שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁלִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁצָּרִיךְ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם דַּיְקָא לְהִתְחַזֵּק בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, כְּגוֹן לְדַבֵּר שָׁם אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוֹ דִּבְרֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּפֶּה וּבַלֵּב כְּפִי הָעִנְיָן, וְלֹא יַמְתִּין וְלֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין זֶה הַמָּקוֹם מוּכָן לְכָךְ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם קְבִיעוּת לְתוֹרָה וּתְפִלָּה, רַק בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ וְכַיּוֹצֵא. כִּי כְּשֶׁיָּזוּז מִמְּקוֹמוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּפְסֹק. וְכֵן מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ רָאִינוּ עִנְיָן כָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִשְׁאָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, וְדִבֵּר עִמָּנוּ, וְגִלָּה לָנוּ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְשִׂיחָה נָאָה מְאֹד, וְגִלָּה דְּרָכִים נִפְלָאִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְכוּ׳, וְלֹא רָצָה לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁגָּמַר מַה שֶּׁרָצָה, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים :