ליקוטי מוהר״ן רכו
מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עַל-פִּי-רֹב הֵם מְזַמְּרִים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת עֵרֶב-רַב, וְאִמָּא דְּעֵרֶב-רַב הִיא לִילִית, שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת תָּמִיד, וְעַל-כֵּן הֵם עוֹשִׂים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה כַּנַּ״ל. וּמַה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי-אָדָם לִמְשֹׁךְ אֶל נִגּוּנִים הַלָּלוּ, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת : ״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת״ (בראשית כט), מִבְּחִינַת קִלְקוּל הָרְאוּת, בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א) : ״יְהִי מְאֹרֹת״ — חָסֵר, דָּא לִילִית (תקוני זוהר תקון מד דף עט:), וְעִקַּר הַנִּגּוּן הוּא מִבְּחִינַת שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר, שֶׁהֵם מִבְּנֵי לֵאָה, וְאָז כְּשֶׁנּוֹלַד לֵוִי נֶאֱמַר (שם כט) : ״הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי״, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּנִגּוּנָא (זוהר שמות דף יט), עַל-יְדֵי-זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁיִּלָּוֶה וְיֻמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְעַל-כֵּן נְגִינָה שֶׁהוּא נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד מִשָּׁם, מִבְּחִינַת ״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת״, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ, בִּבְחִינַת ״הַפַּעַם יִלָּוֶה״ כַּנַּ״ל. וּכְשֶׁמְּזַמְּרִים אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים הַנַּ״ל בְּשַׁבָּת, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין אוֹתָם, כִּי בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם הָאוֹר, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכוות מג:) : פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו וְכוּ׳ וּמְהַדְּרָא לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשָׁא. נִמְצָא, שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת ״פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה״; וַאֲזַי מַעֲלִין הַנִּגּוּנִים הַנַּ״ל, שֶׁיְּנִיקָתָם מִקִּלְקוּל הָרְאוּת כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָרְאוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ״ל :