לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כא)

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לה. בבא קמא טו.) : הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ. וְאִיתָא בִּמְכִילְתָּא : יָכוֹל יִהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִין וְאֵינָם מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר : ״אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ :

א.  דַּע, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ד) : ״תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה״; וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז) : ״וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה״, וְתַרְגּוּמוֹ : פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְזֶה בְּחִינַת נִסִּים לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה מֵטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כֵּן, וְהַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְזֶה דְּבַר נֵס, וְלָזֶה  צָרִיךְ אֱמוּנָה, שֶׁיַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ, וּבְיָדוֹ לְחַדֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ. וְעִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז) : ״שְׁכָן-אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה״; וְשָׁם עִקַּר עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח) : ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם ״בַּמָּה אֵדַע״ (שם טו), וּבָזֶה פָּגַם בִּירֻשַּׁת אֶרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם. וְדַוְקָא יַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרַיִם, כִּי הֵם בְּחִינַת שְׁנֵים-עָשָׂר נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלָּה, וְהוֹרִיד אוֹתָם בְּגָלוּת, וּמִצְרַיִם הוּא הִפּוּךְ הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד) : ״וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ״ – שֶׁאֵין שָׁם מְקוֹם הַנִּסִּים, וְאֵין שָׁם מְקוֹם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט) : ״וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי״. וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, עַל-שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל; וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנָה, בִּתְפִלָּה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הוּא יוֹרֵד לְגָלוּת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צז.) : אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, הַיְנוּ שֶׁיִּכְלוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים וּמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי עִקַּר הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה (תענית י.), וּשְׁתִיָּתָהּ מֵהַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהֵם לְשׁוֹן : ״וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר״ (רות א); שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי תְּמֵהִין הָעוֹלָם, וְזֶה (תהלים מב) : ״תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא״; כִּי יֵשׁ נִסִּים עִלָּאִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹם עִלָּאָה, וְיֵשׁ נִסִּים תַּתָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּהוֹמָא תַּתָּאָה, וּמַלְאָךְ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנִּסִּים, מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, דָּמְיָא לְעֶגְלָא (תענית כה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת  עִגּוּלִים בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט) : ״וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ״, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נא) : ״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח״; וְהוּא כְּלָלוּת הַנִּסִּים. וְזֶה פֵּרוּשׁ : עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס – כִּי יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַמְכַסִּים כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים, הַכְּלוּלִים בַּמַּלְאָךְ דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, מְכַסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע; וּכְשֶׁתִּכְלֶה זֹאת וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם – אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה״ :

ב.  אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק דף קצח:) : ״וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה״ וְכוּ׳ (ישעיה יא) – הַיְנוּ צֶדֶק, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְאָמְרוּ שָׁם : אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת, כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת :

ג.  וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמֶת אֶלָּא עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם עֲצָתָם, נֶחֱקָק בּוֹ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא) : ״הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ״ – כְּשֶׁאַתָּה חָפֵץ אֱמֶת, ״בַטּוּחוֹת וּבְסָתוּם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי״ – כִּי הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין וְזִוּוּג; וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצוֹת מֵרְשָׁעִים, הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין בַּקְּלִפָּה. ״הַנָחָשׁ הִשִּׁיאַנִי״ (בראשית ג) – לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין; עֲצוֹת הַנָּחָשׁ שֶׁקִּבְּלָה הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין, וְעַל-יְדֵי נִשּׂוּאִין הֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא. וּבְמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו. עיין רש״י שם), כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיַ״ג עֲטִין דִּקְדֻשָּׁה (זוהר יתרו דף פב:), וְהָיְתָה לָהֶם נִשּׂוּאִין בִּקְדֻשָּׁה. וְלָמָּה נִקְרָא עֵצָה בִּבְחִינַת נִשּׂוּאִין, כִּי הַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת (ברכות סא.), וּכְלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּלֵי הַזֶּרַע. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצָה מֵאָדָם, כְּאִלּוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ זֶרַע, וְהַכֹּל לְפִי אָדָם, אִם רָשָׁע אוֹ צַדִּיק. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה מַתִּישׁ כֹּחַ (סנהדרין כו:), וְנִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה, כִּי הֵם תַּרְיָ״ג עֲטִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח) : ״לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה״; וְעֵצוֹת הֵם בִּמְקוֹם נִשּׂוּאִין, בְּחִינַת זִוּוּג הַמַּתִּישׁ כֹּחַ, וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיה ב) : ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק״, בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י) : ״אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם״; וְעַל-יְדֵי מָה ? עַל-יְדֵי : ״כֻּלֹּוֹ זֶרַע אֱמֶת״ (שם בירמיה סיום הפסוק ״ואנכי נטעתּיך״ הנ״ל) – עַל-יְדֵי עֲצַת הַצַּדִּיקִים תָּבוֹא לָאֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִקְרֵאת אֱמוּנָה, כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ״ל, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל-יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה : ״הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ, בַטּוּחוֹת״ – בַּכְּלָיוֹת – ״חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי״, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל טִפֵּי הַמֹּחַ, טִפֵּי הַשֵּׂכֶל, עַל-יְדֵי עֵצָה שֶׁאֲקַבֵּל מֵהֶם, וְאָז אֶזְכֶּה לָאֱמֶת, כִּי הַטִּפֵּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא : ״כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת״:

ד.  וְדַע, שֶׁעַל-יְדֵי מִצְוַת צִיצִית הָאָדָם נִצּוֹל מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל רָשָׁע, מִבְּחִינַת נִאוּף, כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יח) : ״וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם״ (בראשית ט) – זֶה בְּחִינַת צִיצִית; ״וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ״ – כִּי צִיצִית מְכַסָּה עַל עֲרָיִין. אֲבָל חָם, דְּהוּא יֵצֶר הָרָע, דִּמְחַמֵּם גּוּפֵהּ דְּבַר-נָשׁ בַּעֲבֵרָה, הוּא אָרוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) : ״אָרוּר כְּנָעַן״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ג) : ״אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה״. וְהַשִּׂמְלָה, הַיְנוּ צִיצִית, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ :

וְזֶה בְּחִינַת (שם מט) : ״בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן״ – בִּשְׁבִיל צִיצִית, לְשׁוֹן : ״מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים״ (שיר-השירים ב), עַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְבֵן פּוֹרָת, שֶׁנִּשְׁמַר מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל נָחָשׁ, מִזִּוּוּג שֶׁל הַסִּטְרָא-אָחֳרָא, וְזָכָה לְזִוּוּגָא דִקְדֻשָּׁה. וְזֶה : ״פּוֹרָת״ – לְשׁוֹן זִוּוּג, לְשׁוֹן : ״פְּרוּ וּרְבוּ״. וְעִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ט:) : שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו) : ״וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם״; וּשְׁמִירַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, וְיָכוֹל לְקַבֵּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיק, שֶׁהוּא כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת :

ה.  וְזֶה פֵּרוּשׁ : אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה : אֲמַר לִי הַהוּא טַיְעָא : תָּא אַחֲווֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי. אַזְלִי וַחֲזָאִי דְּהַדְרָן לֵהּ עַקְרַבֵּי, וְקָיְמִין כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא. וְשָׁמַעְתִּי בַּת-קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת : אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי; וְעַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, מִי מֵפֵר לִי :

רַשְׁבַּ״ם : שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי. מִן הַגָּלוּת, כְּדִכְתִיב קְרָאֵי טוּבֵי בִּנְבִיאִים :

תָּא וְאַחֲוֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי – שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵצוֹת, כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיָ"ג עֵטִין. חֲזָאִי דְּהַדְרָן לֵהּ עַקְרַבָּא – הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עֲצַת נָחָשׁ, עֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁעַל-יְדֵיהֶם אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל עֲצַת צַדִּיקִים זֶרַע אֱמֶת. וְקָיְמוּ כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא – זֶה בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מג:) : אֵיזֶה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁל לָבָן אוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת ? וְאָמְרוּ : מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁצִּוָּה לְהָבִיא לוֹ חוֹתָם שֶׁל זָהָב, הַיְנוּ תְּכֵלֶת, וְחוֹתָם שֶׁל טִיט, הַיְנוּ לָבָן, וְזֶה : ״חַמְרֵי״, לְשׁוֹן חֹמֶר וָטִיט; ״חִוָּרָא״, הַיְנוּ לָבָן. כִּי עַכְשָׁו זֶה עִקַּר הַצִּיצִית. וְשָׁמַעְתִּי בַּת-קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת : אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי – פֵּרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל : עַל הַגָּלוּת, הַיְנוּ עַל-יְדֵי צִיצִית יְכוֹלִין לָבוֹא לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת, וְעַל-יְדֵי אֱמֶת בָּאִים לֶאֱמוּנָה כַּנַּ״ל, וְעַל-יְדֵי אֱמוּנָה בָּא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ״ל. וְזֶה שֶׁשָּׁמַע חֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַגָּלוּת, כִּי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם חֲמָרֵי חִוָּרָא, גָּרַם כָּל זֶה :

וְזֶה פֵּרוּשׁ : ״וְאֵלֶּה״ – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה, מוֹסִיף. זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת צִיצִית. הַמִּשְׁפָּטִים – זֶה בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט) : ״מִשְׁפְּטֵי ה׳ אֱמֶת״; שֶׁזּוֹכֶה לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת, וְזֶה בְּחִינַת : הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ; כִּי זֶה  אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה כַּנַּ״ל. וְזֶה : יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים וְאֵין מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּ'. עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ – זֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא) : ״וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה״. (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז״ל) :

(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרָה הַזּאת) :

הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא בְּחִינַת הַנִּסִּים, כִּי נֵס לְמַעְלָה מִטֶּבַע, וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה כַּנַּ״ל, עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתְּפִלָּה מְסֻגָּל לְזִכָּרוֹן, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ״ל, וְשִׁכְחָה הוּא עִנְיָן שֶׁהָיָה לְפָנֵינוּ דְּבַר מָה וְנִשְׁכַּח וְעָבַר מֵאִתָּנוּ. (וְהִיא דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה עַל-פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת שֶׁמִּתְנַהֵג כְּסֵדֶר יוֹם אַחַר יוֹם, וְהוּא הִפּוּךְ הָאֱמוּנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל תָּמִיד, וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֵין כָּאן שִׁכְחָה. וְדוּ״ק). וּמֵעַתָּה תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד.) : מֵ״ם וְסָמֶ״ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין, כִּי מַס הוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ט:) : אֵין דּוֹמֶה הַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְמֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד; כִּי מַס בְּגִימַטְרִיָּא מֵאָה, וְעַד מֵאָה שׁוֹלֵט הַשַּׂר שֶׁל שִׁכְחָה, וְזֶה שֶׁהִמְתִּיקוּ חֲזַ״ל : מֵ״ם וְסָמֶ״ךְ, הַיְנוּ מַ״ס שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה, בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין, כִּי נֵס הוּא הֶפֶךְ הַשִּׁכְחָה, כִּי נִסִּים הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא הֵפֶךְ הַשִּׁכְחָה כַּנַּ״ל : וְדַע וְכוּ' כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף וְכוּ׳. עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם זֶה בְּחִינַת צִיצִית וְכוּ׳. וְזֶה (בראשית לז) : ״הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם״, הַיְנוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ״ל, שֶׁהִיא שְׁמִירָה לְנִאוּף, וְהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹסֵף; עַל-כֵּן אָמַר יַעֲקֹב לְיוֹסֵף : ״הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם״, שֶׁהוּא בְּחִינָה שֶׁלְּךָ; ״לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם״ :

וְזֶה פֵּרוּשׁ : ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק״ וְכוּ׳, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל-יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה שׂוֹרֵק, הוּא בְּחִינַת שׁוּרֻק, שֶׁהוּא תְּלָת טִפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בתיקונים תיקון נו), וְהוּא תְּלָת מֹחִין, כִּי הוּא עִנְיָן אֶחָד, כִּי הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַמֹּחַ וּמַגִּיעָה לַכְּלָיוֹת, שֶׁהֵן כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁמְּבַשְּׁלִין הַזֶּרַע, כֵּן הַשֵּׂכֶל נוֹלָד גַּם-כֵּן בַּמֹּחַ וּמַגִּיעַ עַד הַכְּלָיוֹת הַיּוֹעֲצוֹת. וּתְלָת מֹחִין הוּא בְּחִינַת (ישעיה ו) : ״הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ׳, וְאָזְנָיו וְכוּ׳, וְעֵינָיו וְכוּ׳, פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְכוּ׳״. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים פֶּן יִרְאֶה וְכוּ׳; אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁמְּקַבֵּל הַטִּפָּה מֹחַ, הַמִּתְחַלֶּקֶת לִתְלָת טִפִּין, תְּלָת מֹחִין כַּנַּ״ל, וְאָז : יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וְכוּ׳; שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְזֶהוּ : ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת״, וְהָבֵן :

וְזֶה פֵּרוּשׁ : אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְכוּ׳. וְזֶה רָמַז גַּם-כֵּן בְּפֶתַח דְּבָרָיו : אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא, וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל : בְּכָל מָקוֹם סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טז) : ״כִּי שָׁמַע ה׳ אֶל עָנְיֵךְ״, וְתַרְגּוּמוֹ : אֲרֵי קַבֵּל ה׳ יָת צְלוֹתֵיךְ, וְהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ סוֹחֵר, מִלְּשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר (בְּחִינַת מַקִּיפִים), שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ״ל, ״וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ״ (תהלים פט). וְזֶהוּ (רות ג) : ״וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶךָ עַל אֲמָתֶךָ״; כִּי צִיצִית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם כַּנְפֵי מִצְוָה, הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית, וְהוּא בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה : וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל חַגַּי הַנָּבִיא (חגי ב) : ״הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם״; כִּי פְּגַם הַבְּרִית – הֶעְדֵּר הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו) : ״בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם״, וְהָבֵן : ״וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וְכוּ׳, מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מט) – אֲבָהָן וּבְנִין, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה יַעֲקֹב וּבָנָיו :

סְגֻלָּה לְחוֹלֶה – לְהִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיצִית. וְהַסּוֹד בַּפָּסוּק (שם מח) : ״הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ״; כִּי כָל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת מְרַמְּזִין עַל הַצִּיצִית, דְּהַיְנוּ מִנְיַן הַחוּטִין וְהַחֻלְיוֹת וְהַקְּשָׁרִים, כַּמְבֹאָר בַּ״פְּרִי-עֵץ-חַיִּים״ בְּשַׁעַר הַצִּיצִית, פֶּרֶק ד, בַּהַגָּ״הּ, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ : ״הִנֵּה בִנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ״, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה : ״וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל״.