הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל
ליקוטי מוהר״ן יז
וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה : (בראשית מב)
א. כִּי יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי הַצַּדִּיק הַדּוֹר הוּא הַמְגַלֶּה הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה.
כִּי הַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד לְגַלּוֹת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן בִּכְלַל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּכְלָל, וְכֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה, בְּכָל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט, יֵשׁ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה כָּךְ : בַּתְּמוּנָה הַזֹּאת וּבַכֹּחַ הַזֶּה וּבַטֶּבַע הַזֹּאת, וְדָבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ תְּמוּנָה אַחֶרֶת וְכֹחַ אַחֵר וְטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת.
וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, לְהַשִּׂיג וְלֵידַע רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כְּגוֹן : מִפְּנֵי מָה הָיָה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאֲרִי יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ, וּבְזוֹ הַתְּמוּנָה, וּבְזֹאת הַטֶּבַע וְהַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ לָאֲרִי; וּלְהֵפֶךְ, יִתּוּשׁ קָטָן הוּא חַלַּשׁ כֹּחַ מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ טֶבַע וּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת. וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, כְּגוֹן בְּהָאַרְיֵה בְּעַצְמוֹ : מִפְּנֵי מָה זֶה הָאֵיבָר שֶׁל הָאַרְיֵה צוּרָתוֹ כָּךְ, וְיֵשׁ לוֹ כּחַ וְטֶבַע, כָּזֹאת, וְאֵיבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת וְכֹחַ וָטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם — דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר — שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ יֶשׁ בּוֹ שִׁנּוּיִים רַבִּים בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת בֵּין כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בַּעֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים מְאֹד בִּתְמוּנוֹתֵיהֶם וּבְכֹחוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם; וְהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁרָצָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ. וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּמַשִּׂיג וּמוֹצֵא אוֹתָם עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמּוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת.
כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ : ״בְּרֵאשִׁית — בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרָא רֵאשִׁית״ (ויקרא רבה פ״ו). כִּי ״יִשְׂרָאֵל עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה״ (בראשית רבה פ״א), דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מט) : ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶה הָיָה כְּלַל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּלַל הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל.
וְכֵן פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה הוּא בִּשְׁבִיל פְּרָטֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִתְפָּאֲרוּת בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת, וַאֲפִלּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת. וְכֵן בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִתְפָּאֲרוּת אַחֵר. וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁאֵיזֶה פָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נַעֲנוּעַ עִם הַפֵּאָה שֶׁלּוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ הִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל גַּם מִזֶּה.
וְהַצַּדִּיק, עַל-יְדֵי שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד, וּמוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, בְּכָל אֵיבָר וּתְנוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל הַבְּרִיאָה, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כִּי כָל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, וְכָל דָּבָר וְדָבָר נִבְרָא בִּרְצוֹנוֹ, בְּזֶה הַכֹּחַ וּבְזֶה הַטֶּבַע וְהַנְהָגָה, כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. נִמְצָא, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ וּמוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, יוֹדֵעַ כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל הַבְּרִיאָה וּבִפְרָטֵי הַבְּרִיאָה וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת.
(כִּי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא שׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ : כְּלָלִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל; וְכֵן פְּרָטִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר הַפְּרָטִי שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת; וְכֵן בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, שֶׁהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מִכָּל אֵיבָר וּתְנוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ שֶׁל פְּרָטֵי פְּרָטִיּוּת שֶׁל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת שֶׁל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא.
וְהַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיִּתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כִּי כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, הָיָה כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת. כִּי כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה נִבְרֵאת בְּזֹאת הַתְּמוּנָה וּבְזֶה הַסֵּדֶר וְהַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ לִכְלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, כְּפִי כְּלָלִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל; וְכֵן כָּל דָּבָר בִּפְרָט נִבְרָא בְּזֶה הַתְּמוּנָה וּבְזֶה הַטֶּבַע, כְּפִי פְּרָטִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט וְכֵן בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ״ל. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק, עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל תָּמִיד, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא יוֹדֵעַ טַעַם כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַבְּרִיאָה, בִּכְלָל וּבִפְרָט וְכוּ׳, כִּי כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וְכוּ' הָיָה כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְכוּ׳ כַּנַּ״ל.
וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד, וּמֵהֶם תּוּכַל לְהָבִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֵיךְ הֵם מִסְתַּכְּלִים בָּעוֹלָם, שֶׁיּוֹדְעִים בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב וְכֵן בְּכָל נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם טַעַם תְּמוּנָתוֹ וְכֹחוֹ וְהַנְהָגָתוֹ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל — עַל כֵּן הֶאֱרַכְתִּי לַחֲזֹר הַדְּבָרִים, מִגֹּדֶל דַּקּוּתָם וְעַמְקוּתָם).
וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּתְפָּאֵר עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלִּין כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה. כִּי עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה. וּכְמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל יִרְאָה, כִּי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר (ברכות יא), וְעַל-יָדָם נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו) : מִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עֹז לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר : ״וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ״. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֲרִין יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל יִרְאָה — כְּמוֹ כֵן עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) (מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וְכוּ'. וְאִיתָא שָׁם, שֶׁהַתְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּתוּב בָּהֶם הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא שָׁם, שֶׁתְּפִלִּין דְּמָארֵי עָלְמָא כְּתִיב בְּהוּ : וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל וְכוּ׳) — עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת מִתְגַּלָּה הַיִּרְאָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה אֲפִלּוּ עַל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק.
כִּי בֶּאֱמֶת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי הַכֹּל יְרֵאִים וַחֲרֵדִים, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּיוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, שֶׁלּוֹבֵשׁ הַמֶּלֶךְ בִּגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת, אָז נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם קֹדֶם הַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִים מֵהַמֶּלֶךְ, עִם כָּל זֶה מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ.
(פֵּרוּשׁ, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁרוֹאִים בָּעֵינַיִם, מִתְפַּעֵל נַפְשׁוֹ מִזֶּה יוֹתֵר מֵאִם הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ בִּידִיעָה לְבַד, בְּלִי רְאִיָּה גְּמוּרָה בָּעֵינַיִם, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים. כְּגוֹן : כְּשֶׁמְּסַפְּרִים לְאָדָם גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ הַדְּבָרִים בְּבֵרוּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין מִתְפַּעֵל נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ לְהִתְיָרֵא כָּל כָּךְ מֵהַמֶּלֶךְ כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ אֶת גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ וּמַנְהִיג חֵילוֹתָיו וְכוּ׳, שֶׁאָז נוֹפֵל עָלָיו יִרְאָה יוֹתֵר, כִּי הַנֶּפֶשׁ מִתְפַּעֵל יוֹתֵר עַל-יְדֵי הָרְאִיָּה).
וְעַל כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, יוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹלַד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת. כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הוּא רַק עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַבְּלִין מַלְכוּתוֹ, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וְאָז, בְּיוֹם הֻלֶּדֶת הַמַּלְכוּת, יוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָז מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה, וְנִתְגַּלֶּה וְנוֹפֵל יִרְאָתוֹ עַל כֻּלָּם, וַאֲפִלּוּ עַל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סח) : ״עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ״ — כְּשֶׁנִּגְלֶה גַּאֲוָתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, אֲזַי : ״וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים״. ״עֹז״ זֶה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל : מִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עֹז וְכוּ׳, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה יִרְאָתוֹ אֲפִלּוּ עַל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק, כִּי מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה כַּנַּ״ל.
וְעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַהֲבָה. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, שֶׁלּוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת, שֶׁאָז נוֹפֵל יִרְאָה גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם וְהַכֹּל חֲרֵדִים וְזוֹחֲלִים מִפָּנָיו, שֶׁאַחַר-כָּךְ מְגַלֶּה הַמֶּלֶךְ רְצוֹנוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּמְחַלֵּק וְנוֹתֵן מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כְּבוֹדוֹ, כְּפִי רְצוֹן הַמֶּלֶךְ וְאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַהֲבָה. וּכְמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְגַלִּין הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר כַּנַּ״ל, כֵּן בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, שֶׁאָז הוּא הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, אֲזַי הוּא הִתְגַּלּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אַחַר-כָּךְ הוּא מְגַלֶּה רְצוֹנוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן לָהֶם מַתָּנוֹת וּמְרוֹמֵם קַרְנָם, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה, כִּי מִתְּחִלָּה, בְּעֵת הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, נָפַל פַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ עַל כֻּלָּם; וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁרוֹאִים רְצוֹן הַמֶּלֶךְ וְקִרְבָתוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְקָרְבִים אֵלָיו וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ.
(פֵּרוּשׁ : כְּמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה הָיוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּנַּ״ל, כְּמוֹ-כֵן עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אַחַר-כָּךְ הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְרַצֶּה הַמֶּלֶךְ אַחַר-כָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְקָרְבָם בִּרְצוֹנוֹ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ״ל. נִמְצָא שֶׁיִּרְאָה וְאַהֲבָה נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁמְּגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצֵא כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַבְּרִיאָה וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ״ל).
וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פט) : ״כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ״. ״תִּפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ״ — זֶה בְּחִינַת הַיִּרְאָה, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ״ל, כִּי עֹז הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ״ל; וַאֲזַי ״בִּרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ״, כִּי מְגַלֶּה רְצוֹנוֹ וּמְרוֹמֵם קַרְנָם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ״ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה כַּנַּ״ל — נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה :
ב. וּכְשֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ) : ״אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם״. ״שָׁמַיִם״ — זֶה בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה, נִתְלַבְּשִׁים בְּקַדְרוּת וְנֶחֱשָׁכִים וְנִתְכַּסִּים בְּשַׂק, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֶצְלוֹ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה — זֶה מֵחֲמַת שֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ״ל.
כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד אוֹר הַצַּדִּיק, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל; וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁעַל-יָדוֹ יוּכַל לָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי עֶפְרוֹן, שֶׁמְּקוֹם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהוּא שַׁעַר גַּן-עֵדֶן, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹרוֹ גָדוֹל מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה אֶצְלוֹ מְקוֹם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, וְעַל כֵּן מְכָרוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְאַבְרָהָם, כַּמּוּבָא (זוהר חיי שרה קכח). וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁנֶּחֱשָׁךְ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא חשֶׁךְ אֶצְלוֹ — וְזֶה מֵחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים וּכְסִילוּת הַשֵּׂכֶל, שֶׁעַל-יְדֵי מַעֲשִׂים רָעִים נִתְחַשֵּׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְחָכְמוֹת נָכְרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ד) : ״חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ״, כִּי עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְּשִׂכְלָם לְהֵיטִיב, כִּי אִם לְהָרַע, וְעַל-יְדֵי כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, עַל-יְדֵי-זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהָבִין אוֹר הַצַּדִּיק :
ג. וְהַתִּקּוּן לָזֶה, לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִזְבֵּחַ, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַכְּסִילוּת, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, הוּא רַק מִבְּחִינַת מִזְבֵּחַ (עיין זוהר תרומה קלט), הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה, כִּי ״שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ״ (ברכות נה), וּמִשָּׁם עִקַּר יְנִיקָתָם. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ אַחַר אֲכִילַת אִישׁ הַכָּשֵׁר, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת קְצָת אַחַר הָאֲכִילָה, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיְּנִיקַת הַכְּסִילוּת הוּא מִשָּׁם. אַךְ צָרִיךְ שֶׁלֹּא לִתֵּן חִיּוּת לְהַקְּלִפּוֹת, כִּי אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם וְלֹא יוֹתֵר. וְאָז כְּשֶׁהַמִּזְבֵּחַ כְּתִקּוּנוֹ, הַיְנוּ שֶׁהָאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי, אֲזַי נִכְנָעִים הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַכְּסִילוּת, כִּי אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ וְחִיּוּת, כִּי אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, שֶׁזֶּה מֻכְרָח לִתֵּן לָהֶם, כַּיָּדוּעַ, אֲבָל אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וְחִיּוּת יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּתָם.
וְעַל כֵּן עַל-יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְנִתְרוֹמֵם הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (בבא קמא עב.), בְּבַעְיָא דִּבְעָא רָבָא מֵרַב נַחְמָן וְכוּ׳, לְצַפְרָא אָמַר לֵהּ וְכוּ׳, וְהַאי דְּלָא אֲמָרִי לָךְ בְּאוּרְתָּא — דְּלָא אֲכָלִי בִּשְׂרָא דְתוֹרָא וְכוּ׳. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁלֹּא אָכַל, לֹא הָיְתָה דַעְתּוֹ צְלוּלָה, כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְנִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל כְּזוֹלֵל וְסוֹבֵא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, אֲזַי יוֹנְקִים הַקְּלִפּוֹת, דְּהַיְנוּ הַכְּסִילוּת, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וַאֲזַי מִתְגַּבֵּר הַכְּסִילוּת עַל הַשֵּׂכֶל; אֲבָל עַל-יְדֵי אֲכִילָה כָּרָאוּי נִכְנָעִין כַּנַּ״ל.
וְזֶה בְּחִינַת (זבחים נג:) : ״מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף״, זֶה בְּחִינַת (תהלים קיא) : ״טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו״, בְּחִינַת אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין וְטוֹרְפִין אוֹתָן, הַיְנוּ אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּסִילוּת. אֲבָל עַל-יְדֵי פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, הַיְנוּ פְּגַם הָאֲכִילָה, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְהַכְּסִילוּת, וְנַעֲשֶׂה מִטּוֹרֵף — טֵרוּף הַדַּעַת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי זֶה כַּנַּ״ל.
ד. וּלְהַשְׁלִים פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ הוּא עַל-יְדֵי גֵּרִים, כִּי כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהֶם כֹּחַ כִּי אִם מִפְּגַם הַמִּזְבֵּחַ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי א) : ״בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי״, כִּי אַף שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כָּל כֹּחָם הוּא בָּא מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְעַל כֵּן אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ : ״מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי״, כִּי כֹּחָם הוּא מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְעַל-יְדֵי הַגֵּרִים, עַל-יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַשְׁלִיךְ אֱמוּנָתוֹ וְהוֹלֵךְ אַחַר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשָׂה מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי חוֹזְרִין נִיצוֹצֵי חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ לִמְקוֹמָם וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ :
וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר כג) : ״לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה״, וְתַרְגּוּמוֹ : ״וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת״. ״יֹאכַל טֶרֶף״ — זֶה בְּחִינוֹת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּחִינַת ״מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף״ כַּנַּ״ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי ״וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת״, הַיְנוּ עַל-יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא מב נג: קמ״ט. ובכמה מקומות) לְעִנְיַן יְרֻשַּׁת הַגֵּר : כָּל הַקּוֹדֵם בְּנִכְסֵי הַגֵּר זָכָה :
ה. אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וַהֲלֹא הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמֵאַיִן בָּא זֹאת שֶׁיָּבוֹא לָהֶם עַל הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ, אַךְ דַע, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינוֹת (משלי יט) ״הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים״, הַיְנוּ עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד-חָכָם, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי בֶּאֱמֶת אֵיךְ אֶפְשָׁר לְעַכּוּ״ם לָבוֹא לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיָבוֹאוּ לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד רָחוֹק מְאֹד מֵחֲבֵרוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אֵלָיו שֶׁיִּשְׁמַע, צָרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ כְּתָב — כֵּן צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ בְּחִינַת כְּתָב לָהֶם, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ אַף שֶׁהֵם רְחוֹקִים, כִּי עִקַּר חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר נֶחְקָקִים בָּאֲוִיר, וְהָאֲוִירִים מַכִּים זֶה בָּזֶה עַד שֶׁבָּא לְאֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וְזַךְ וְצָלוּל, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר, אֲזַי נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל וּמַפְרִיד חֶלְקֵי הָאֲוִירִים וְנִתְפַּזְּרִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַקּוֹל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ :
וְעַל-יְדֵי צְדָקָה הוּא לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת, כִּי לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר מוּנְבַּז (בבא בתרא יא) : ״אֲבוֹתַי גָּנְזוּ מָמוֹן, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי נְפָשׁוֹת״. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא קוֹנֶה לוֹ רֵעִים יוֹתֵר, וְעַל-יְדֵי זֹאת הָאַהֲבָה שֶׁקּוֹנֶה עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר; וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים צְדָקָה, וְקוֹנֶה אַהֲבָה עִם יוֹתֵר אֲנָשִׁים, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה יוֹתֵר הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כִּי אַהֲבָה הוּא אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, דְּהַיְנוּ רוּחַ הָאוֹהֵב בְּרוּחַ הַנֶּאֱהָב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח, שֶׁרוּחָם נָחִים זֶה מִזֶּה, כִּי אֵין רוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא שִׂנְאָה, שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי הַשִּׂנְאָה הִיא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ט) : ״וַיָּשֶׂם ה׳ רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין אַנְשֵׁי שְׁכֶם״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י : שִׂנְאָה. נִמְצָא שֶׁשִּׂנְאָה הוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, בִּלְבּוּל הָאֲוִיר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּר; וּלְהֵפֶךְ, אַהֲבָה וְרֵעוּת הוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי צְדָקָה, בְּחִינַת ״הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים״, שֶׁעַל-יְדֵי צְדָקָה הוּא לוֹקֵחַ לוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ״ל.
וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לִתֵּן צְדָקָה לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, נִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כִּי כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִישׁ אֶחָד, נִמְצָא שֶׁקּוֹנֶה לוֹ אוֹהֵב אֶחָד, וַאֲזַי נִתְדַּבֵּק רוּחוֹ בְּרוּחוֹ וְנַעֲשֶׂה שֶׁטַח קָטָן שֶׁל אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ; וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, נַעֲשֶׂה שֶׁטַח יוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לִתֵּן לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, וְקוֹנֶה לוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים יוֹתֵר, בִּבְחִינַת ״הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים״, נִתְגַּדֵּל וְנִתְרַבֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַשֶּׁטַח שֶׁל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְעַל כֵּן הָעִקָּר לִתֵּן צְדָקָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, שֶׁכְּלוּלִים מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּזֶה הוּא מַגְדִּיל מְאֹד הַשֶּׁטַח שֶׁל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ״ל, כִּי בִּצְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם לְבַד הוּא קוֹנֶה לוֹ רֵעִים רַבִּים מְאֹד, כִּי הֵם כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ״ל.
וַאֲזַי כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר זֶה שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַיְנוּ דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב וְנֶחְקָק בְּהָאֲוִיר, בִּבְחִינַת (תהלים מה) : ״לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר״, וַאֲזַי הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר וְנִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (אסתר ט) : ״וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת״, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נָח וְזַךְ, יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ לְמֵרָחוֹק, וַאֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם שֶׁל הָעַכּוּ״ם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וַאֲזַי מוֹצְאִים הָעַכּוּ"ם בְּסִפְרֵיהֶם הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה גֵרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. וּמֵאַיִן בָּא זֹאת, שֶׁיִּמְצְאוּ עַתָּה מַה שֶּׁהוּא מִתְנַגֵּד לֶאֱמוּנָתָם, אַךְ זֶה בָּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּחְקָק וְנִכְתָּב בְּהָאֲוִיר, בִּבְחִינַת ״לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר״, וְהָאֲוִיר הָיָה זַךְ וָנָח עַל-יְדֵי בְּחִינַת ״הוֹן יסִיף רֵעִים רַבִּים״, עַד שֶׁהָלַךְ הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת ״וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת״, וְנֶחְקַק וְנִכְתַּב שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, וְעַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת מָצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּיְּרוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מִכַּמָּה גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ עַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ״ל כַּנַּ״ל.
וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ו) : ״וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי״ — ״מָרְדֳּכַי״ הוּא בְּחִינַת הַכְּפִירָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״אִישׁ יְהוּדִי״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגלה יג) : כָּל הַכּוֹפֵר בְּעַכּוּ"ם נִקְרָא יְהוּדִי. הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁהִגִּיד מָרְדֳּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירַת עַכּוּ״ם, הֵם נִכְתָּבִים בְּהָאֲוִיר, עַד שֶׁנִּמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ : ״וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי״, שֶׁהַדִּבּוּרִים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נִמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק הָלַךְ לְמֵרָחוֹק עַד שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְקַק שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, כִּי נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ״ל, וְזֶהוּ : ״וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי״ כַּנַּ״ל. וַאֲזַי כְּשֶׁבָּאִים אֵלּוּ הָעַכּוּ״ם וּמוֹצְאִים שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, מִזֶּה נַעֲשִׂים גֵּרִים, בִּבְחִינַת (אסתר ח) : ״וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים״ :
ו. אַךְ מֵאַיִן בָּא, שֶׁאֵלּוּ דַּיְקָא יִמְצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וְיַחְזְרוּ וְיַכִּירוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְהָאֲחֵרִים אֵינָם מוֹצְאִים כְּלָל וְנִשְׁאָרִים בֶּאֱמוּנָתָם. אַךְ דַּע, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, כִּי כָּל הַטּוֹב הוּא רַק בְּחִינַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָעַכּוּ״ם וְאֵינָם מַנִּיחִים לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נִמְצָא שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת (עיין ראש השנה יט. בבא בתרא ס. מעילה יז). נִמְצָא, שֶׁהַטּוֹב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם. וְכֵן כְּשֶׁמּוֹנְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי גְּרָמָא שֶׁגּוֹרְמִין, עַל-יְדֵי הַמִּסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁמַּטִּילִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹנְעִין טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה נִכְבָּשׁ הַטּוֹב תַּחַת יָדָם, דְּהַיְנוּ חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
וּבִתְּחִלָּה זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם זוֹכֵר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, אַךְ אַחַר-כָּךְ הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל זֶה הַטּוֹב וְכוֹבְשִׁים אוֹתוֹ תַּחַת יָדָם, עַד שֶׁנִּתְפָּס וְנִקְשָׁר אֶצְלָם, עַד שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ. וְעַל-יְדֵי הַדִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ״ל, אֲזַי זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם מוֹצֵא אוֹתוֹ בְּסִפְרֵיהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וַאֲזַי נִזְכָּר זֶה הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ, אֵיךְ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילָם, וְ״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים ישְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ״ (דברי הימים א, ד), ״כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְלַךְ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם״ (בראשית פ״ח; מדרש רות פ״ב), וַאֲזַי מַתְחִיל זֶה הַטּוֹב לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֲשֶׁר נָפַל מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה וְעַתָּה הִיא כְּבוּשָׁה בְּיָדָם, וְיָבוֹא, חַס וְשָׁלוֹם, לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִקְשָׁר וְנִתְפָּס מְאֹד הַטּוֹב אֶצְלָם בְּקִשְׁרֵי קְשָׁרִים, עַל כֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הַטּוֹב לַחֲזֹר, אֲזַי מוֹשֵׁךְ וְתוֹלֵשׁ עִמּוֹ עוֹד מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם, וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים שֶׁבָּאִים לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרָע שֶׁנִּתְלָשׁ מֵהֶם עִם הַטּוֹב, עַל-יְדֵי שֶׁחָזַר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַטּוֹב לַחֲזֹר בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר וְנִתְהַדֵּק שָׁם מְאֹד, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלשׁ עִמּוֹ מֵהָרָע, וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים :
וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהוּ מד) : ״זֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה׳״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י : ״אֵלּוּ בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה״, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ״ל, בְּחִינַת ״וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי״ כַּנַּ״ל. ״וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה״ (שם) — אֵלּוּ הַגֵּרִים, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר הַטּוֹב, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה גֵּרִים כַּנַּ״ל.
וְזֶהוּ : ״בִּכְתָב יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ״ (יחזקאל יג), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת כְּתַב יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יָדוֹ נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה : ״וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ״, הַיְנוּ שֶׁאֵין זוֹכִים לִשְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנִּקְרָא ״מִזְבַּח אֲדָמָה״ (שמות כ, וְעיין בראשית רבה פ׳ יד), שֶׁשְּׁלֵמוּתוֹ עַל-יְדֵי גֵּרִים כַּנַּ״ל.
וְזֶהוּ : ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל״ (דברי הימים א כח), כִּי שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל הוּא עַל-יְדֵי כְּתָב כַּנַּ״ל, כִּי עַל-יְדֵי כְּתָב הַנַּ״ל, בְּחִינַת ״וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי״ כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל-יְדֵי גֵּרִים נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ״ל; נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ"ל נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל. וְזֶהוּ : ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל״ כַּנַּ״ל.
וְזֶהוּ : ״לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ״ — זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁחוֹזֵר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ כַּנַּ״ל, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה (כמובא בפירש״י לך לך יז:), וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. ״לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ״ — זֶה בְּחִינַת הַגֵּרִים. ״יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל״ — זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי זֶה כַּנַּ״ל.
וְזֶה : ״וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ״ (איוב כב), שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת כֶּסֶף תּוֹעָפוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת ״הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים״, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר מְעוֹפֵף, שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שַׁדַּי, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ״ל :
ז. וְדַע שֶׁלִּפְעָמִים, כְּשֶׁהָרָע רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב מִשְׁתּוֹקֵק וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, אֲזַי הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַעֲלָמָה יְתֵרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִילִים לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל זֶה הַטּוֹב, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיסִים אֶת הַטּוֹב בְּתוֹךְ הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר יוֹתֵר, בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם, וַאֲזַי יוֹצֵא הַטּוֹב עַל-יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁמּוֹלִידִים, כִּי הַטּוֹב הוּא גָנוּז וְנֶעְלָם בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם וּמֹחָם כַּנַּ״ל, וּמִשָּׁם הַהוֹלָדָה, וְעַל כֵּן יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוּדִים, וַאֲזַי אֵין כֹּחַ בְּהָרָע שֶׁל הַיִּלּוּדִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹכָם, וַאֲזַי יוֹצֵא הַטּוֹב עַל-יְדֵי הַיִּלּוּדִים וְנַעֲשׂוּ גֵּרִים.
וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פז) : ״ה׳ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים, זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה״. ״בִּכְתוֹב״ — זֶה בְּחִינוֹת הַטּוֹב שֶׁיּוֹצֵא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ : ״זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה״, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ הַטּוֹב, בְּהַיִּלּוֹדִים וְיוֹצֵא עַל-יָדָם כַּנַּ״ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י : ״זֶה יֻלַּד שָׁם״, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְמְעוּ בָּעַכּוּ״ם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל.
וְזֶה בְּחִינַת : ״לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף״ — זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ״ל; ״וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה״, וְתַרְגּוּמוֹ : ״וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת״, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּ״ל. וְזֶה : ״וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא״, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְכַּסָּה אֵצֶל הָעַכּוּ״ם, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם כַּנַּ״ל, שֶׁיּוֹצֵא עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוּדִים וְנַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ״ל :
ח. וְזֶה פֵּרוּשׁ : רַב סַפְרָא מִשְׁתָּעֵי : זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאַזְלִינָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא, וְאִית לֵהּ קַרְנֵי, וְחָקִיק עֲלֵיהוּ : אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם. וַהֲוִינָא שִׁין פַּרְסָה, וְאַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן. אָמַר רַב אָשֵׁי : הַהוּא עִזָּא דְּיַמָּא הֲוֵי, דִּבְחִישָׁא, וְאִית לֵהּ קַרְנֵי (בבא בתרא עד).
רַשְׁבַּ״ם : בְּרִיָּה קַלָּה — מִבְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁבַּיָּם : לְפֻמֵּהּ דְּלִוְיָתָן — שֶׁיֹּאכְלֵנִי הַיּוֹם : עִזָּא דְּיַמָּא — שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה; בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין : דִּבְחִישָׁא — חוֹפֶרֶת בַּיָּם בְּקַרְנֶיהָ לְבַקֵּשׁ אַחַר מְזוֹנוֹתֶיהָ :
חֲזִינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא וְכוּ׳. כַּוְרָא — זֶה בְּחִינַת הַטּוֹב, שֶׁהֵם חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַגֵּרִים הַנַּ״ל; כִּי דָּגִים, אֲסִיפָתָן הִיא מְטַהַרְתָּן (עיין חולין כז:) — זֶה בְּחִינַת חֶלְקֵי הַנְּשָׁמוֹת, בְּחִינַת (איוב לד) : ״רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף״, וּבְחִינַת גֵּרִים, בִּבְחִינַת (תהלים מז) : ״נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ״, וְעַל שֵׁם זֶה הַחֲכָמִים נִקְרָאִים ״בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת״ (קהלת יב), שֶׁהֵם מְאַסְּפִים הַטּוֹב עִם הַגֵּרִים. וְזֶה הַטּוֹב עִם הַגֵּרִים אַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַשֵּׂכֶל מִשְּׁטִיפַת הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהוּא הַכְּסִילוּת הַשּׁוֹטֵף עַל הַשֵּׂכֶל, כַּנַּ״ל.
וַהֲוֵי לֵהּ קַרְנֵי, וְחָקִיק עַלֵיהוּ : אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, וַהֲוִינָא שִׁין פַּרְסֵי, וְאַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן. קַרְנָא — זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת ״הוֹן יֹסִיף רֵעִים״ הַנַּ״ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמַאֲמַר מוּנְבַּז (בבא בתרא יא) : אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה. וְחָקִיק עֲלֵיהוּ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה, בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ״ל, כַּנַּ״ל, בִּבְחִינַת ״וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת״, לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ״ם, וּמְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי הַטּוֹב זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, הַיְנוּ, שֶׁאֲנִי לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. יָם הַיְנוּ : הַמֵּם הוּא אַרְבַּע עוֹלָמוֹת, יוּד הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) : ״כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״.
וְזֶהוּ בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, הַיְנוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר הַקַּל הוּא צָף לְמַעְלָה, כֵּן הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא הַטּוֹב, הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וַהֲוִינָא שִׁין פַּרְסָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה נִזְכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת ״יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה״, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְלַךְ בָּהּ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת ״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים ישְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ״, שֶׁנִּמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ כַּנַּ״ל, וְעַתָּה הִיא הוֹלֶכֶת לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם. שִׁין — זֶה בְּחִינַת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנֶּחֱלֶקֶת לְשָׁלשׁ רָאשִׁים : מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, מַחֲשָׁבוֹת מִדּוֹתִיּוֹת, מַחֲשָׁבָה מַעֲשִׂיּוֹת. פַּרְסָה — בְּחִינַת רֶגֶל, הַיְנוּ עֵצָה, כְּמוֹ (שמות יא) : ״וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ״ — הַנִּמְשָׁכִים אַחַר עֲצָתֶךָ, הַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה נִזְכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּמַחֲשָׁבָה, וּבָהּ נִמְלַךְ וְנִתְיָעֵץ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ.
וְהַשְׁתָּא אַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן, הַיְנוּ לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְרַחֶמֶת עַל עַצְמָהּ וְנִתְעוֹרֶרֶת לָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ כַּנַּ״ל, וְנַעֲשִׂין בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה וְגֵרִים כַּנַּ״ל. אָמַר רַב אָשֵׁי : הַאי עִזָּא דְּיַמָּא דִּבְחִישָׁא וְאִית לָהּ קַרְנֵי. עִזָּא – זֶה בְּחִינַת עֹז, הַיְנוּ יִרְאָה, בְּחִינַת ״כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה״ הַנַּ״ל. דִּבְחִישָׁא, הַיְנוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיק, שֶׁמְּחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל. וְאִית לָהּ קַרְנָא, הַיְנוּ בְּחִינַת ״וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ״, הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ״ל, כִּי עַל-יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ״ל נִתְגַּלֶּה אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ״ל.
ט. וְזֶה : ״וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם״, הַיְנוּ בְּחִינַת "לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק וְכוּ׳״. ״שָׁמַיִם״ הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ״ל; וּכְשֶׁהֵם מְרִיקִים אֶת הַשַּׂק וְהַחשֶׁךְ מִן הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה — וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ. צְרוֹר כַּסְפּוֹ — זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי ז) : ״צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ״, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם. בְּשַׂקּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאוֹר הַצַּדִּיק נִתְחַשֵּׁךְ וְנִתְלַבֵּשׁ וְנִתְכַּסָּה בְּקַדְרוּת וְשַׂק, הַיְנוּ שֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁהַשַּׂק וְהַחשֶׁךְ שֶׁהָיָה עַל הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, זֶה מֵחֲמַת שַׂק וְחשֶׁךְ, שֶׁנֶּחֱשַׁךְ לָהֶם אוֹר הַצַּדִּיק כַּנַּ״ל.
וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ שֶׁרָאוּ וְהִכִּירוּ, שֶׁצְּרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם תָּלוּי בְּהַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, שֶׁנִּקְרָא הֵמָּה וַאֲבִיהֶם. הֵמָּה — זֶה הַחֹמֶר, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, וַאֲבִיהֶם — הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּקְרָא אָב, בְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה (מגילה יג:), הַיְנוּ כַּנַּ״ל, שֶׁהִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁיִּזְכּוּ לְהַכִּירוֹ וּלְהָבִין וְלִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, הוּא תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַמַּעֲשִׂים וּבְזַכּוּת הַשֵּׂכֶל. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, הַיְנוּ תּוֹכְחוֹת הַשֵּׂכֶל, שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הֶחֳמָרִים, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא תּוֹלֶה הַסִּרְחוֹן בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה.
וְזֶה : אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָעֲכוּרִים גּוֹרְמִים כִּלָּיוֹן וְהֶפְסֵד לְהַשֵּׂכֶל. יוֹסֵף אֵינֶנּוּ — זֶה בְּחִינַת ״הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים״ הַנַּ״ל, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ — זֶה בְּחִינַת ״וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת״, הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת ״הוֹן יֹסִיף״ כַּנַּ״ל, וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ — זֶה בְּחִינַת מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, שֶׁהוּא בִּנְיָמִין, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ״ל; דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ וְאוֹמֵר, שֶׁעִקַּר הַחִסָּרוֹן שֶׁנִּתְעַכֵּר הַמֹּחַ הוּא תָּלוּי רַק בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁהִיא תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה, בְּחִינַת (ישעיהו לב) : ״וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה״, שֶׁעַל-יָדָהּ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ״ל, כִּי כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ״ל, וְעַל-יְדֵ-זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, וַאֲזַי נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ״ל :