ליקוטי מוהר״ן צ

[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה׳, יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ (תהלים קד) :

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּאִים לָאָדָם, הֵן בָּאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבִירָה, שֶׁנָּפְלוּ נִיצוֹצוֹת וְנֶחְסְרוּ מֵהַשְּׁכִינָה, כַּיָּדוּעַ. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱלֹקָיו, אֲזַי נִשְׁלְמוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת מֵהַשְּׁבִירָה, וְנִתְעַלֶּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה : אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה׳, יִתַּמּוּ וְנִשְׁלְמוּ כָּל הַחֲטָּאִים – הַיְנוּ הַחֶסְרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-א א) : ״וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים״. מִן הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה :