הרה״ח ר׳ אלעזר מרדכי קעניג שליט״א

(בעברית):

ליקוטי מוהר״ן יד

(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא וְכוּ׳ : (תהלים פא)

א. לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח) : ״לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד״ :

ב. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד אֶלָּא עַל-יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד, ״וְתוֹרַת חֶסֶד״ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:) : זֶהוּ הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל-מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו דף סט.) : בְּשַׁעֲתָא דִּשְׁאָר עַכּוּ״ם אָתַיִן וְאוֹדָן לְקֻדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא עֵלָּא וְתַתָּא, כְּמוֹ גַּבֵּי יִתְרוֹ : בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר יִתְרוֹ : ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה׳ מִכָּל הָאֱלֹקִים״, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא. נִמְצָא, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, הֵן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, וּכְשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לִפְנִים – זֶהוּ כְּבוֹדוֹ :

וְעַכְשָׁו הַכָּבוֹד בַּגָּלוּת, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד אֵצֶל הָעַכּוּ״ם, וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים וְנִבְזִים; וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ מִבֵּין הַחשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ) : ״וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳״ וְכוּ׳, כִּי ״אָז יַטּוּ כֻּלָּם לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד״ (צפניה ג). ״אָז יאמְרוּ בַגּוֹיִים לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה׳״ (שם ב). וְכָבוֹד נִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מג) : ״וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ״ :

ג. וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אֶת הַגֵּרִים עִם בַּעֲלֵי-הַתְּשׁוּבָה אֶלָּא עַל-יְדֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה) : ״יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה״ — שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ, לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו) : אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה : וְזֶהוּ (ירמיה טו) : ״אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל״; וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פה.) : אֵלּוּ שֶׁמְּקָרְבִין בְּנֵי-אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; כִּי זֶהוּ נִקְרָא ״מוֹצִיא  יָקָר״, הַיְנוּ כָּבוֹד, ״מִזּוֹלֵל״ — מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא. וְזֶה (תהלים קיג) : ״רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה׳״; הַיְנוּ כְּשֶׁהָעַכּוּ״ם מוֹדָן וּמְשַׁבְּחִין לֵהּ, אֲזַי : ״עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ״ — אֲזַי נִתְעַלֶּה הַכָּבוֹד מֵהַחשֶׁךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה, הֵן לְרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן לַגֵּרִים, אֶלָּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמְּאִירִין לָהֶם אֶל מָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״יָפוּצוּ וְכוּ׳ חוּצָה״. חוּצָה דַּיְקָא, כִּי הַתּוֹרָה הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת, וְיֵשׁ לְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה בְּמַּחֲשָׁבָה דְּקֻדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (בראשית רבה א). וְעַל-יְדֵי זִוּוּג הַנְּשָׁמוֹת נִבְרָאִים נִשְׁמוֹת גֵּרִים, וּכְשֶׁנִּתְעוֹרְרִים הַנְּשָׁמוֹת עַל-יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וּמִתְנוֹצְצִים זֶה לָזֶה, זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, שֶׁזֶּה מְקַבֵּל הֶאָרָה מִזֶּה, וְעַל-יְדֵי הַזִּוּוּג שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה, נִבְרָאִים נִשְׁמוֹת גֵּרִים. גַּם הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו (כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עַל-כָּל-פָּנִים עָלָיו עֲדַיִן, מֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל), אַף-עַל-פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד.); יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה וְשֹׁרֶשׁ בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה, וְעַל-יְדֵי הַהִתְנוֹצְצוּת הִתְנוֹצֵץ גַּם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ בֵּין שְׁאָר הַשָּׁרָשִׁים, וּמַגִּיעַ הֶאָרָה לְזֶה הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְעַל-יְדֵי הֶאָרָה הַזֹּאת חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה :

ד. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים פא.) : מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים אֵין בְּנֵיהֶם תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה; שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם, וּבִפְרָט תַּלְמִיד-חָכָם, לְבָרֵךְ וּלְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, הַיְנוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, כִּי שָׁם שָׁרְשֵׁנוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁמֵּבִיא הֶאָרָה וּבְרָכָה לְתוֹךְ תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְעַל-יָדוֹ מִתְנוֹצְצִין וּמִתְבָּרְכִין הַנְּשָׁמוֹת, נִמְצָא, כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ נְשָׁמָה לִבְנוֹ, בְּוַדַּאי הוּא מַמְשִׁיךְ נְשָׁמָה בְּהִירָה וְזַכָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה גַּם בְּנוֹ יִהְיֶה תַּלְמִיד-חָכָם : אֲבָל כְּשֶׁאֵין מֵאִיר וּמְבָרֵךְ אֶת הַתְּחִלָּה עַל-יְדֵי לִמּוּדוֹ, אָז כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ נְשָׁמָה לִבְנוֹ, הַנְּשָׁמָה הִיא בִּבְחִינַת (שיר-השירים ה) : ״אֲנִי יְשֵׁנָה״, וְאֵינָהּ מְאִירָה, מִפְּנֵי זֶה לֹא יִהְיֶה בְּנוֹ תַּלְמִיד-חָכָם. וְזֶה : מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, הַיְנוּ שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, בִּבְחִינַת : יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה :

ה. וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לְתוֹרָה אֶלָּא עַל-יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ״ל (עירובין נד.) : ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה״ — שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מֵאַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת, כִּי צָרִיךְ אָדָם לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְלִפְנֵי בְּנֵי-אָדָם כְּעֶרְכּוֹ וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבִּקְּטַנִּים, וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וִידַמֶּה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת (שמות טז) : ״שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו״ :

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה : לְדִידִי חָזֵי לִי אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא, דַּהֲוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוֵי, אַרְבָּעָה פַּרְסֵי. וּבֵי מַשְׁכָא דְּצַוְּארֵהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וּבֵי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא. וְרָמָא כּוּפְתָּא וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא :

רַשְׁבַּ״ם : אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא. רְאֵם בֶּן יוֹם אֶחָד, דְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נוֹלָד : כְּהַר תָּבוֹר. כֵּן נוֹלַד גָּדוֹל : בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ. מְקוֹם הַנָּחַת רֹאשׁוֹ, כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַקַּרְקַע : רְמָא כּוּפְתָּא. הֵטִּיל רְעִי : סַכְרָא. הָרְעִי לְיַרְדְּנָא לְפִי שָׁעָה, עַד שֶׁמִּסְמְסוּהוּ הַמַּיִם מְעַט מְעַט :

 אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא — הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, שֶׁהוּא בָּעַכּוּ״ם בְּזִּלוּתָא, וְזֶה אוּר זִילָא. אוּר הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ״. וְלָמָּה נִקְרָא בַּר יוֹמָא — כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד אֶלָּא בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ, וּכְתִיב בֵּהּ : אֵימָתַי יָבוֹא מַר — הַיּוֹם; ״הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ״ (כמשארז״ל סנהדרין צח.); וּבְכָל יוֹם מוּכָן הַכָּבוֹד לָצֵאת מִזִּילוּתָא. וַהֲוָה כְּהַר תָּבוֹר — שֶׁרָאָה, שֶׁהַעֲלָאַת הַכָּבוֹד תָּלוּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ; כְּפִי הִשְׁתַּבְּרוּת גַּאֲוָתוֹ, כֵּן הוּא הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד, כִּי כְּבוֹדוֹ נִתְעַלֶּה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ״ל, וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַתּוֹרָה אֶלָּא עַל-יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ״ל : ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה״. וְזֶה : הַר תָּבוֹרהַר לְשׁוֹן גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל) : ״הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז״, וְתָבוֹר לְשׁוֹן שְׁבִירָה.

וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוָה ? אַרְבַּע פַּרְסֵי — הַיְנוּ אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת הַנַּ״ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְטִין לִפְנֵי צַדִּיקִים, בֵּינוֹנִים, רְשָׁעִים, וְלִפְנֵי מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וְשֶׁיְּדַמֶּה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ לא בָּא עֲדַיִן לִפְנֵי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא בָּהּ. וְזֶה : הַר תָּבוֹר אַרְבַּע פַּרְסֵי — שֶׁשְּׁבִירַת הַגַּדְלוּת הֵם בְּאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ״ל. וּמַשְׁכָא דְּצַוְּארֵהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי — זֶה בְּחִינַת הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי-אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, הֵם שְׁלשָׁה דְּבָרִים, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ט) : אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ׳; וְהֵם שָׁלשׁ בְּחִינוֹת : חָכָם, גִּבּוֹר, עָשִׁיר. וְהַגַּדְלוּת נִקְרָא מַשְׁכָא דְּצַוָּארָא, בִּבְחִינַת (תהלים עה) : ״תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק״. וּמַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא — זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, הַנַּעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה. מַרְבַּעְתָּא — לְשׁוֹן זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלט) : ״אָרְחִי וְרִבְעִי״; וְעַל-יְדֵי זִוּוּג הַזֶּה נַעֲשֶׂה פַּרְסָא וּפַלְגָּא; פַּרְסָה זֶה רֶמֶז עַל הַמְשָׁכַת הַנְּשָׁמוֹת לִבְנֵיהֶם, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּרְסָה שְׁלֵמָה; וְהִתְנוֹצְצוּת, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְנוֹצְצִין וּמְאִירִין וּמְעוֹרְרִין אֶת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וּמוֹלִידִין נִשְׁמוֹת גֵּרִים, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּלְגָּא, כִּי עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג) : ״הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּאִים״; כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים אוֹתָם מִלַּחֲזֹר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֵם מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר.

וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְזֶה : רְמָא כּוּפְתָּא וְסַכְרָא לְיַרְדְּנָא — עַל-יְדֵי שֶׁמַּפְשִׁיטִין וּמַשְׁלִיכִין מֵעֲלֵיהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, נִתְבַּטְּלִים כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה : וְסַכְרָא לְיַרְדְּנָא — כִּי הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְחוּץ-לָאָרֶץ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם פַּלְגָּא, כִּי עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כְּדֵי לְהָסִיר הַמַּפְסִיקִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה; אֲבָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים מַמְשִׁיכִין לִבְנֵיהֶם כַּנַּ״ל, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּרְסָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵין לָהֶם מָסַכִּים הַמַּבְדִּילִים. וְזֶה : וְכִבַּדְתּוֹ — כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נָקִי (כְּמוֹ שֶׁדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק : וְלִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד וְכוּ׳. כְסוּת נָקִי – הַיְנוּ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; ״אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל״ — לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה וּלְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים. וְגֵרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא גֵּר-צֶדֶק (כמובא בהקדמת הזוהר דף ו). וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזּהַר (יתרו ברעיא מהימנא דף צג.) : כְּסוּת נָקִי דָּא כַּנְפֵי מִצְוָה, הַיְנוּ  שְׁכִינָה, הַנִּקְרֵאת מִצְוָה, בִּבְחִינוֹת (תהלים קיט) : ״כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק״. וְזֶהוּ : וְכִבַּדְתּוֹ; שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, שֶׁיַּכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה כַּנַּ״ל.

ו. וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יָכוֹל לֵידַע הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה. לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד אֶת יִרְאֵי הַשֵּׁם, כֵּן עָלָה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (שם טו) : ״וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד״; כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַכָּבוֹד הוּא בַּגָּלוּת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, הוּא מְזַלְזֵל בְּיִרְאֵי ה׳, וְכָל אֶחָד לְפִי תִּקּוּנוֹ אֶת הַכָּבוֹד, כֵּן הוּא מְכַבֵּד יִרְאֵי ה׳ :

ז. וְעִקַּר הַדָּבָר — שֶׁיְּכַבֵּד יִרְאֵי ה׳ בְּלֵב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין לב:) : דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ : וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ; וְשָׁם עִקַּר הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט) : ״בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי״ :

ח. כְּשֶׁמַּחֲזִיר הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה כַּנַּ״ל, וְאָז נִשְׁלָם פִּגְמֵי הַיִּרְאָה, וְאָז זוֹכֶה לְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי שָׁלוֹם : יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי לִפְעָמִים אֵין שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לח) : ״אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי״; וְעַל-יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו עט.)  בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא, תַּמָּן תִּשְׁתַּכַּח שְׁלִמְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : (תהלים לד) : ״כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו״. כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, אֲזַי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה — עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת (משלי לא) : ״אִשָּׁה יִרְאַת ה׳ הִיא תִתְהַלָּל״; כִּי הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן, וּבְקָרְבָּן כְּתִיב בֵּהּ (ויקרא כא) : ״כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב״; וּכְשֶׁאֵין בּוֹ מוּם, הַיְנוּ בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא, אֲזַי יִקְרַב לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּחַנָּה (שמואל-א א) : ״וְחַנָּה מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ״ — עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה זָכְתָה לִתְפִלָּה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה הוּא בַּלֵּב כַּנַּ״ל. וְעַל-יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי עַל-שֵׁם זֶה תְּפִלָּה נִקְרָא קָרְבָּן, עַל-שֵׁם קֵרוּב הָעוֹלָמוֹת לִשְׁלֵמוּתָן :

ט. וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה : אֲמַר לִי הַהוּא טַיְעָא : תָּא וְאַחַוֵי לָךְ הֵיכֵי דְּנַשְּׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעַ בַּהֲדָדֵי. אַזְלֵי וַחֲזָאֵי דְּעָבִיד כַּוֵּי כַּוֵּי. שַׁקְלִיתָא לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעָא. בַּהֲדֵי דִּמְצַלֵּינָא בָּעוּתָא וְלָא אַשְׁכְּחִיתָהּ. אַמְרֵי : אִיכָּא גַּנְבֵי הָכָא. אֲמַר לִי : גַּלְגַּלָּא דִּרְקִיעַ הוּא דְּהָדַר. נְטַר עַד לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא וּמַשְׁכַּח לָהּ :

רַשְׁבַּ״ם : הֵיכָא דְּנַשְׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעָא. מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה שָׁם, שֶׁנּוֹשְׁקִים יַחַד זֶה לָזֶה. וְלָאו הַיְנוּ סוֹף הָעוֹלָם, דְּהָא מַהֲלַךְ הָעוֹלָם חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הֲוֵי, וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, דִּכְתִיב : ישְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ, וְהַיְנוּ מְקוֹמוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה : סַלְתָּאִי. סַל לֶחֶם שֶׁלִּי : דְּהָדַר חוֹזֵר. כִּדְאָמְרִינַן בִּפְסָחִים, גַּלְגַּל חוֹזֵר וּמַזָּלוֹת קְבוּעִים :

דְּנַשְׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעָא — זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו. אַרְעָא זֶה בְּחִינַת גּוּף, רְקִיעָא זֶה בְּחִינַת נְשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נ) : ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל״ — זֶה הַנְּשָׁמָה; "וְאֶל הָאָרֶץ" — זֶה הַגּוּף (סנהדרין צא:), וּכְשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה : עֲבִידֵי כַּוֵּי — עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה תְּפִלָּה כַּנַּ״ל, בִּבְחִינַת (דניאל ו) : ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ״. וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעַ — סַלְתָּא זֶה פַּרְנָסָה, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ (יומא עד:), הַיְנוּ שֶׁלֹּא רָצָה לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ. גַּם כָּל תְּפִלּוֹתָיו לֹא הָיוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ, אֲפִלּוּ אֵלּוּ תְּפִלּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתְּפִלָּה, שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַגּוּף, כְּגוֹן רְפָאֵינוּ וּבָרֵךְ עָלֵינוּ וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, לֹא הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה בִּשְׁבִיל גּוּפוֹ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיָה מְכַוֵּן לְפַרְנָסַת נִשְׁמָתוֹ וְלִרְפוּאָתָהּ. וְזֶה : וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעָ — שֶׁשָּׁקַל לַתְּפִלָּה שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַגּוּף, וְאַנְחָהּ בִּתְפִלָּה, הַכֹּל לְצֹרֶךְ נִשְׁמָתוֹ, כִּי מִמֵּילָא כְּשֶׁנִּתְקָן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת, נִתְקָן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַד דִּמְצַלֵּינָא בָּעוּתִי לָא אַשְׁכְּחָה — הַיְנוּ אַחַר-כָּךְ לֹא מָצָא כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁתִּקֵּן בְּרוּחָנִיּוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִמְשַׁךְ לוֹ שֶׁפַע בְּגַשְׁמִיּוּת. אָמַר אִיכָּא גַּנְבָא הָכָא, שֶׁגּוֹנְבִים הַשֶּׁפַע שֶׁלִּי. הֵשִׁיב לוֹ : גַּלְגַּלָּא דִּרְקִיעָא דְּהַדְרָא — הַיְנוּ גִּלְגּוּלִין דְּנִשְׁמָתִין הִיא הַגּוֹרֶמֶת שֶׁאֵין לַצַּדִּיק כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי רַבִּי פְּדָת (תענית כה.) : אִי בָּעִית דְּאִחְרוּב עָלְמָא וְאֶפְשָׁר דְּאִיבְרֵית בְּשַׁעֲתָא דִּמְזוֹנָא. וְזֶה : ״קִנִּים תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה״ (בראשית ו). אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה לא) : מַה קִּנִּים מְטַהֲרִין אֶת הַמְצֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהַרְתְּךָ. הַמְצֹרָע זֶה : נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף (משלי טז); וּמַפְרִיד בֵּין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּדָד יֵשֵׁב (ערכין טז), וְקִנִּים מְטַהֲרִים אוֹתוֹ; אַף תֵּבָתְךָ, הַיְנוּ תֵּבַת הַתְּפִלָּה, מְתַקְּנִין אֶת הַמַּחֲלֹקֶת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, שְׁלוֹם כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין הַתְּפִלָּה בְּשָׁלוֹם :

י. וְזֶה פֵּרוּשׁ תִּקְעוּ  — לְשׁוֹן שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כב) : ״וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן״. בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר — בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, הַיְנוּ הִתְעַלּוּת כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים אוֹ בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה. בַּכֶּסֶא — זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד, וְכֶסֶא לְשׁוֹן הִתְכַּסְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ״דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ״, שֶׁזֶּה הַדָּבָר מְכֻסֶּה מֵעֵין כֹּל. לְיוֹם — זֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם-בַּיִת, כִּי יוֹם הוּא בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א) : ״וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם״; וְאוֹר הוּא שְׁלוֹם-בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִברָכָה (שבת כג:) : נֵר שַׁבָּת קוֹדֵם לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם; כִּי שְׁלוֹם-בַּיִת קוֹדֵם. חַגֵּנוּ  — זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.) : לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עַכּוּ״ם לְמוֹעֲדִים, לוֹמַר : כָּל הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעָדוֹת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים. נִמְצָא, שְׁמִירַת הַמּוֹעֵד זֶה בְּחִינַת עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה, וְעַל-יְדֵי תְּפִלָּה יָבוֹא לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי כַּנַּ״ל. נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, וְעַל-יְדֵי הַיִּרְאָה הוּא זוֹכֶה לִשְׁלוֹם-בַּיִת, וְעַל-יְדֵי שְׁלוֹם-בַּיִת הוּא זוֹכֶה לִתְפִלָּה, וְעַל-יְדֵי תְּפִלָּה הוּא זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי :

יא. זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פְּסוּקִים אֵלּוּ : ״טוֹב ה' לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״ וְכוּ׳ (תהלים קמה). ״טוֹב ה' לַכֹּל״ — זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁמַּאֲמִין בַּה׳, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא טוֹב לַכֹּל — הֵן לִרְפוּאָה, הֵן לְפַרְנָסָה, הֵן לְכָל הַדְּבָרִים. כְּשֶׁמַּאֲמִין כָּךְ, בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּתַר קֻדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. כִּי מִי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים, וְלִפְעָמִים אֵלּוּ עֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ, וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם, וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) : ״מִי כַּה׳ אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו״. וְעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, וְזֶה : ״וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״; הַיְנוּ שֶׁרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְמַשֵּׁךְ עַל כָּל הַבְּרוּאִים, וְכָל הַבְּרוּאִים יְרַחֲמוּ אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא) : ״וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ׳, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ״; כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְזֶה : ״וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:) : כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמֶךָ״. וְאַחַר-כָּךְ מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ יִזְכֶּה לִתְפִלָּה — עַל-יְדֵי שְׁלוֹם-בַּיִת יְהֵא שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, בֵּין גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ כַּנַּ״ל, וְזֶה : ״יוֹדוּךָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ״. מַעֲשֶׂיךָ זֶה בְּחִינַת עֲשִׂיָּה בְּחִינַת גּוּף. ״וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה״ —  חֲסִידֶיךָ זֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא) : ״גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד״. וְאַחַר-כָּךְ מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ יִזְכֶּה לִשְׁלוֹם-בַּיִת — עַל-יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, הַנִּקְרָאִים גְּבוּרוֹת, וְזֶהוּ : ״כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ״ — שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ וְיִתְעַלֶּה לְשָׁרְשׁוֹ, וְזֶהוּ : ״וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ״. וּגְבוּרָה זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט.) : ״וֶאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו״ — אֵלּוּ רְעָמִים, וּכְתִיב (איוב כו) : ״וְרַעַם גְּבוּרֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן״ : (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז״ל)

***

יב. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁמִּצְוָתָהּ לְהַדְלִיק סָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת, כִּי הַדְלָקַת הַנֵּר הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת : ״וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ״ כַּנַּ״ל, וְעַל-כֵּן מִצְוָתָהּ לְהַדְלִיק סָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת — דָּא פִּתְחָא עִלָּאָה, בְּחִינַת יִרְאָה, הַיְנוּ לְהַחֲזִיר הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַיִּרְאָה כַּנַּ״ל. וְאֵימָתַי עוֹלֶה הַכָּבוֹד ? כְּשֶׁמַּחֲזִירִין בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְעוֹשִׂין בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ שֶׁזְּמַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַכָּבוֹד, הוּא מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (שבת כא: ובשו״ע ס׳ תרעב). יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים זֶה בְּחִינַת (דניאל יב) : ״מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים״; דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְעוֹשִׂין בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הַכָּבוֹד וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַיִּרְאָה כַּנַּ״ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ : עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (הַשּׁוּק הוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים).  רֶגֶל זֶה בְּחִינַת : ״נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״ הַנַּ״ל, דְּהַיְנוּ  בַּעֲלֵי לְשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת, הַהוֹלְכִין וּמְרַגְּלִים וּמְדַבְּרִים רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע, וְעוֹשִׂין מְרִיבָה וּמַחֲלֹקֶת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בְּחִינַת (תהלים טו) : ״לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ״. וְזֶהוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַדְלִיק וּלְהָאִיר נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ לַפֶּתַח, דְּהַיְנוּ לְהָאִיר הַכָּבוֹד וּלְהַחֲזִירוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה כַּנַּ״ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל וִיכַלֶּה הַ״נִּרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״. וְזֶהוּ : עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק — שֶׁיִּתְבַּטֵּל בַּעֲלֵי לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲשֶׁר רָגַל עַל לְשׁוֹנָם, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם : וְעַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם זוֹכִין לִתְפִלָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וַאֲזַי, כְּשֶׁזּוֹכִין לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, אֲזַי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן מִן הָעוֹלָם, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מֵהֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַמּוֹכֵר וְהַקּוֹנֶה שָׁוֶה, כִּי זֶה רוֹצֶה לִמְכֹּר וְזֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת, וְאִם הָיָה רְצוֹנָם שָׁוֶה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוּם מַשָּׂא-וּמַתָּן. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן וְהַסְּחוֹרוֹת הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁאֵין שָׁלוֹם בֵּין הָרְצוֹנוֹת, וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יג) : ״וַיְהִי רִיב בֵּין רעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רעֵי מִקְנֵה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ״. כְּנַעֲנִי, בְּחִינַת סוֹחֵר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק (הושע יב) : ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ״ וְכוּ׳, הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת רִיב וּמַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת : ״וַיְהִי רִיב״ וְכוּ׳; עַל-יְדֵי-זֶה : ״וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ״ — עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ סוֹחֲרִים וּמַשָּׂא-וּמַתָּן בָּעוֹלָם; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי״; אֲזַי יִתְבַּטֵּל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) : ״וְלֹא יִהְיֶה כְּנַעֲנִי עוֹד״ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ גַּם-כֵּן בְּחִינַת : עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ שֶׁמִּצְוָה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַחֲזָרַת הַכָּבוֹד כַּנַּ״ל, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ : עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק — שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֶגֶל בַּשּׁוּק, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ״ל :

יג. [שַׁיָּךְ לְעֵיל] : לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי ה׳, כֵּן עָלָה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַכָּבוֹד הוּא בְּגָלוּת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כֵּן הוּא מְזַלְזֵל בְּיִרְאֵי ה׳, וְכָל אֶחָד לְפִי תִּקּוּנוֹ אֶת הַכָּבוֹד, כֵּן הוּא מְכַבֵּד יִרְאֵי ה׳ וְכוּ׳, וְעַל-יְדֵי-זֶה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי ה׳, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֲזָרַת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַיִּרְאָה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, כַּמְבֹאָר לְעֵיל הֵיטֵב. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) : הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד-חָכָם, אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד-חָכָם וּמְזַלְזֵל יִרְאֵי ה׳, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בַּכָּבוֹד, וְאֵינוֹ מַחֲזִירוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, וַאֲזַי אֵין זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת בָּאִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁאֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וְהַיְסוֹדוֹת מִתְגַּבְּרִין זֶה עַל זֶה, וְאֵין מִתְנַהֲגִים בְּשָׁלוֹם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא חוֹלַאַת, כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִיד-חָכָם וּפוֹגֵם בַּשָּׁלוֹם, עַל-כֵּן אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כַּנַּ״ל, כִּי עִקַּר הָרְפוּאָה — עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ״ל, בִּבְחִינַת : ״שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה׳ וּרְפָאתִיו״ (יְשַׁעְיָהוּ נז) :

גַּם בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ״ל הִזְכִּיר רַבֵּנוּ ז״ל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כא: בשו״ע ס׳ תרע) : אֵין מַסְפִּידִין בַּחֲנֻכָּה, וְאֵינִי זוֹכֵר מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ בּוֹ. (וְהַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, כִּי הַהֶסְפֵּד הוּא בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן הִסְתַּלְּקוּת הַכָּבוֹד, שֶׁנִּפְגַּם עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁהָיָה מַצְדִּיק אֶת הָרַבִּים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הֶאָרַת הַכָּבוֹד כַּנַּ״ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מו:) : הֶסְפֵּדָא יְקָרָא דְּחַיֵּי אוֹ יְקָרָא דְּשָׁכְבֵי. וְעַל-כֵּן בַּחֲנֻכָּה אֵין מַסְפִּידִין בּוֹ, כִּי אָז מֵאִיר הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ״ל) : לְעֵיל : וְזֶהוּ (משלי טו) : וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה; כִּי עַל-יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לְכָבוֹד, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעִקַּר הִתְעַלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל-יְדֵי גֵּרִים וּבַעֲלֵי-תְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין, וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד וְכוּ׳, וְלַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲנָוָה וְכוּ׳, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. נִמְצָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה, וְזֶהוּ : ״וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה״, כַּנַּ״ל.

יְסוֹד הָעִנְיָן — חֲמִשָּׁה דְּבָרִים : לְהַחֲזִיר כָּבוֹד לַיִּרְאָה, וְיִרְאָה אֶל הַלֵּב, וְשָׁלוֹם הַכְּלָלִי, וְשָׁלוֹם הַפְּרָטִי :
לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת : אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כַּנַּ״ל — הוּא תִּקּוּן קֶרִי אַתְוָן דְּדֵין כְּאַתְוָן דְּדֵין