הרה״ח ר׳ גדליהו אהרן קעניג זצ״ל

 כ״ט כסלב תשל״ו (באידיש):

ליקוטי מוהר״ן כח

[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. אָמַר שֵׁם, קָם וְתָלָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא. אֲמַר לְהוֹ : אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם. אָמְרוּ : וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם. אָמַר : וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא :

א. הַמִּתְנַגְּדִים הַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם – זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין, כִּי תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין הֵם מְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מְאַלְפִין נְפוּלִים, וּבְאַלְפִין אֵלּוּ כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים-א ה) : ״וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף״; כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לָהֶם בִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין מְקַבְּלִין מֵהֶם דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל דִּבּוּרָם – דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים, כִּי שָׁרְשָׁהּ מֵאֵלּוּ אַלְפִין הַנַּ״ל. וְאֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (ישעיה ז) : ״הַמְּעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים״; כִּי מְיַגְּעִים אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לִשְׁמֹעַ דְּרוּשָׁם וְתוֹרָתָם, וַאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְאֵיזֶהוּ תּוֹעֶלֶת עַל-יָדָם, הַיְנוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לָדַעַת אֶת ה' אֵיךְ לַעֲבֹד, וְהֵם הָאֲנָשִׁים אֵין מַשִּׂיגִים שׁוּם תּוֹעֶלֶת, כִּי תּוֹרָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, כִּי מִבִּישָׁא לָא הֲוֵי טָבָא; וְלא עוֹד, כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים – כְּאִלּוּ לוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִלַּעֲזֹר לָעוֹבְדִים אוֹתוֹ. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אֵלּוּ בְּנֵי-אָדָם נוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, וְחוֹשְׁבִים, חַס וְשָׁלוֹם, ״לֹא יִרְאֶה וְלֹא יָבִין אֶלֹקִים בְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי-אָדָם״, עַל-יְדֵי זֶה ״אֶת יִרְאֵי ה׳ לֹא יְכַבְּדוּ״, וּמְחָרְפִים וּמְבַיְּשִׁים אוֹתָם; וּבִשְׁבִיל זֶה בּוּשָׁה נִקְרָא עֲבוֹדַת-אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ט) : ״וַיִּנָּזְרוּ לַבּשֶׁת״, כִּי הַבּוּשָׁה וְהַחֵרוּף נַעֲשֶׂה מֵהַכְּפִירוֹת :

ב. וּכְשֶׁיֵּשׁ לְיִרְאֵי הַשֵּׁם חֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת מֵהַכּוֹפְרִים הָאֵלּוּ, עֵצָה עַל-זֶה: ״אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם״ (תהלים כב). לַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַסְּגֻלָּה לָזֶה בְּחִינַת תּוֹלָע, שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינָה הַזֹּאת מְנַצֵּחַ אוֹיְבָיו. כִּי תּוֹלָע הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד) : ״הָאֱמֻנִים עֲלֵי תּוֹלָע״; וְהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טו) : ״וְהֶאֱמִין בַּה׳״; וּבִבְחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מְשַׁבֵּר וּמְבַטֵּל עֲבוֹדַת-אֱלִילִים וְהַכְּפִירוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, וּמִתְגַּבֵּר עַל הַכּוֹפְרִים בִּבְחִינַת (תהלים כ) : ״בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינווֹ״. כִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (שם פט) : ״וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי״, בַּיָּמִין הַזֹּאת הוּא מִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבָיו, כִּי נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת (נחום ב) : ״אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים״, וּבְזֶה הַחֶסֶד הוּא מְתַקֵּן אֵלּוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ״ל, בִּבְחִינַת (שמות כ) : ״וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים״ :

ג. וְלָבוֹא לְחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים צַדִּיקִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי הַמַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:) : אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד וְכוּ'. וּבְזֶה הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם, זוֹכֶה לַחֶסֶד הַנַּ״ל, כְּמַאֲמַר (כתבות צו) : כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַתָּמִיד כֶּבֶשׂ, כִּי מִמֶּנּוּ נִתְתַּקְּנוּ הָאַלְפִין, בִּבְחִינַת (ירמיה יא) : ״וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף״. וְזֶה בְּחִינַת כֶּבֶשׂ – שֶׁכָּבוּשׁ תַּחַת יַד רַבּוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם. וְזֶה : תָּמִד – גִּימַטְרִיָּא ד׳ אַלְפִין, שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאַלְפִין כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ (משלי כג) : ״לְמִי מְדָנִים, לְמִי שִׂיחַ״. הַיְנוּ, עַל-יְדֵי שִׂיחַ, עַל-יְדֵי חָכָם שֵׁד יְהוּדַאי, עַל-יָדוֹ מְדָנִים, עַל-יָדוֹ בָּא הִתְנַגְּדוּת : וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא : בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. כִּי אֵלּוּ בְּנֵי-אָדָם, הָרוֹצִים לַעֲרֹךְ עֲבוֹדָתָם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹמְעִים מִתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין, וּבֶאֱמֶת אֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בַּיִת בַּאֲוִירָא, כִּי תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן הֵם פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, כְּמוֹ הַשֵּׁדִין שֶׁפּוֹרְחִים בָּאֲוִיר. וְאָמַר שֵׁם, וְקָם בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא – הַיְנוּ הַתַּלְמִיד-חָכָם הָאֲמִתִּי הוּא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, כְּתַרְגּוּמוֹ : ״כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ – [דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא]. וְאָמַר : אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם – כִּי טִינָא נִכְנָס בְּלִבָּם שֶׁל אֵלּוּ כַּנַּ״ל, וְנַעֲשֶׂה לִבָּם לֵב הָאֶבֶן, וּכְשֶׁתַּלְמִיד-חָכָם הָאֲמִתִּי רוֹאֶה מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיּוֹצִיאוּ הַטִּינָא מִלִּבָּם, שֶׁיּוֹצִיאוּ הַטִּינָא שֶׁבְּלֵב הָאֶבֶן, וְאַל יִכְפְּרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי הַטִּינָא וְלֵב הָאֶבֶן מֵהָתָם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ״ל, שֶׁהֵן גִּימַטְרִיָּא הָתָם, [כִּי אַרְבַּע פְּעָמִים אָלֶף עִם הַכּוֹלֵל עוֹלֶה הָתָם]. אָמְרוּ : מִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם – שֶׁאָמְרוּ לוֹ : מִי יָכוֹל לַעֲלוֹת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים. וְהֵשִׁיב לָהֶם : מִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא – הַיְנוּ מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ עַל-יְדֵי תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמכוּ, כִּי  תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הֵם יְסוֹד כָּל דָּבָר, וּמִי שֶׁבֵּיתוֹ בֵּית-וַעַד לַחֲכָמִים, שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בִּבְחִינַת : ״אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד, נַעֲשֶׂה עֲלִיַּת קִיר״ (מלכים-ב ד) – אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים מַעֲלִין הָאַלְפִין כַּנַּ״ל : וְזֶה אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת. גִּימֶל דָּלֶת דָּא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. בֵּית – מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, זֶה תִּקּוּן הָאַלְפִין. זַיִן חֵית – הַיְנוּ אֵלּוּ בְּנֵי-אָדָם הַמְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מִשֵּׁדִין יְהוּדָאִין, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם זַיִן, בְּחִינַת (ויקרא יז) : ״לַשְּׂעִירִים אֲשֶׁר הֵם זוֹנִים״. מֵהֶם הַחֵרוּף וְהַבִּזְיוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (איוב לא) : ״וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי״, בְּחִינַת חֵית. הֵא וָאו – הוֹי וַי, לְשׁוֹן צְעָקָה וּמְרִיבָה, כַּנַּ״ל : לְמִי מְדָנִים לְמִי שִׂיחַ, הַיְנוּ זַיִן חֵית. טֵית יוּד – טוּבָא גָּנֵז בְּגַוֵּהּ. כִּי צָרִיךְ, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁיֹּאכַל טוֹב שֶׁבְּגַוֵּהּ, כְּמוֹ (חגיגה טו:) רַבִּי מֵאִיר, רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כג) : ״בְּנִי תְּנָה לִבְּךָ לִי״; וּכְתִיב (שם כב) : וְלִבְּךָ לְדַעְתִּי תָּשִׁית. שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וּכְשֶׁעוֹשֶׂה כֵּן, מַעֲלֶה טוֹב הַגָּנוּז בְּגַוֵּהּ, הַיְנוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים וזה טֵית – טוּבָא גָּנֵז בְּגַוֵּהּ (הקדמת הזוהר ג.), שֶׁתָּשִׁית לִבְּךָ לַטּוֹב הַגָּנוּז בִּדְבָרָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּד – הַיְנוּ תְּתַקֵּן עַל-יְדֵי זֶה הָאַלְפִין, בְּחִינַת (ישעיה כה) : ״אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶלֶא״ – דָּא אָלֶף. וְזֶה יוּד צוּרַת אָלֶף. וְזֶה יוּד, לְשׁוֹן אוֹדֶה. יוּד בְּחִינַת (איכה ג) : ״וַיַּדּוּ אֶבֶן״ – לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה, הַיְנוּ קְלִפָּתוֹ זָרַק : (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז״ל) וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזּאת הַתּוֹרָה מְרֻמָּז בָּהּ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר, וּבֵאֵר לָנוּ קְצָת. וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת וְתִרְאֶה וְתָבִין, שֶׁכָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד מְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁתָּמִיד מַכְנִיעַ קְלִפּוֹת דַּעֲשִׂיָּה וְכו׳, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה-זָרָה וְכוּ׳. וְ״עוֹלַת״ גִּימַטְרִיָּא שֵׁם אב״ג ית״ץ וְכוּ׳, שֶׁהוּא בְּחֶסֶד וְכוּ׳, בְּסוֹד : ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״, וְהוּא סוֹד : ״אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת״ וְכוּ׳; וְיֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּקְּלִפָּה תּוֹלָע, אֲשֶׁר מְכַלֶּה וְאוֹכֵל הַכֹּל וְכוּ׳, וְעַל-כֵּן צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לְהַקְרִיב עוֹלַת תָּמִיד, לְהִתְגַּבֵּר עוֹלַת תָּמִיד שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, עַל הַתּוֹלָע שֶׁבַּקְּלִפָּה וְכוּ׳. וְדַע, כִּי כָּל קָרְבָּן עוֹלָה הִיא בִּבְחִינַת לֵאָה וְכוּ׳, וְלָכֵן בָּא עוֹלַת תָּמִיד כְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְמַתֵּק דִּינֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט וְיִמְשֹׁל הַתּוֹלַעַת הַטָּמֵא, וְתוֹלָע יַחֲזֹר לְעוֹלַת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב : עוֹלַת תָּמִד, כִּי תָּמִד בְּגִימַטְרִיָּא ד׳ אַלְפִין שֶׁלּוֹקַחַת לֵאָה וְכוּ׳. כָּל זֶה מְבֹאָר בַּ״פְּרִי-עֵץ-חַיִּים״, שַׁעַר הַקָּרְבָּנוֹת, פֶּרֶק ד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וּתְדַקְדֵּק וְתִרְאֶה, שֶׁכָּל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים הַמְחָרְפִין יִרְאֵי הַשֵּׁם, זֶה נִמְשָׁךְ מֵהָאַלְפִין הַנְּפוּלִים, שֶׁאֵלּוּ הָאַלְפִין בִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת לֵאָה, וְאֶצְלָם נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת : ״הַמְּעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֶלֹקִים״ – כְּאִלּוּ לוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִלַּעֲזֹר וְכוּ׳, כִּי מִלֵּאָה נַעֲשֶׂה אֶצְלָם בְּחִינַת לוֹאֶה, כִּי הֵם יוֹנְקִים מֵהַדִּינִים הַקָּשִׁים שֶׁבְּלֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה-זָרָה הַנַּ״ל. וְזֶה מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁנּוֹפְלִים בִּכְפִירוּת, בְּחִינַת עֲבוֹדָה-זָרָה, עַיֵּן שָׁם. וְהַתִּקּוּן : אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ׳, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמַּכְנִיעַ תּוֹלָע דִּקְלִפָּה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, כִּי כֵן מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁתּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת עוֹלַת תָּמִד, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת : ״בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ״, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא שָׁם, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן – עַל-יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כִּי תָּמִד בְּגִימַטְרִיָּא ד׳ אַלְפִין, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן – עַל-יְדֵי בְּחִינַת קָרְבַּן תָּמִד, שֶׁעוֹלֶה ד׳ אַלְפִין, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין הָאַלְפִין הַנַּ״ל, וְזוֹכִין לִבְחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַת תָּמִיד, בְּחִינַת חֶסֶד לְאַבְרָהָם. עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל וּבַכַּוָּנוֹת הֵיטֵב, וְתָבִין אֵיךְ נִכְלְלוּ כָּל ד׳ אַלְפִין, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן – עַל-יְדֵי בְּחִינַת קָרְבַּן תָּמִד, שֶׁעוֹלֶה ד׳ אַלְפִין, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין הָעַלְפִין הַנַּ״ל, וְזוֹכִין לִבְחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַה תָּמִיד, בְּחִינַת חֶסֶד לְאַבְרָהָם. עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל וּבַכַּוָנוֹת הֵיטֵב, וְתָבִין אֵיךְ נִכְלְלוּ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל. עַיֵּן הֵיטֵב וְתָבִין פְּלָאוֹת :