עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִּׂמְחָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה. וְזֶה ״בְּכִיָּה״ הוּא רָאשֵׁי-תֵּבוֹת : בְּ׳שִׁמְךָ יְ׳גִילוּן כָּ׳ל הַ׳יּוֹם (תהלים פט) — שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּכִיָּה הוּא מִתְעוֹרֵר מִשֵּׁם ס״ג, שֶׁהוּא בְּבִינָה, וְעַל-כֵּן בְּכִיָּה בְּגִימַטְרִיָּא הַמִּלּוּי שֶׁל ס״ג, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ״י, הַיְנוּ שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה תִּהְיֶה מִשִּׂמְחָה, כִּי בִּינָה — לִבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״הַלֵּב מֵבִין״; וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד) : ״נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי״; וּמִשָּׁם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה כַּנַּ״ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּק הַבְּכִיָּה. וְהָבֵן :