(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי וְכוּ׳ : (תהלים כז)

א. וְזֶהוּ כְּלָל, כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מֻשְׁרָשׁ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית-יַעֲקֹב, וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית-יַעֲקֹב מֻשְׁרָשִׁים בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים, שֶׁכְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית-יַעֲקֹב הֵם שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁכָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁל בֵּית-יַעֲקֹב בָּאָה בַּגָּלוּת תַּחַת יַד שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעִים, אֲזַי הִיא רָאמַת שִׁבְעִין קָלִין, כַּיּוֹלֶדֶת שֶׁקֹּדֶם הַלֵּדָה הִיא צוֹעֶקֶת שִׁבְעִין קָלִין (זוהר פּנחס רמט:), כְּנֶגֶד שִׁבְעִין תֵּבִין שֶׁבְּמִזְמוֹר ״יַעַנְךָ״, שֶׁבְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵילֵד. וְזֶהוּ כְּלָל, שֶׁכָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶן, וּכְשֶׁהִיא בָּאָה בְּמִדּוֹתֵיהֶן בַּגָּלוּת, אֲזַי הִיא רָאמַת שִׁבְעִין קָלִין, כִּי הִתְגַּלּוּת הִיא בְּחִינַת לֵדָה, כִּי קֹדֶם הִתְגַּלּוּת שֶׁל תּוֹרָה, אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת עִבּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה (קהלת יא), בִּבְחִינַת (דברים לא) : ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״; הַיְנוּ בַּגָּלוּת בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן. כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר מִקֹּדֶם הַקְּלִפָּה, לָכֵן קֹדֶם הַהִתְגַּלּוּת מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בַּגָּלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבוֹא אַחַר-כָּךְ לַהִתְגַּלּוּת :

ב. וְדַע, שֶׁכְּלָלוּת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁל מִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת הַלָּלוּ, הִיא תַּאֲוַת נִאוּף; וְהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, אֲזַי בְּקַל יָכוֹל לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה משֶׁה רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁהוּא כְּלָל שֶׁל הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא רֵאשִׁית דַּעַת (משלי א), גַּם אִיתָא : משֶׁה רַבֵּינוּ עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא תַּרְיַ״ג (ספר הקנה י״ב, רוקח סי׳ רצו, מגלה עמקות אופן קיג), שֶׁהוּא כְּלָלוּת כָּל הַתּוֹרָה, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה צָרִיךְ לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מִכָֹּל וָכֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה) : ״וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״. וּבִלְעָם, שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד משֶׁה בַּקְּלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד) : ״וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן״; גַּם  אוֹתִיּוֹת בִּלְעָם מְרַמְּזִין שֶׁהוּא בַּקְּלִפָּה כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, כִּי ״ב״ הִיא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, וְ״ל״ הִיא סוֹף הַתּוֹרָה, וְ״ע״ כְּנֶגֶד ע׳ פָּנִים, וּמ״ם כְּנֶגֶד מ״ם יוֹם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בַּקְּלִפָּה, לְפִיכָךְ הוּא מְשֻׁקָּע בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כב) : ״הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי״ (עיין סנהדרין קה:). גַּם יוֹסֵף קֹדֶם שֶׁהָיְתָה לוֹ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ חָכְמָה בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא) : ״רֵאשִׁית חָכְמָה״; כִּי : ״אִם לַבִּינָה תִקְרָא״ (משלי ב); וְקֹדֶם שֶׁזָּכָה לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הֻצְרַךְ לָבוֹא בְּנִסָּיוֹן בְּצֵרוּף בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיוּת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן הַנַּ״ל, וְעַל-יְדֵי שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשִׁבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁקָּדְמָה לַפְּרִי, זָכָה לַפְּרִי, הַיְנוּ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא חָכְמָה וּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) : ״אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ״ :

וּבִשְׁבִיל זֶה דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יב:) עַל פָּסוּק : ״אַחֲרֵי לְבַבְכֶם״ וְכוּ׳, (אַחֲרֵי לְבַבְכֶם — זֶהוּ מִינוּת, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם — זוֹ נִאוּף). גַּם שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו (שם וסוטה ט:). גַּם בִּלְעָם נִקְרָא ״שְׁתוּם הָעָיִן״ (במדבר כד), מֵחֲמַת שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת מִדָּה רָעָה שֶׁל מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן :

ג. לְפִיכָךְ כְּשֶׁקּוֹרִין פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת-שְׁמַע, צָרִיךְ לְהַעֲצִים אֶת עֵינָיו, בִּבְחִינַת עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין (סבא משפטים דף צה. וכמובא בכתבי האר״י ז״ל עייןבשערי תשובה סי׳ סא ס״ק ג), כִּי תִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לָאָדָם— שֶׁיֹּאמַר ׳שְׁמַע׳ וּ׳בָרוּךְ שֵׁם׳. כִּי תַּאֲוַת נִאוּף הִיא בָּאָה מֵעֲכִירַת דָּמִים, הַיְנוּ מִטְּחוֹל, שֶׁהִיא לִילִית, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, אִמָּא דְּעֵרֶב-רַב, שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא הוּא בִּבְחִינַת גְּבִירְתָּא, ״אִשָּׁה יִרְאַת ה׳״ (משלי לא), שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הָעוֹמֶדֶת עַל שְׁנֵים-עָשָׂר בָּקָר, שֶׁהֵם שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ (זוהר ויחי דף רמא). וּכְשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאֵלּוּ הַפְּסוּקִים, שֶׁכּוֹלֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, וּמַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב-רַב, הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת (בראשית טז) : ״מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בּוֹרַחַת״; שֶׁהַתַּאֲוָה בּוֹרַחַת וְנִפְרֶדֶת מִמֶּנָּה, וְאִם אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה זוֹנָה, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת (משלי ל) : ״שִׁפְחָה תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ״ :

כִּי בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ יֵשׁ י״ב תֵּבוֹת, נֶגֶד י״ב שִׁבְטֵי יָהּ, וְמ״ט אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד מ״ט אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ. וּבְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הוּא נִפְרָד מִנִּשְׁמוֹתֵיהֶן דְּעֵרֶב-רַב שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, אִשָּׁה זוֹנָה, וְנִכְלָל בְּנִשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ, בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה׳, אֲזַי הוּא בְּחִינַת סְגִירַת עֵינַיִם בִּשְׁעַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, לְהוֹרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הוּא בִּבְחִינַת עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין, שֶׁהִיא הַתַּאֲוָה שֶׁכּוֹלֶלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת :

ד. וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם הִרְהוּר בְּאַקְרַאי בְּעַלְמָא, אֲזַי דַּי לוֹ בַּאֲמִירַת שְׁנֵי פְּסוּקִים הַנּ״ל; אֲבָל אִם הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, רָגִיל בְּהִרְהוּר שֶׁל הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִיד מִמֶּנָּה, אֲזַי צָרִיךְ גַּם-כֵּן לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי אִיתָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם מִמּוֹתְרוֹת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא טְחוֹל (תקון נו), שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמוֹתֵיהֶן דְּעֵרֶב-רַב, וּכְשֶׁמּוֹרִיד דְּמָעוֹת, אֲזַי נִדְחִין וְיוֹצְאִין לַחוּץ הַמּוֹתָרוֹת, הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת נִאוּף, הַבָּאִים מֵעֲכִירַת דָּמִים שֶׁל טְחוֹל וּמֵהַמּוֹתָרוֹת וְכוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן עַל פָּסוּק (במדבר כה) : ״וְהֵמָּה בּוֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ — בָּכִין וְקוֹרִין אֶת שְׁמַע, וְזֶה לֹא עָשׂוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּר שֶׁל אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, וְלָבוֹא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה.

ה. וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַהִתְגַּלּוּת נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חַדְתִּין בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין״ — הִיא הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם נְתִיבוֹת הַחָכְמָה; וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין — הַיְנוּ אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאִי (שבת פח), נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חַדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ. כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי כּחוֹת : לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ : ״וְשַׂמְתֶּם״ – זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים וְכוּ׳ (יומא עב: ועיין תענית ז), וּכְתִיב (הושע יד) : ״יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה׳, צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם״ וְכוּ׳. כָּךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק לְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִיסָתוֹ : יֵשׁ אָדָם שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִפּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם״; הַכֹּל לְפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ כְּפִי תְּפִיסָתוֹ, תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ.

דְּזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, וַאֲזַי יָכוֹל לְהָבִין וְלִתְפֹּס דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. דְּאִיתָא בַּזֹּהַר : סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם י"ה, שֶׁהֵם מֹחִין. נִמְצָא, כְּשֶׁתִּקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד, כָּךְ הוּא הַשָּׂגָתוֹ :

ו. וְזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, ״כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא״ (איכה ג) כִּי אִם אוֹר פָּשׁוּט, אַךְ לְפִי בְּחִינַת כְּלִי הַמְקַבֵּל אֶת הָאוֹר, כָּךְ נִצְטַיֵּר הָאוֹר בְּתוֹכוֹ; אִם הַכְּלִי הוּא בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בִּבְחִינַת מְאוֹרוֹת מָלֵא, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּלִי אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג) : ״מְאֵרַת ה׳ בְּבֵית רָשָׁע״. וְזֶה הוּא : ״צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם״ [וְכוּ׳], כִּי אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְּעֵיל, הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, אַךְ לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי הַמְקַבְּלִים הוּא בְּחִינַת צֵירֵי, שֶׁנִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי.

וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּבִלְעָם (במדבר כג) : ״הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי — בְּקָמַץ, וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה — בְּצֵירֵי, כִּי אֲפִלּוּ הַלְּקִיחָה, שֶׁהִיא אָז בִּבְחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, הִיא בִּבְחִינַת בֵּרֵךְ. רְאָיָה לָזֶה, כִּי הוּא הָיָה רוֹצֶה לְהִצְטַיֵּר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְלָלָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָשִׁיב וּלְצָרֵף וּלְהִצְטַיֵּר כְּלָל לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה : ״וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנוּ״; וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת לְקִיחָה, הוּא בְּחִינַת בֵּרֵךְ. וּמִפְּנֵי מָה? לְפִי שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ שִׁבְטֵי יָהּ, כְּמוֹ (שֶׁפֵּרְשׁוּ) [שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י] ז״ל עַל הַחֲנוֹכִי (במדבר כו) : ״שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם״, שֵׁם יָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא (בַּגְּמָרָא) [במדרש שיר השירים פ״ד], שֶׁהָעַכּוּ״ם הָיוּ אוֹמְרִים : אִם בְּגוּפָם הָיוּ מוֹשְׁלִים וְכוּ׳; לְפִיכָךְ הֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים יא) : ״רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם״ — דַּיְקָא, כִּי לְמַעְלָה [הוּא] בִּבְחִינַת קָמַץ, שֶׁקָּמַץ וּסְתִים, אֲבָל לִפְנֵיכֶם לְמַטָּה נִצְטַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי. וּבִשְׁבִיל זֶה יָעַץ בִּלְעָם לְבָלָק לְהַכְשִׁילָם בִּדְבַר עֶרְוָה, כְּדֵי לְקַלְקֵל כְּלֵיהֶם. וְזֶה שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הָרְפוּאוֹת, שֶׁהַסֵּרוּס רְפוּאָה לִמְשֻׁגָּע. וְזֶה הוּא : סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא, הַיְנוּ בְּחִינַת : שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם :

וְזֶה : בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד.), הַיְנוּ הַמֹּחִין. וַאֲכִילָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה) : ״אִכְלוּ רֵעִים״; הַיְנוּ הִתְחַזְּקוּתָם, הוּא בְּשַׂר קֹדֶשׁ, הַיְנוּ : לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא, הַיְנוּ תִּקּוּנוֹ מַגִּיעַ עַד הַמֹּחִין, שֶׁהֵם אַבָּא וְאִמָּא. וְהוּא תִּקוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל-יָדוֹ : צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת. וּכְשֶׁיְּשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, מִמֵּילָא נוֹפְלִים כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת.

(זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָמַר, שֶׁהִיא סוֹד כַּוָּנוֹת קִדּוּשׁ, וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. [עיין בספר חיי מוהר"ן שי״א שאמר זאת על מאמר בקרוב בסי׳ קא.]

עוֹד מָצָאתִי מִכְּתַב יַד קֹדֶשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת, וְהַנְּיָר הָיָה קָרוּעַ חֶצְיוֹ, וּמַה שֶּׁנִּמְצָא כָּתוּב עַל הַנִּשְׁאָר הֶעְתַּקְתִּי. וְזֶהוּ :

צָפְנַת פַּעְנֵחַ דִּמְגַלְיָן… שִׁבְעִים פָּנִים… תּוֹרָה… סוֹד אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כה) : ״וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל״, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בתיקונים תקון לד נו סט), כְּשֶׁמַּפְסִיק הַנְּקֻדָּה מֵהַדָּלֶ״ת שֶׁל אֶחָד, וְהַנְּקֻדָּה הִיא אוֹת בְּרִית, אֲזַי נַעֲשֶׂה אַחֵר. הַיְנוּ, כְּשֶׁמַּכְנִיס בְּרִיתוֹ בְּזוֹנָה, הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַנִּקְרָא אֵל אַחֵר. אֲבָל מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִזֹּאת הַתַּאֲוָה, אֲזַי הוּא נִתְקַשֵּׁר בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם (א׳), הַנִּקְרָא אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי״ (ויקרא יט); וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, תִּמְצָא קְדֻשָּׁה (זוהר מקץ דף רד:). אֲבָל מָאן דְּגָלֵי עֲרָיִין, הָכִי אִיהוּ אִתְגַּלִי בֵּין אִנּוּן עֲרָיִין, דְּאִנּוּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים — תִּקּוּנִים (תיקון נו) דַּף צג.

וּבִשְׁבִיל [זֶה] מוּבָא בַּזֹּהַר (קדושים פד) : כַּד חָזֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן נָשֵׁי שַׁפִּירִין, אָמַר : ״אַל תִּפְנוּ אֶל אֱלִילִים״; כִּי נִאוּף הִיא עֲרָיוֹת, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּבִשְׁבִיל זֶה, סְגֻלָּה לְבַטֵּל הִרְהוּרֵי נִאוּף, לִקְרֹא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ', כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: ״וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו הַמִּדְיָנִית״ וְכוּ׳ — דַף א.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין לָאָדָם, אֵין מְנַסִּין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּנִאוּף, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִסּוֹד אַחֵר, אֵל אַחֵר. וּכְשֶׁצּוֹעֵק לֵאלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) : ״כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ״; וְצוֹעֵק שִׁבְעִין קָלִין, לֹא פָּחוֹת, אֲזַי נִפְתָּחִין לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, דְּמִטַּמְּרִין מְגַלִּין לֵהּ, וּמוֹלִיד נַפְשִׁין חַדְתִּין, כִּי מוֹלִיד תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הִיא כְּלוּלָה מִנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמְגַלֶּה הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי עַד עַכְשָׁו הָיְתָה סְתוּמָה בִּקְלִפִּין, כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, וְיָכוֹל הַצַּדִּיק לְהוֹרִישׁ בְּתוֹרָתוֹ שֶׁמְּחַדֵּשׁ נִשְׁמָתִין חַדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי מְקרָבָיו הַמְקֻשָּׁרִים בְּתוֹרָתוֹ, כַּמּוּבָא בְּהַזֶּמֶר : לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין חֲדַתִּין בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת בְּבֵית וּמְסַיֶּמֶת בְּלָמֶד, וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין, הַיְנוּ אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה, הוּא עָבֵד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חַדְתִּין. וְהַתּוֹרָה, זָכָה — נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים; לֹא זָכָה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ : וְשַׂמְתֶּם וְכוּ׳; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם״ וְכוּ׳; לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שֶׁמְּקַבֵּל. אֲבָל  מֵאִתּוֹ לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג) : ״מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת״.

וְהַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה נַעֲשֶׂה אֵצֶל הָאָדָם כְּפִי הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה וּקְלָלָה״. לִפְנֵיכֶם דַּיְקָא, כִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹצֵא אוֹר פָּשׁוּט, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת פְּשׁוּטִים, וּלְפִי הָאָדָם כֵּן נַעֲשֶׂה הַצֵּרוּף : אִם הוּא אָדָם טוֹב, נַעֲשֶׂה צֵרוּף שֶׁל בְּרָכָה, וְאִם לָאו — לְהֵפֶךְ. וְזֶה : ״לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה וּקְלָלָה״ — דַּיְקָא, כִּי לִפְנֵי ה׳ עֲדַיִן אֵין צִיּוּר לַצֵּרוּף הַזֶּה, אִם הוּא בְּרָכָה אִם לָאו. וְזֶה שֶׁהִתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ בִּלְעָם עַל זֶה : הִנֵּה בָּרֵךְ לָקַחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, בָּרֵךְ בְּקָמַץ. גַּם לָקַחְתִּי מַשְׁמַע בִּרְצוֹנוֹ לָקַח…