אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, דְּהַוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא, וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי שִׁתִּין בָּתֵּי, אָתָא תַּנִּינָא בַּלְעָהּ, אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבַלְעָה לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יְתִיב בְּאִילָנָה. תָּא חָזִי כַּמָּה נְפִישׁ חֵילֵהּ דְּאִילָנָא :

רַשְׁבַּ״ם :
אַקְרוּקְתָא. צְפַרְדֵּעַ: כְּאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. גָּדוֹל הָיָה כְּאוֹתָהּ כְּרַךְ: וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲווֵי שִׁתִּין בָּתֵּי. תַּלְמוּדָא קָאֲמַר לָהּ: אָתָא תַּנִּינָא. רַבָּה קָאָמַר לָהּ: פּוּשְׁקַנְצָא. עוֹרֵב נְקֵבָה :

הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַצִּפֳּרִים, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ' טז) : מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא. כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע. נִמְצָא מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת. וְכָתוּב בּזֹּהַר (ויקרא נג:), שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל יוֹנְקִים מֵאֲתָר דִּנְבִיאִים יַנְקִין. לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן, מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה, כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתָר דִּנְבִיאִים יָנְקִין. וּכְשֶׁהַמְנַגֵּן הוּא רָשָׁע, אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבַּקְּלִפָּה. וְכָתוּב בַּזֹּהַר, כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת, וְכַד אִתְפְּלֵג לֵילְיָא כְּדֵין כָּרוֹזָא כָּרֵז : ״כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח, כָּהֶם יוּקָשִׁים בְּנֵי-אָדָם״ (קהלת ט, יב). וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם, הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיִּלְמַֹד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, הַיְנוּ גְּמָרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ : כְּשֶׁהָיָה משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם וּמָתַי לַיְלָה, רַק עַל-יְדֵי-זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד) : ״בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי״ — זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי, וּכְתִיב (בּראשית א) : ״וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה״. הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ״ס, יְתַקֵּן הַשִּׁית עִזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל. וְזֶהוּ (איכה ב) : ״קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה״, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַלַּיְלָה, שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ״ס. אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי, הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל-כָּךְ, וּכְשֶׁלּוֹמֵד בַּלַּיְלָה חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו וּמֵגֵן עָלָיו, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ״ל :

וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ״י זַ״ל, כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מֹחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה, וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. לְפִיכָךְ נִשְׁתַּבַּח דָּוִד לִפְנֵי שָׁאוּל (שמואל-א טז) : ״וְיֹדֵעַ נַגֵּן״; כִּי הַנְּגִינָה הִיא בִּנְיַן הַמַּלְכוּת, לְכָךְ רָאוּי הוּא לְמַלְכוּת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (תהלים עח) : ״מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ״, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, הַיְנוּ נֶצַח וָהוֹד, כִּי הֵם מְנִיקִין לַנְּבִיאִים, וְהֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת :

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, וּפֵרֵשׁ רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל :  צְפַרְדֵּעַ, הַיְנוּ צְפַר דֵּעָה. דַּהֲוֵי כִּי אַקְרַא דְּהַגְרוֹנְיָא — מִלְּשׁוֹן ״קְרָא בְגָרוֹן״ (ישעיה נח), הַיְנוּ שֶׁהַנְּגִינָה נִמְשֶׁכֶת מִמֶּנּוּ. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי שִׁתִּין בָּתֵּי – הַיְנוּ עַל-יְדֵי מָה תְּתַקֵּן בְּחִינַת קְרָא בְגָרוֹן, עַל-יְדֵי שִׁתִּין בָּתֵי, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת. וּפֵרַשׁ רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל : תַּלְמוּדָא קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ שֶׁיִּלְמַד תַּלְמוּד. אֲתָא תַּנִּינָא בְּלָעָהּ, וּפֵרַשׁ רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל : רַבָּה קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, יִבְלַע אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ. וְזֶה שֶׁפֵּרַשׁ רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל : רַבָּה קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי. אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא, וּפֵרַשׁ רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל : עוֹרֵב הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה, מִלְּשׁוֹן עַרְבִית. וּבְלָעָהּ, הַיְנוּ וּמֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל. וּסְלִיק יְתִיב בְּאִילָנָא — פֵּרַשׁ הַמַּהַרְשָׁ״א, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (בראשית כא) : ״וַיִּטַּע אֵשֶׁל״, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. הַיְנוּ שֶׁהַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו, מֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ״ל. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵה דְּאִילָנָא, הַיְנוּ שֶׁרַבָּה מַתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁכָּל-כָּךְ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ עַל זֶה יָכוֹל לְהָגֵן :

וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַסְּמִיכוּת שֶׁל הַמִּשְׁנָה (אבות פ״א) : עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת — כִּי עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַנְּגִינָה כַּנַּ״ל, הוּא מְתַקֵּן בִּנְיַן הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וְזֶה : עֲשֵׂה לְךָ רַב, הַיְנוּ שֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְזֶה עַל-יְדֵי קְנֵה לְךָ חָבֵר, הַיְנוּ עַל-יְדֵי קָנֶה, שֶׁהַקּוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁמְּחַבֵּר הַשְּׁנֵי כְּרוּבִים לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים ״כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת״ (מלכים-א ז), בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וַאֲזַי, כְּשֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלּוֹ וְיוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה, וְנִמְצָא עוֹלָם חָרֵב, לָזֶה אָמַר : וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת — שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בְּחֻרְבַּן הָעוֹלָם, ״כִּי לֹא לְתֹהוּ בְּרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״ :

וּבִשְׁבִיל זֶה מַרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּאִינְשֵׁי עַכְשָׁו לוֹמַר, שֶׁהַחַזָּנִים הֵם שׁוֹטִים וְאֵינָם בְּנֵי דֵּעָה, כִּי עַכְשָׁו מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בַּגָּלוּת, וְעַל-כֵּן הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים, מִבְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַכְשָׁו שֶׁהַמַּלְכוּת בְּגָּלוּת, וְעַל-כֵּן הַנְּגִינָה נִפְגֶּמֶת, וְעַל-כֵּן הַחַזָּנִים הֵם בְּלֹא דַּעַת, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ עַכְשָׁו לְהַמְשִׁיךְ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻּשָּׁה, כַּנַּ״ל : אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְיִהְיֶה ״ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ״, אֲזַי תִּתְעַלֶּה וְתֻשְׁלַם הַנְּגִינָה בִּבְחִינַת דַּעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ (תהלים מז) : ״כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל״; כִּי אֲזַי, כְּשֶׁיִּהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְיִתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי ״זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל״, הַיְנוּ שֶׁהַחַזָּנִים הַמְזַמְּרִים יִהְיוּ בְּדַעַת וּבְשֵׂכֶל עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וִיקַבְּלוּ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ״ל:

שַׁיָּךְ לְעֵיל וְזֶהוּ : ״כִּי גָּדֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״ (תהלים קח). שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ קוֹלֶךָ״; כִּי עַל-יְדֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, עַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַקּוֹל כַּנַּ״ל, וְזֶהוּ ״כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״ כַּנַּ״ל :

הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, הֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן הַעֲמָדַת מֶלֶךְ הָיָה עַל-פִּי נְבוּאָה כְּכָל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיָה עַל-פִּי נְבוּאָה. וְהַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַכְּרוּבִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ״ל, שֶׁהֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ״ל :

מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, כִּי הֵם יַנְקִין לַנְּבִיאִים וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ ״מֵאַחַר עָלוֹת״, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנְּגִינָה, שֶׁאֵינוֹ מֵאָדָם כָּשֵׁר, לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ ״מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ״, הַיְנוּ גַּם הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת ״מֵאַחַר עָלוֹת״, מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, כִּי הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין, וְהַנְּגִינָה שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת מֵאַחַר עָלוֹת, מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן נְגִינָה זוֹ גַּם-כֵּן, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְעַלָּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ ״מֵאַחַר עָלוֹת הֵבִיאוּ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב״ וְכוּ׳; כִּי עַל-יְדֵי זֶה זָכָה לְמַלְכוּת כַּנַּ״ל :