ליקוטי מוהר״ן תנינא פ
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא : בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרֹם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ׳. פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת, הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כג) : ״דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי״ — תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — זָכָה. הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, רָצִין, שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר : אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר. עוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ — הַיְנוּ כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (עין חגיגה יג), הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר. וְזֶהוּ : כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, הַיְנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה (ברכות ח), זָכָה — זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינַת : ״דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן״ וְכוּ׳. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶן הַצְבִּיעוּ. וּמַה הֵן מוֹצִיאִין? אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח) : ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״, וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת, אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם : הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב. וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת, וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם : וּמַה הֵן מוֹצִיאִין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. פֵּרוּשׁ, אָמַר : וּמַה הֵן, הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עַם לְצַדִּיק, אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְך וְלַאֲמִתָּתְךָ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכָּרָתָם בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו), וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכֹּל וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת. וְזֶהוּ : אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ שִׂכְלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג) : מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ, וְנָפַל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית-דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס. נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ — הַיְנוּ כְּפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד) : בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת — וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה כָּפַר בָּעִקָּר. גַּם יָרָבְעָם אָמַר : מִי בָּרֹאשׁ (סנהדרין קב), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי-אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי-גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ, הִיא עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה) : עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל-יְדֵי פִּיּוּס. הַיְנוּ, מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִרְדֹּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת, וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל-יְדֵי פַּיִס. פֵּרוּשׁ, הַיְנוּ לֹא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל; אֲבָל בְּלֹא פִּיּוּס לֹא יְקַבֵּל, וְלֹא יִרְדּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, כִּי לֹא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (הוריות יג:) שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב-בֵּית-דִּין, וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן, הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר, וּבְוַדַּאי לֹא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.