דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּגְזָר עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה, וְאַף-עַל-גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בָּא שֶׁלִּפְעָמִים פִּתְאֹם הָאָדָם נוֹסֵעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם רָחוֹק, זֶהוּ כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, עִם כָּל זֶה הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת מִזֶּה, עַל-כֵּן בָּא לוֹ רָצוֹן לִנְסֹעַ לְשָׁם. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁבָּא לְשָׁם הוּא נִתְפַּרְסֵם שָׁם בְּיוֹתֵר, וְאָז יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁפִּתְאֹם רָצָה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָיָה בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וְנָסַע עַל הַמְּדִינָה, וְהָיָה פִּרְסוּם גָּדוֹל, וְנִסְתַּלֵּק בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ. וְכֵן אֵרַע בִּזְמַנֵּנוּ בְּסָמוּךְ, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ :