מסוד גדולת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז״ל

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה׳, הִתְגַּלּוּת נִפְלָא מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ״ל :

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלח:) : כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה, אָמְרוּ : עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח, שֶׁנֶּאֶמַר : כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ. וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר (נשא דף קכד:) : בְּהַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּהּ מִן גָּלוּתָא. וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן נִפְלְאוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה : כִּי עַל-כֵּן סָמַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַצְמוֹ עַל זֶה הַפָּסוּק ״כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ״, כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַפָּסוּק בְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז וְנִסְתָּר סוֹד הַזֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי, שֶׁהוּא רַשְׁבִּ״י, עַל-יָדוֹ לֹא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק : כִּי לֹּא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְע — הֵם אוֹתִיּוֹת יוֹחַאי. וְזֶה שֶׁמְּרַמֵּז וּמְגַלֶּה הַפָּסוּק, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ — מִפִּי זַרְעוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ מִפִּי זַרְעוֹ שֶׁל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻמָּז וְנִסְתָּר בְּזֶה הַפָּסוּק שֶׁהוּא הַתַּנָּא יוֹחַאי כִּי עַל יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי שֶׁמְּרֻמָּז בְּזֶה הַפָּסוּק בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת כַּנַּ״ל, שֶׁהוּא רַשְׁבִּ״י, עַל-יָדוֹ לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה, כִּי בְּזֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא כַּנַּ״ל :

וְדַע שֶׁסּוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא מְרֻמָּז בְּפָסוּק אַחֵר. כִּי דַּע, כִּי הַתַּנָּא הַקָּדוֹש רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת (דניאל ד) : עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית — רָאשֵׁי תֵּבוֹת שִׁמְעוֹן וְכוּ׳ :