ליקוטי מוהר״ן רכג

כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְּאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא וְכוּ׳ (זוהר וירא דף קה:). אֲבָל  יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר : אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו) : ״כֹּה תְבָרְכוּ וְכוּ׳ אָמוֹר לָהֶם״ — הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן : ״יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ״ וְכוּ׳, אָמֵן :