הרה״ח ר׳ אלעזר מרדכי קעניג שליט״א

(ביידיש):

ליקוטי מוהר״ן סא

חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר : ״ה׳ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי״. אָמַר : הָתָם יָאוּת הֲוֵי לְמִדְחַל וְכוּ׳ (שם באידרא נשא דף קכח) :

א. עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטֵנוּ לָאוֹר. כִּי מִשְׁפָּט הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא [פתח אליהו], הַיְנוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים יז) : ״לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל״; וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט בָּרוּר כַּנַּ״ל, בִּבְחִינַת ״מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת״ [תהלים יט]; הַיְנוּ, כִּי כָל הַלִּמּוּדִים שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד, צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל וְיוֹצִיא מֵהֶם מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל וְיִלְמַד מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁלּוֹמֵד מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, הֵן לְעַצְמוֹ, הֵן לַאֲחֵרִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים לְפִי דַּעְתּוֹ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כְּפִי הַמֶּמְשָׁלָה וְהָרַבָּנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הֵן לְרַב אוֹ לִמְעַט. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת ״לֹא תָסוּר״ וְכוּ׳, וְאָז יוּכַל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְיָמִין וּשְׂמאֹל כַּנַּ״ל.

אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר, הַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערובין כא) : הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר״. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הוּא אֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם וּמַלְעִיג עֲלֵיהֶם, וְדִבְרֵיהֶם הֵם אַךְ לְמוֹתָר אֶצְלוֹ, עַל-כֵּן נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת. וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים הֵן מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת (מלכים-א ג) : ״וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט״. וְהַמֹּחַ הוּא לְפִי הַמָּזוֹן, וּכְשֶׁהַגּוּף נָקִי אֲזַי הַמֹּחַ בָּרוּר, וַאֲזַי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ״ל, אֲזַי עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ, וּמְעַרְבְּבִים וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וַאֲזַי יוֹצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, בִּבְחִינַת (חבקוק א) ״כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, עַל-כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל״; הַיְנוּ, עַל-יְדֵי שֶׁהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים מְסַבְּבִין וּמַקִּיפִין הַמֹּחַ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, בִּבְחִינַת (תהלים קמז) : ״מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם״, הַיְנוּ בִּלְבּוּל הַמּוֹחִין :

וְדוֹאֵג, עַל-יְדֵי שֶׁלִּמּוּדוֹ הָיָה מִבְּחִינַת אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמָר בְּדוֹאֵג (שמואל-א כא) : ״וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל נֶעֱצָר לִפְנֵי ה׳ וּשְׁמוֹ דּוֹאֵג״ וְכוּ׳. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י : עוֹצֵר עַצְמוֹ וְכוּ׳ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה; כִּי לִמּוּדוֹ הָיָה מִבְּחִינַת עֲצִירוּת, בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה לֹא הָיָה מוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, רַק מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. וְעַל-כֵּן הָיָה דָּן שֶׁאֵין דָּוִד רָאוּי לָבוֹא בְּקָהָל (יבמות עו:), וְזֶה הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁלִּמּוּדוֹ הָיָה מִמּוֹתָרוֹת כַּנַּ״ל:

ב. וְיֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת. וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים אֲפִלּוּ לְהַנְהִיג אֶת עַצְמָן כַּנַּ״ל, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת אֲחֵרִים, וְהֵם נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְכֻנִּים בְּשֵׁם רַבִּי, כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל-כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם, אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, כִּי אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז וְנִסְמָכִים עַל-יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

וְעַל-יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב יָדֵנוּ, וְאֵין לוֹ שׁוּם תֹּקֶף, וְנוֹתְנִין כֹּחַ בִּכְתַב יָדָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם גּוֹזְרִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לַכְּתָבִים שֶׁלָּנוּ, כִּי אִם לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִלְמֹד כְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה גּוֹזְרִין גַּם-כֵּן לְגָרֵשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל כְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם.

כִּי הַסְּמִיכָה שֶׁסּוֹמְכִין אֶת הָרַב וְהַכְּתָב, הֵם מִבְּחִינָה אַחַת, כִּי הַסְּמִיכָה בְּיָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד) : ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ משֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו״. וְהוּא בְּחִינַת הַכְּתָב, בְּחִינַת יָד כּוֹתֶבֶת. כִּי הַכְּתָב הוּא גַּם-כֵּן מִבְּחִינַת חָכְמָה, כִּי אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב, בָּהֶם נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג) : ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ וְכוּ׳; וּכְתִיב (שם קד) : ״כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״. כִּי יֵשׁ בְּכָל אוֹת וָאוֹת חָכְמָה, שֶׁחִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאוֹת הַזּוֹ יִהְיֶה בִּתְמוּנָה זוֹ, וְעַל-יָדוֹ יִהְיֶה נִבְרָא זֶה הָעוֹלָם בְּזֹאת הַתְּמוּנָה וּלְהִתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְכֵן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת בִּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת, עַל-יְדֵי תְּמוּנַת אוֹת אַחֵר, כִּי כֵן גְּזֵרַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּכְשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁהַנְהָגָתוֹ בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת כַּנַּ״ל, אֲזַי עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה, שֶׁאֲזַי מְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מִבְּחִינַת יַד ה׳, בִּבְחִינַת : ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה״ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, אֲזַי מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתַב-יָדֵנוּ, שֶׁהוּא גַּם-כֵּן מִבְּחִינַת חָכְמָה כַּנַּ״ל, בִּבְחִינַת (דברי הימים-א כח) : ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל״; שֶׁעַל-יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁמְּקַבֵּל מִיַּד ה׳, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְמִיכָה, עַל-יְדֵי-זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בַּכְּתָב כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת (במּדבר יא) : וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים; שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנִּסְמְכוּ אָז וְקִבְּלוּ הָרוּחַ חָכְמָה, עַל-יְדֵי-זֶה הֵבִיאוּ הֶאָרָה בַּכְּתוּבִים, הַיְנוּ בִּכְתַב-יָדֵנוּ כַּנַּ״ל. וְאַזַי, לֹא דַּי שֶׁאֵין כְּתַב-יָדֵנוּ נִכְנָע לְמִשְׁפָּטָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁכָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּם עַל-יְדֵי כְּתַב-יָדֵנוּ, בִּבְחִינַת (תהלים קמט) : ״לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב״.

אֲבָל כְּשֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב-יָדֵנוּ, וְנוֹתְנִין תֹּקֶף לַכְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים צְרִיכִים לִהְיוֹת עַל-יְדֵי כְּתָבִים שֶׁלָּהֶם דַּוְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת ״מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם״, בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל כַּנַּ״ל.

וְעַל-יְדֵי-זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ כְּבָר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם מִכְּבָר, אֲפִלּוּ בְּחוּץ-לָאָרֶץ, הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (יחזקאל יא) : ״מִקְדָּשׁ מְעַט״; כִּי עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם, נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל-יְדֵי כְּתַב-יָדֵנוּ נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר, בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (בבא בתרא קנח: זוהר פנחס דף רמה ובתיקון כב). כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת, וְעַל-יְדֵי תְּנוּעוֹת הַקֻּלְמוֹס בָּאֲוִיר בִּשְׁעַת כְּתִיבָה נֶחֱקָקִים בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת בְּתוֹךְ הָאֲוִיר, וְעַל-יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים; וְעַל-יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְתַב-יָדֵנוּ עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה מְגָרְשִׁין יִשְׂרָאֵל מִן הַיִּשּׁוּב, מִמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם מִכְּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, וּמְגָרְשִׁין אוֹתָם מִשָּׁם אֶל מְקוֹם מִדְבַּר שְׁמָמָה, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם קְדֻשָּׁה, כִּי לֹא יָשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם כַּנַּ״ל.

ג. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִלְקָח מִמֶּנּוּ חָכְמַת תַּהֲלוּכֵי גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, לֵידַע כָּל הַהִשְׁתַּנּוּת וַעֲתִידוֹת הַבָּאִין עַל-יְדֵי גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, וְנִמְסָר לָהֶם. כִּי מִתְּחִלָּה זֹאת הַחָכְמָה נִמְסְרָה רַק לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) : ״כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִנַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים״; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עה) : אֵיזוֹ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים הֶוֵי אוֹמֵר, זֶה חִשּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת.

כִּי יֵשׁ בָּזֶה שֵׂכֶל, שֶׁיִּשָּׁאֵר הַסּוֹד אֶצְלֵנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם הַחָכְמָה. כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַחָכְמָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ מֵחָכְמָתֵנוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין חָכְמָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם״ וְכוּ׳; וְאִם-כֵּן, מֵאַחַר שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם, אֵינוֹ סוֹד, כִּי הֲלוֹא גַּם הֵם יוֹדְעִין. אַךְ יֵשׁ בָּזֶה שֵׂכֶל, שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַחָכְמָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִשָּׁאֵר הַסוֹד אֶצְלֵנוּ. וְזֶה בְּחִינַת : ״כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִנַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים״ — לְעֵינֵי הָעַמִּים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא רַק לְעֵינֵי הָעַמִּים בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם, וְתֵכֶף אַחַר-כָּך אֵינָן יוֹדְעִין כְּלָל, רַק יוֹדְעִין שֶׁהַסּוֹד אֶצְלֵנוּ, כִּי אֵין אָנוּ מוֹדִיעִין לָהֶם זֹאת הַחָכְמָה בְּעֶצֶם, שֶׁהִיא סוֹד הָעִבּוּר, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֵׂכֶל, שֶׁיְּכוֹלִין לְהַרְאוֹת זֹאת הַחָכְמָה לְעֵינֵיהֶם לְבַד, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁזֹּאת הַחָכְמָה הִיא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל עֶצֶם סוֹד הַחָכְמָה נִשְׁאָר אֶצְלֵנוּ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁאֵינוֹ נִמְסָר רַק לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי תַּהֲלוּכוֹת הַגַּלְגַּלִּים הוּא עַל-יְדֵי שִׂכְלִיִּים, שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים, וְכָל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל יֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ מַלְאָךְ שֶׁמִּתְנַהֵג עַל-יָדוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא הִשְׁתַּנּוּת הִלּוּךְ הַגַּלְגַּלִּים, שֶׁזֶּה הַגַּלְגַּל מְהַלֵּךְ בְּחֹדֶשׁ וּבְזֶה הַסֵּדֶר, וְזֶה הַגַּלְגַּל מְהַלֵּךְ בְּשָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, וְיֵשׁ גַּלְגַּל שֶׁצָּרִיךְ זְמַן רַב כַּמָּה אֲלָפִים שָׁנִים עַד שֶׁמְּסַבֵּב. וְהַכֹּל לְפִי הִשְׁתַּנּוּת הַשִּׂכְלִיִּים, שֶׁהֵם מִשְׁתַּנִּים לְפִי רִחוּקָם מֵהָעִלָּה, וּכְמוֹ-כֵן מִתְנַהֲגִים הַגַּלְגַּלִּים. וְכָל אֵלּוּ הַשִּׂכְלִיִּים, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהַמַּנְהִיג הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁכֻּלָּם מִתְנַהֲגִים עַל-יָדָהּ, בִּבְחִינַת (איוב לב) : ״וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם״ — שֶׁהַנְּשָׁמָה שׁוֹפֵעַ הַשֵּׂכֶל בָּהֶם. וְעַל-כֵּן הַנְּשָׁמָה נִקְרֵאת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגַּלְגַּלִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נ) : ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל״ — זוֹ הַנְּשָׁמָה (סנהדרין צא:); כִּי הַנְּשָׁמָה הוּא מַנְהִיג הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַגַּלְגַּלִּים כַּנַּ״ל, וְעַל-כֵּן הַנְּשָׁמָה נִקְרֵאת גַּלְגַּלְתָּא, עַל-שֵׁם גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ שֶׁמִּתְנַהֲגִים עַל-יָדָהּ. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּקִיאִין בְּסוֹד הָעִבּוּר, כִּי מִי יוֹדֵעַ הַנְהָגָתָם כְּמוֹ הַמַּנְהִיג.

וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדוֹלוֹת צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם גּוּף, בִּבְחִינוֹת (ישעיה ד) : ״פְּרִי הָאָרֶץ״, בְּחִינוֹת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּשֶׁהָאֲוִיר מִתְקַדֵּשׁ בִּבְחִינוֹת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כָּל הַפֵּרוֹת וְהַתְּבוּאָה הַגָּדֵל שָׁם, שֶׁמֵּהֶם נִזּוֹן הָאָדָם, וּמִשָּׁם בָּא הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת — הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִרְקָם הַגּוּף בִּבְחִינוֹת (תהלים קלט) : ״רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ״ — בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וַאֲזַי הַגּוּף בִּבְחִינַת פְּרִי הָאָרֶץ, וַאֲזַי רָאוּי לְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, בִּבְחִינַת : ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעַל״ — זֶה הַנְּשָׁמָה; ״וְאֶל הָאָרֶץ״ — זֶה הַגּוּף (שם סנהדרין). כִּי הַנְּשָׁמָה לְפִי הַגּוּף : כְּשֶׁהַגּוּף זַךְ וְנָקִי, יָכוֹל לְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְעַל-כֵּן יֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁשִּׂכְלָם עָב וּמְגֻשָּׁם, וְכֵן יֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁשִּׂכְלָם זַךְ וְצָלוּל, וְהַכֹּל לְפִי הַמְּדִינָה, לְפִי הַמָּזוֹן הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה. וְעַל-כֵּן עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּרְשִׁין מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהִתְרַקֵּם גּוּפִים זַכִּים, וְאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִלְקַח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ :

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיב) : ״וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְגוֹ׳ בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ״ — זֶה סוֹד הָעִבּוּר; ״וּבִכְתַב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ״ — זֶה סְמִיכָה; ״וְאֶל אַדְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ״ל, בִּכְתַב יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ זֶה סְמִיכָה; הַיְנוּ עַל-יְדֵי סְמִיכָה שֶׁמַּסְמִיכִין בְּשֵׁם רַבִּי אֶת שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל-יְדֵי-זֶה מַחֲלִישִׁין כְּתַב יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ : וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ; הַיְנוּ שֶׁנִּתְגָּרְשִׁין מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ : בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ — זֶה סוֹד הָעִבּוּר; שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִלְקַח מֵאִתָּנוּ סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ״ל. וְכָל זֶה עַל-יְדֵי הַמּוֹתָרוֹת הַנַּ״ל :

ד. וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְתָמִיד אֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, והוּא תָּמִיד מְסֻפָּק. כִּי כָּל עֲצוֹתָיו בִּבְחִינַת עֵצוֹת נִבְעָרוֹת [ישעיה יט], עֲצַת נָשִׁים, כִּי הַטִּנֹּפֶת שֶׁל הַמּוֹתָרוֹת עוֹלָה אֶל הַלֵּב, בִּבְחִינַת (יחזקאל יד) : ״הֶעֱלוּ גִּלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם״; וְנַעֲשָׂה לִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית-הַכִּסֵּא, שֶׁהוּא מְקוֹם עֲצַת הַנָּשִׁים, כְּמַאֲמַר רַב עִילָשׁ (גטין מה) : נָשֵׁי כָּל מִלֵּי מְסַדְּרִין בְּבֵית-הַכִּסֵּא, שֶׁשָּׁם כָּל עֲצָתָם:

ה. אַךְ מִי שֶׁכְּבָר נִשְׁקָע בְּאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת, יֵשׁ מַיִם שֶׁהוּא מְטַהֵר מִזֹּאת הַטִּנֹּפֶת, בִּבְחִינַת (יחזקאל לו) : ״וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם״; וַאֲזַי בָּא לְעֵצָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת (שם לז) : ״וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד, וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם״; שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנִּטְהָרִין מֵהַגִּלּוּלִין וְהַטִּנֹּפֶת הַנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה : וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת — בְּחִינַת עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ד) : ״מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ״; הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה, כִּי עַל-יְדֵי הַמַּיִם הַנַּ״ל נַעֲשִׂים אֶצְלוֹ עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת, בִּבְחִינַת (משלי כ) : ״מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֵב אִישׁ״ :

וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת (במדבר כ) : ״מֵי מְרִיבָה״. וְעַל-כֵּן מַחֲלֹקֶת נִקְרָא פְּלֻגְתָּא, בְּחִינַת (תהלים סה) : ״פֶּלֶג אֱלֹקִים מָלֵא מָיִם״; כִּי מִכָּל מַחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר, בְּחִינַת שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת. כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא שְׁאֵלָה וְקֻשְׁיָא, שֶׁמַּקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו, וְהוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מֵשִׁיב וּמְתָרֵץ הַשְּׁאֵלָה, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת סֵפֶר שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת. כִּי עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַדְּשִׁים אֶצְלוֹ כַּמָּה סְפָרִים.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו, וְגַם עֲתִידִים לִהְיוֹת עוֹד כַּמָּה סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם. וּבַתְּחִלָּה, כְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי הָיוּ כָּל הַסְּפָרִים אֶצְלוֹ כְּלֹא, כִּי הָיָה מַלְעִיג עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב) : ״עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה״ וְכוּ׳; דְּהַיְנוּ שֶׁמַּלְעִיג עַל רִבּוּי סִפְרֵיהֶם, וַאֲזַי כֻּלָּם כְּלֹא אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, עַל זֶה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלוֹ בְּכָל פַּעַם סֵפֶר, כִּי חוֹזְרִים וְנֶחֱשָׁבִים אֶצְלוֹ כָּל הַסְּפָרִים שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ בְּעֵינָיו כְּלֹא. וְהַכֹּל לְפִי הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי מָה הֵם חוֹלְקִים כָּךְ, בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, וְלֹא בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מִשָּׁם נִמְשַׁךְ הַמַּחֲלֹקֶת, עַל-יְדֵי שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת-חֲכָמִים. וּלְפִי הַתְּשׁוּבָה, לְפִי הַמַּחֲלֹקֶת, כֵּן הוּא חוֹזֵר וְשָׁב אֶל אֱמוּנַת-חֲכָמִים, וּכְמוֹ-כֵן נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלוֹ סֵפֶר, כִּי חוֹזֵר וְנֶחֱשָׁב בְּעֵינָיו מַה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה בְּעֵינָיו כְּלֹא. וְכֵן בְּכָל פַּעַם לְפִי הַמַּחֲלֹקֶת כֵּן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר אֶל הָאֱמוּנַת-חֲכָמִים, וּכְמוֹ-כֵן נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלוֹ סֵפֶר אַחֵר, כִּי חוֹזֵר וְנֶחֱשָׁב בְּעֵינָיו עוֹד אֵיזֶה סֵפֶר אַחֵר, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה מַלְעִיג עָלָיו וְהָיָה בְּעֵינָיו כְּלֹא כַּנַּ״ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר. וְזֶה בְּחִינַת (איוב לא) : ״וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי״ — שֶׁעַל-יְדֵי רִיב וּמַחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר :

וְיֵשׁ צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, הוּא בִּבְחִינַת (ישעיה נג) : ״וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא״ וְכוּ׳, (שם) ״וַעֲוֹנוֹתָם הוּא יִסְבֹּל״; הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו, עַל-יְדֵי-זֶה מְתַקֵּן הָאֱמוּנַת-חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן-עָם.

וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם מְחַדְּשִׁים, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵחִדּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בַּחִדּוּשִׁים שֶׁל עַצְמָן, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם, וְעַל-כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וְחוֹזְרִים וְנֶחֱשָׁבִים אֶצְלָן חִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם, וְחוֹזְרִים וּמְחַדְּשִׁים, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה סֵפֶר.

וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה מִזֶּה סֵפֶר לְמַעְלָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁזֶּה שׁוֹאֵל וּמַקְשֶׁה, וְזֶה שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה מֵשִׁיב וּמְתָרֵץ — עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה סֵפֶר לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (מלאכי ג) : ״אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה׳ וַיִּשְׁמַע וַיִכָּתֵב סֵפֶר״ :

ו. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים, שֶׁהֵם הַדִּינִים. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין וְצִמְצוּם, נִמְתָּק עַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי כָּל הַמְתָּקוֹת שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל-יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כִּי כֻּלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ [עיין זוהר פקודי רנד:]. שֶׁהַשֵּׂכֶל הוּא שֹׁרֶשׁ הַדִּינִים, וְשָׁם נִמְתָּקִים הַדִּינִים. כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ [עץ חיים שע״ג פי״א]. וְכָל דִּין וְצִמְצוּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִמְתָּק בַּשֵּׂכֶל הַשַּׁיָּך לוֹ, שֶׁשָּׁם שָׁרְשׁוֹ. וְיֵשׁ לְכָל צִמְצוּם וְצִמְצוּם שֵׂכֶל, שֶׁעַל-יָדוֹ נִמְתָּק.

אַךְ יֵשׁ חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת כְּלוּלִים שָׁם וּמְקַבְּלִין מִשָּׁם, וְעַל-כֵּן שָׁם נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים. כִּי בְּהַשִּׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיק כִּי אִם בְּזֶה הַשֵּׂכֶל דַּיְקָא הַשַּׁיָּךְ לְזֶה הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. אֲבָל עַל-יְדֵי בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, שָׁם נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים כֻּלָּם.

וְהַתּוֹרָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מֵחָכְמָה עִלָּאָה, כִּי ״אוֹרַיְתָא מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת״ (זוהר בשלח דף סב). וְאֵין יְכוֹלָה לְקַבֵּל מֵחָכְמָה עִלָּאָה כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. וּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הִיא עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת כִּי-אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַסְּפָרִים הַנַּ״ל, שֶׁנִּתְחַדְּשִׁים עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בִּבְחִינַת : ״וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי״, בְּחִינַת : ״עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ״, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה, וַאֲזַי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (שמות כד) : ״לוּחוֹת הָאֶבֶן״ — שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶאָרָה מִבְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה [עיין זוהר ויחי רלא:]. כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ צִמְצוּם אַחֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, וְכָל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִרְשָׁמִים בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְשָׁם הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים, כִּי הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים.

כִּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא קֹדֶשׁ [עיין זוהר אחרי דף סא], וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, וּמִשָּׁם הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים, בִּפְרָטִיּוּת וּבִכְלָלִיּוּת. כִּי גַּם כְּשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין בִּפְרָט בְּאֵיזֶה שֵׂכֶל שֶׁל אֵיזֶה צִמְצוּם, צְרִיכִין גַּם-כֵּן לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ מֵהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַנַּ״ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַפְּרָטִי לְהַמְתִּיק הַדִּין. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת, לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵאֵיזֶה צִמְצוּם שֶׁיִּהְיֶה, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיק כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה [עיין זוהר ויחי רלא] כַּנַּ״ל.

וּכְשֶׁהַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי הַסְּפָרִים כַּנַּ״ל, אֲזַי מְקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה בִּבְחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וַאֲזַי מַשְׁפַּעַת בְּכָל הַחָכְמוֹת, וְנִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים, בִּבְחִינַת (תהלים כ) : ״יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ״ — שֶׁעִקַּר הָעֵזֶר וְהַיְשׁוּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, הוּא מִקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה אוֹתִיּוֹת שְׁתִיָּה, רָאשֵׁי-תֵּבוֹת הֶ׳ן תָּ׳וִי שַׁ׳דַּי יַ׳עֲנֵנִי (לשון המקרא איוב לא : ״הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי״). הֶן תָּוִי שַׁדַּי — הַיְנוּ בְּחִינַת הָרְשִׁימוֹת שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים נִמְתָּקִין עַל-יְדֵי שֶׁבָּאִים בְּתוֹךְ שְׁתִיָּה, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה הַנַּ״ל. וְזֶה ״יַעֲנֵנִי״ — בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה, בִּבְחִינַת : ״יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ״ כַּנַּ״ל.

וְזֶה : ״הֶן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי״ — שֶׁעַל-יְדֵי וְסֵפֶר כָּתַב כַּנַּ״ל, הַיְנוּ רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ״ל, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁלֵמוּת, וּמְקַבֶּלֶת מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, מֵחָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה הֶן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי — בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה, עַל-יְדֵי בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ״ל :

ז. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִין עַל ראשׁ-הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים. כִּי ראשׁ-הַשָּׁנָה הוּא יוֹמָא דְּדִינָא שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּא עִם קְדֻשָּׁתוֹ וְצִמְצוּמָיו אֶל הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, בִּבְחִינַת (שמואל-א ב) : ״כִּי לַה׳ מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל״ [עיין יומא דף לח: סנהדרין כו:], שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲלֵיהֶם נִשְׁתָּת הָעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים, עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת אַבְנֵי יַעֲקֹב, שֶׁנִּכְלְלוּ כֻּלָּם בְּתוֹךְ אֶבֶן שְׁתִיָּה (בראשית רבה ויצא פ׳ סח, ע׳ זוהר דף נח: ויחי רלא), כִּי הַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד) : ״תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ״; וְכֻלָּם בָּאִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים כַּנַּ״ל :

ח. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁנִּכְלָלִים יַחַד כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ״ל, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (משלי יג) : ״אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח״. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת נֵר, בִּבְחִינַת (משלי כ) : ״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם״; וּכְשֶׁנִּכְלָלִין יַחַד נַעֲשֶׂה מֵהֶם אוֹר, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בְּחִינַת : ״אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח״ :

וְזֶה חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר : ״ה׳ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי״, תַּמָּן יָאוּת הֲוֵי לְמִדְחַל. כִּי חֲבַקּוּק אָמַר נְבוּאָה זוֹ עַל רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, שֶׁמֵּתוּ עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:). כִּי הֵם הָיוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְצִמְצוּמִים, וְלֹא נִכְלְלוּ יַחַד, וְלֹא נִמְתְּקוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ הַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם, עַל-כֵּן אָמַר : אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה וּכְלָלוּת שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד, וְעַל-יְדֵי-זֶה – הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן כַּנַּ״ל. וּמִזֶּה בָּא בְּחִינַת : חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַכְּלָלוּת וְהָאַהֲבָה, בְּחִינַת : ״אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח״.

פָּתַח וְאָמַר : ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד״. הוֹלֵךְ רָכִיל וְכוּ׳ דְּלֵית רוּחֵהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא. הַיְנוּ רוּחַ חָכְמָה. וְלָא הֲוָה מְהֵימָנָא, הַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ״ל, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֵין בּוֹ רוּחַ חָכְמָה, כִּי נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כַּנַּ״ל. מְגַלֶּה סוֹד זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל כְּתַב יָדֵנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין אוֹר הַשֵּׂכֶל מִידֵי הַסְּמִיכָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (איוב לו) : ״עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר״; כִּי הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכוֹת לְקַבֵּל אוֹר הַשֵּׂכֶל מִידֵי הַסְּמִיכָה כַּנַּ״ל, וְעַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלֵךְ רָכִיל, עַל-יְדֵי-זֶה מְגַלֶּה סוֹד, שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִסְתַּלֵּק אוֹר הַשֵּׂכֶל כַּנַּ״ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה — בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ כַּנַּ״ל. וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, דְּאִית בֵּהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא — עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל-יְדֵי-זֶה מְכַסֶּה דָּבָר, בְּחִינַת : ״עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר״ כַּנַּ״ל :