִּקּוּן חֵטְא זֶה יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) : ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה׳ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס״, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן :