ליקוטי מוהר״ן תנינא כא

כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי-תוֹרָה, וַאֲזַי יֵשׁ אֵלּוּ הַיְדוּעִים, הַמִּסְתַּכְּלִים וּמְצַפִּים עַל זֶה, וְצָרִיךְ לְהַעֲמִיד אַנְשֵׁי-חַיִל, לְהַעֲמִידָם לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב זָר; וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד פּוֹסְקִים קֹדֶם הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ וְאַחַר-כָּךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת אַנְשֵׁי-חַיִל מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם, וְהַתּוֹרָה יוֹרֶדֶת וְהוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶם לָבֶטַח, כִּי הָאַנְשֵׁי-חַיִל עוֹמְדִים עִם הַכְּלֵי-זַיִן, וְאֵינָם יְכוֹלִים אֵלּוּ הַנַּ״ל לְהִתְקָרֵב :