ליקוטי מוהר״ן צג
(לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים)
כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא-וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל ״וְאָהַבְתָּ״, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תקון כא) עַל פָּסוּק : ״וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי״ – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה. וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ״, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק ״וְאָהַבְתָּ״, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים, וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ׳. נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל-יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת :
גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שם) בַּמַּסְקָנָא : וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר : ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״. וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חֲזַ״ל (בראשית רבה פרשה א) : יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְגַם עַל-יְדֵי מַשָּׂא-וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, כִּי תְּפִלָּה הִיא גַּם-כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:), וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה, מִכֹּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח :