בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ (איוב לז) :

כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. רַק עַל-יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקרָבִין אֵלָיו, יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל-כָּךְ כְּמוֹ מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, עַל-כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל-יְדֵי אֲנָשָׁיו. וְזֶהוּ כְּמוֹ מְשַׁל הַחוֹתָם, שֶׁהַכְּתָב הֶחָקוּק עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּהֶפֶךְ, רַק עַל-יְדֵי שֶׁמַּכִּין וּמְצַיְּרִין הַחוֹתָם עַל שַׁעֲוָה, רוֹאִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצִּיּוּרִים הַחֲקוּקִים עַל הַחוֹתָם, וּמְבִינִים כְּתַב הַחוֹתָם. וְזֶהוּ : וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. הַצַּדִּיק נִקְרָא ״כָּל אָדָם״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב) : ״כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״. וְזֶה : לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. עַל-יְדֵי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק תּוּכַל לֵידַע אוֹתוֹ, כִּמְשַׁל הַחוֹתָם כַּנַּ״ל, וְגַם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ״; וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית (זוהר פרשת נח דף נט:) :