דַּע, שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ שֶׁל אַלְמָן, שֶׁלֹּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין טַעַם מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹלִין מִזֶּה הָעֹנֶשׁ לִבְלִי לִהְיוֹת אַלְמָן, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה אוֹתִיּוֹת ״אַלְמָן״ — רָאשֵׁי-תֵּבוֹת : מַ׳ה נִּ׳מְלְצוּ לְ׳חִכִּי אִ׳מְרָתֶךָ (תהלים קיט); שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, נִצּוֹלִין מֵהָעֹנֶשׁ הַזֶּה. וְגַם הַכָּתוּב מְסַיֵּם : ״מִדְּבַשׁ לְפִי״ — שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַמְּתִיקוּת שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּהַתּוֹרָה מַמְתִּיקִין הַדִּין שֶׁל מִיתַת אִשְׁתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי ״דְּבַשׁ״ בְּגִימַטְרִיָּא ״אִשָּׁה״, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים :