(לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים)

וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תהלים ח) :

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחֶסְרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ : וַתְּחַסְּרֵהוּ – בְּוַדַּאי מְּעַט מֵאֱלֹקִים; הַיְנוּ הַחֵסְרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה. אַךְ כְּשֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁהַחֶסְרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, לְכָךְ צָרִיךְ לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ : מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי; כִּי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לִי הַחֶסְרוֹן שֶׁלּוֹ, וְכִי יֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה מִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְנִתְחַדְּשׁוּ הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ – הַיְנוּ עַל-יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לוֹ הַחֶסְרוֹן, תְּעַטְּרֵהוּ בְּמֹחִין חֲדָשִׁים :