הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל

(ביידיש):

ליקוטי מוהר״ן תנינא פב

כִּי תֵצֵא לַמִלְחָמָה וְכוּ׳ (דברים כא). כְּתִיב : אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט) — זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶלֹּא כְּסֵדֶר. קֶדֶם הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר, וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ״ק, שֶלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. הוי״ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ״ה — אָדָם, וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת : מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶּבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. וְחַוָּה לְשׁוֹן דִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָתוּב (תהלים יט) : וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה, כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִבּוּר, עַל־שֵׁם כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ אֶלָּא־אִם־כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹךְ דִבּוּרוֹ. נִמְצָא, שֶׁעִקָר הַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי דִבּוּר, וְזֶה פֵּרוּשׁ : מַלְכוּת פֶּה. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לְהָאָדָם שֶלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הוּא הַחִיּוּת, כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חֶסְרוֹן. וְהַחִיּוּת הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶכָּתוּב (קהלת ז) : וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ׳, וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת ״מָה״ — ״כֹּחַ מָה״, מֶה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ. וּמַה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף, הַיְנוּ הוי״ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. הַיְנוּ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט) : וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. נִמְצָא זֹאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה, כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת ״מָה״, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. וְזֶהוּ (תהלים כד) : לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ — כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הוּא בִּמְלֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת. וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר : אֲנָא אֶמְלֹךְ — בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ — ״מָה״, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל. וְזֶה (ירמיה י) : כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. פֵּרוּשׁ, שִׂכְלָם אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם. וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ״ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר, כִּי בַּאֲתָר דְּאִית דְּכַר, נֻקְבֵּהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן (זוהר חוקת קפג ועיין זוהר בא דף לח לט). נִמְצָא, כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר :

וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד. שֶׁמַּלְכוּת, הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּד, וְזֶה : יוּ״ד וָא״ו דָּלֶ״ת. וְזֶה : אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּךָ — אַל תִּקְרֵי כַּפֶּךָ, אֶלָּא כָּפֶּךָ, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הַד׳ לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה, אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶלֹּא כְּסֵדֶר : דַּוָּי — מִיּוּד נַעֲשֶׂה דַּוָּי. וְזֶה (ישעיה א) : וְכָל לֵבָב דַּוּי; כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג) : תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ'. וּכְשֶרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ : אֲנָא אֶמְלֹךְ — יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת מָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז) : וְנַחְנוּ מָה, וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֲׂה כְּסֵדֶר, הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ׳ כַּפֶּךָ הַיְנוּ יוּד :

וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה מֹשֶה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶה הוּא כָּךְ, שֶׁמֹּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב) : וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שמות לה) : וַיַּקְהֵל מֹשֶה וְכוּ׳ — שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים נג) : כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו — אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁסָּג מִכֹּל וָכֹל מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו – צָרִיךְ לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא, לְקַיֵּם (תהלים קג) : וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקוני זוהר תיקון י, דף כה.) : וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיךְ לָהּ עַל תַּתָּאִין. נִמְצָא, שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלֹקוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ, וְזֶה : כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו. וְעוֹד זֹאת הַבְּחִינָה הָיְתָה לְמֹשֶׁה, כִֶּי כָּל מַה שֶּׁעָלָה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, מָצָא שָׁם אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט) : וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים. כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּדַחֲקוּת, אֲזַי הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וּמַכִּיר אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִתְעַלֶּה לְמַעְלָה, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְדָוִד אָמַר (תהלים קלט) : אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה — אֲפִלּוּ בַּשָּׁמַיִם שָׁם יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה צָרִיךְ לִמְצֹא שָׁם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּמָצִינוּ, שֶׁאֱלִישָׁע אַחֵר עָלָה לָרָקִיעַ עַל־יְדֵי שֵׁם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּפַר בָּעִקָּר (חגיגה יד). וְהַדָּבָר תָּמוּהַ, כִּי אַדְּרַבָּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם נִתְעַלֶּה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לֶאֱלֹקוּת, כִּי כָּל הַטּוֹב הוּא אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) : טוֹב ה׳ לַכֹּל, וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֵפֶךְ – כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּטוֹב, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְתֵדַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (בראשית כז) : וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל הָאוֹר אֱלֹקוּת, אֲזַי הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִיק לוֹ, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לְעֵינָיו. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת סֶגוֹל, כְּמוֹ שֶכָּתוּב (תיקוני זוהר תיקון יח דף לא) : וְסֶגוֹל כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות לג) : וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה עֹצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) : כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי וְכוּ׳. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִִד : וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי (תהלים עג) — תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּךָ : הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ (שמות שם), וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : וְשַׂכֹּתִי וְכוּ׳ וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי :

וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן — אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֵפֶךְ, שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה, כִּי כָּל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶהוּ : כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה — כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְךָ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, וּנְתָנוֹ ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ — שֶׁיִתְבַּטֵל כָּל רְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ, שֶׁיֵּלֵךְ לְךָ כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנְךָ, אֵימָתַי כַּד וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ — כְּשֶׁתתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה, כְּשֶׁתַּמְשִׁיךְ לְךָ אֱלֹקוּת, הוי״ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. וְזֶה פֵּרוּשׁ מַחֲשָׁבָה — חֲשֹב מָה (זוהר בראשית כד ותיקון סט). כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים ז) : מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים — בִּרְהִיטֵי מֹחִין דִּילָךְ. וְזֶהוּ : וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ — שֶׁתַּמְשִׁיךְ ״מָה״ בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלֹקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ נִקְרָא שְׁבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח) : עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי; וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ. וְזֶה הַסּוֹד נִרְמָז בְּעֵץ־הַחַיִּים, בַּהַקְדָּמָה בִּכְלָל יט, וּבְכַוָּנוֹת שֶׁל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל :