הרב אפרים קעניג שליט״א :

ליקוטי מוהר״ן כה

(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

אֲמַרוּ לֵהּ : אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. אַיְתִי בּוּדְיָא. פְּשַׁטוּהוּ, וְלָא הֲוֵי עָיֵל לְתַרְעָא. אָמַר לְהוּ : אַיְתוּ מָרָא, סִתְרוּ. הַיְנוּ מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא : מִשֶּׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים וַאֲמָנָה : (משנה סוטה מח)

רַשִׁ"י : אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. הַרְאֵנוּ כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה הַהֶפְסֵד שֶׁהוּא מַפְסִיד. בּוּדְיָא. מַחְצֶלֶת. לָא עָיֵל בְּתַרְעָא. שֶׁהָיָה אָרֹךְ וְרָחָב יוֹתֵר מִן הַפֶּתַח. אַיְתוּ מָרָא וְסִתְרוּ. בִּנְיַן הַפֶּתַח וְהַכֹּתֶל עַד שֶׁיִּכָּנֵס :

א. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה, וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל; וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה, זֶה בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב, וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב וּמְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן — זֶה בְּחִינַת שָׁמִיר, שֶׁעַל-יָדוֹ נִכְנָע הָאֶבֶן, וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיּוֹת, וְהוֹלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הוֹצִיא שִׂכְלוֹ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן — אָז אֶצְלוֹ הַשֵּׂכֶל בְּכֹחַ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר שָׁבַר הַמְדַמֶּה, אָז נִתְקוֹמֵם תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ, כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל (כמובא ברש״י ריש פרשת תולדות), אֲבָל הַשֵּׂכֶל עֲדַיִן בְּכֹחַ; וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֲזַי הַשֵּׂכֶל בְּפֹעַל. וְזֶה בְּחִינַת נֹפֶת צוּפִים, בִּבְחִינַת (שיר-השירים ד) : ״נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ״ — שֶׁהוֹצִיא מְתִיקוּת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. [וְזֶה : שִׂפְתוֹתַיִךְ, הוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר]. וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג, אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְּחַקְּרִים, שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בְּכֹחַ, וְשֵׂכֶל הַפֹּעַל, וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה. וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה, וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה. וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה, כִּי אֲמָנָה — לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר, כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ. וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה נִקְרָא, מַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּידִיעָה אַחַת, כִּי קֹדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת קֹדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר, וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר, מַשְׁלִיךְ הַקְדָּמוֹתָיו, וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אֶחָת. וְעִקַּר הַמַּעְיַן הַחָכְמָה מִן הַמִּקְדָּשׁ יָצָא, כִּי שָׁם הָיוּ מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהֵם הַבַּהֲמִיּוּת וְכֹחַ הַדִּמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא) : ״זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״ — שֶׁשְּׁבִירַת הַדִּמְיוֹן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת; וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה : כְּשֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר וְכוּ׳, וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אָז יִתְקַיֵּם (יואל ד) : ״וּמַעְיָן מִן הַמִּקְדָּשׁ יֵצֵא״ :

ב. וְדַע, שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, יֵשׁ שָׁם דִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ, וְהֵם הֵם הַקְּלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, וְסוֹבְבִים אֶת הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תהלים יב) : סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. וּכְשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם וּלְשַׁבֵּר אוֹתָם, וּלְטַהֵר אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִקְּלִפּוֹת :

ג. וְדַע, שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין זֶה לָזֶה, כִּי כָּל הַנְּשָׁמוֹת הֵם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְזֶה מַלְבּוּשׁ לָזֶה, וּפְנִימִית שֶׁל תַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּמַדְרֵגָה אֶחָת. וְאֵינוֹ נֶעְתָּק מֵהָאָדָם הָעֶלְיוֹן אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְהַחִיצוֹנִיּוּת נִשְׁאָר. וְגַם הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה אֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה, אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת, וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל-יְדֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אַף-עַל-פִּי-כֵן, כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם, וְחִיצוֹנִיּוּת (נ״א וּפְנִימִיּוּת) הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה, אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר, כִּי לֹא נִכְנַעַת, אֶלָּא לִפְנֵי הָאוֹר הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן, אֲבָל לִפְנֵי הַתַּחְתּוֹן, אֲפִלּוּ לִפְנֵי פְּנִימִיּוּתָיו, יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָהּ לְהִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לוֹ לְשַׁבֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ. וּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת הֵם שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת : עֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת הֵם פְּנִימִיּוּת; וַעֲבוֹדַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף הֵם חִיצוֹנִיּוּת. וַעֲבוֹדַת חִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, הִיא מְאִירָה וּמְשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מֵעֲבוֹדוֹת פְּנִימִיּוֹת, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וּבִשְׁבִיל זֶה פְּנִימִיּוּת הַתַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לַחִיצוֹנִיּוּת הָעֶלְיוֹן : וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיה יז) : ״כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם״ וְכוּ׳. כִּסֵּא זֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת, לְשׁוֹן אִתְכַּסְיָא. כָּבוֹד זֶה חִיצוֹנִיּוּת וּלְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שנת קיג) : רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ וְכוּ׳. מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן — הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְרוֹמֵם וְנִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז נַעֲשֶׂה מִפְּנִימִיּוּת חִיצוֹנִיּוּת, בִּשְׁבִיל זֶה : מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ — צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם מֵחָדָשׁ, כִּי הַקְּלִפּוֹת חוֹזְרִים וּנְעוֹרִים כַּנַּ״ל :

ד. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה אֶלָּא עַל-יְדֵי גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, שֶׁזֶּה הַמִּזְמוֹר נִתְקַן לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּיְצִירָה, כִּי נִתְעוֹרְרִים נֶגֶד עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹלָה בַּיְצִירָה, וְעַל-יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא — נִכְנָעִין, עַיֵּן שָׁם. כִּי פְּנִימִיּוּת הַיְצִירָה עוֹלֶה לַבְּרִיאָה, וּפְנִימִיּוּת עֲשִׂיָּה עוֹלֶה וּמַלְבִּישׁ לְחִיצוֹנִיּוּת יְצִירָה, עַיֵּן שָׁם. וְהַהִתְגַּלּוּת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְעָנִי הָגוּן, כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַפְּאֵר הוּא הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין, וְכֶסֶף וְזָהָב הֵן הֵן הַגְּוָנִין, כִּי גְּוָנִין עִלָּאִין בָּהֶם, וּגְוָנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁים בְּכֶסֶף וְזָהָב, אֵין מְאִירִין אֶלָּא כְּשֶׁבָּאִים לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי שָׁם מְקוֹמָם, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, וּמִתְנַהֲרִין אֵלּוּ הַגְּוָנִין בִּבְחִינַת (ישעיה מט) : ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״; כִּי מְקוֹם הַגְּוָנִין אֵינוֹ אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּכְשֶׁמִּתְנַהֲרִין הַגְּוָנִין, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת (חגי ב) : ״לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב״, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ״בִּגְדֵי יֶשַׁע״. יֶשַׁע — אִסְתַּכְּלוּתָא, כְּמוֹ ״יִשְׁעוֹ אֶל ה׳״ (זוהר יתרו דף צ: עין שם) — מֵחֲמַת הַפְּאֵר הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ, כִּי כֻּלָּם מִתְאַוִּין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ; אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב אֵצֶל הָעַכּוּ״ם, אֲזַי הַגְּוָנִין נֶעֱלָמִים אוֹרָם וְאֵינָם מְאִירִין, כִּי אֵין שָׁם מְקוֹמָם, כִּי אֵין מְקוֹמָם אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת : יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כִּי שָׁם פְּאֵר הַגְּוָנִין. וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ"ם תְּאֵבִין לְמָמוֹן יִשְׂרָאֵל; אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָעַכּוּ"ם כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה, תְּאֵבִים לְדִינָר שֶׁל יְהוּדִי, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מָמוֹן מֵעוֹלָם, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁיֵּשׁ תַּחַת יָדָם, אֵין הַגְּוָנִין מְאִירִין, וְאֵין הַחֵן שׁוֹרֶה עַל מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי עִקַּר הַפְּאֵר וְהַחֵן לֹא נִתְגַּלֶּה אֶלָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים רָשִׁים, כְּמוֹ (אבות פרק ב) : הֱווּ זְהִירִים בָּרָשׁוּת, כִּי הֵם רָשִׁים וַעֲנִיִּים, כִּי אֵין לָהֶם הֲנָאָה מִמָּמוֹנָם, כְּאִלּוּ הֵם עֲנִיִּים, וּתְאֵבִין לְמָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל מָמוֹנָם שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִי שׁוֹרֶה הַפְּאֵר וְהַחֵן, וְהַכֹּל תְּאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַפְּאֵר וְהַחֵן. אֲבָל דַּע, תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהָעַכּוּ״ם מְקַבֵּל מָמוֹן יִּשְׂרָאֵל, תֵּכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם הַחֵן וְהַפְּאֵר בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ"ם בְּכָל פַּעַם תּוֹבֵעַ מָמוֹן אַחֵר מִיִּשְׂרָאֵל, וְשׁוֹכֵחַ הַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר קִבֵּל, כִּי נִתְעַלֵּם הַחֵן כְּשֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ"ם, וְזֶהוּ (שם) : שֶׁאֵין מְקָרְבִין אֶלָּא בִּשְׁעַת הֲנָיָתָן. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ו) : ״חֵן בְּעֵינֵי ה׳״ — עֵינֵי ה׳ זֶה גְּוָנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, שָׁם עִקַּר הַחֵן וְהַפְּאֵר : וְזֶה שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְשָׂרָה : ״הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם״ (בראשית כ). הַיְנוּ : כְּשֶׁיָּצָא הַמָּמוֹן מִיַּד עַכּוּ"ם לְיַד הַיִּשְׂרְאֵלִי, תֵּכֶף נִתְגַּלּוּ הַגְּוָנִין וְנַעֲשׂוּ בִּבְחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע, הַיְנוּ כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁהַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם, שֶׁהַכֹּל תְּאֵבִים לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. וְעַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן מִמָּמוֹנוֹ, נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְנִתְגַּלִּין הַגְּוָנִין וּמְאִירִין, וְנַעֲשֶׂה כָּל מָמוֹנוֹ בִּבְחִינַת : לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, בִּבְחִינַת (ישעיה סא) : ״בִּגְדֵי יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי״. וַאֲפִלּוּ זֶה הַמָּעוֹת שֶׁלּוֹקְחִין הָעַכּוּ"ם מֵאִתָּנוּ, נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ט) : ״וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה״. וְזֶהוּ (שיר-השירים ז) : ״עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן״. עֵינַיִךְ, זֶה הַגְּוָנִין, בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, נִתְבָּרְכִין עַל-יְדֵי צְדָקָה, שֶׁכָּל פְּרוּטָה נִצְטָרֵף לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (בבא בתרא שם:). וַאֲפִלּוּ עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁבָּא לְתוֹךְ יַד הָעַכּוּ"ם, הַנִּקְרָאִים בַּת-רַבִּים, גַּם זֶה נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : ״וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה״. וְזֶה דַּוְקָא : עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, כְּשֶׁעֲדַיִן עַל הַשַּׁעַר, קֹדֶם שֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ"ם עֲדַיִן שׁוֹרֶה הַחֵן עַל הַמָּמוֹן, אֲבָל אַחַר-כָּךְ נֶעֱלָם הַחֵן כַּנַּ״ל :

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא : אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. וְאַיְתֵי בּוּדְיָא וּפְשַׁטוּהוּ, וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא. וְאָמַר לוֹן, אַיְתוּ מָרָא וְסַתְרִי לַפֶּתַח עִם הַכֹּתֶל. פֵּרוּשׁ : בּוּדְיָא זֶה בְּדָיוֹת הַלֵּב, מַה שֶּׁבּוֹדֶה מִלִּבּוֹ, הַיְנוּ הַמְדַמֶּה הַנַּ״ל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב הַנַּ״ל. כְּשֶׁזֶּה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב גּוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט עַל הָאָדָם, שֶׁעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וְהַקְּלִפָּה הַזֹּאת, שֶׁהִיא הַמְדַמֶּה, לָא שָׁוְיָא לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַהֶפְסֵד וְחַבָּלָה, שֶׁנִּפְסֶדֶת כְּבָר מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִיא מִתְגַּבֶּרֶת אַחַר-כָּךְ כַּנַּ״ל. וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא — הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאִישׁ לִכָּנֵס לְשַׁעַר קְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה. וְעֵצָה הַיְעוּצָה עַל זֶה : סְתִירַת הַפֶּתַח, שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה כְּמוֹ : הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ (יומא לח:) : וְהוּא בְּחִינַת (בראשית ד) : ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״. וּסְתִירָתוֹ — עַל-יְדֵי הַגְּוָנִין הַנַּ״ל, שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַנַּ״ל. וְהֵם בְּחִינַת כּוֹתֶלכו תֵּל (זוהר משפטים דף קטז.). כ"ו זֶה בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז) : ״ה׳ אוֹרִי״ — שֶׁהוּא אוֹרוֹת הַגְּוָנִין, ״וְיִשְׁעִי״ — שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע הַנַּ״ל, וְהוּא תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין לוֹ (זוהר שם) וּתְאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ :

(מִסִּימָן כ״ד עַד כָּאן — לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז״ל)

ה. גַּם דַּע, שֶׁכְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה כַּנַּ״ל, עַל זֶה צָרִיךְ שֶׁיְּעוֹרֵר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה עַל עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂמַח עַל-יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזָכָה לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הַמְקָרְבִין אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה זוֹ הוּא מְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה, וְנִכְנָס לְמַדְרֵגָה שְׁנִיָּה :

(שַׁיָּךְ לְאוֹת א) : זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁשְּׁבִירַת הַדִּמְיוֹן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכָה עַל הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת מְבִיאִין מִבְּהֵמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ גַּם-כֵּן כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב, דְּהַיְנוּ אַחַר תַּאֲווֹתָיו, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבָּאִין מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה — זֶהוּ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, כִּי גַּם הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַחֲטָאִים בָּאִין עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת, עַל-כֵּן הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבָּן מִבְּהֵמוֹת, וְצָרִיךְ לִסְמךְ עָלָיו וּלְהִתְוַדּוֹת כָּל חֲטָאָיו עַל הַקָּרְבָּן בִּשְׁעַת הַסְּמִיכָה, וְעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲטָאִים וְכָל כֹּחַ הַמְדַמֶּה עַל הַבְּהֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מְדַמֶּה כַּנַּ״ל. וְאַחַר-כָּךְ : תֵּכֶף לַסְּמִיכָה — שְׁחִיטָה, וְשׁוֹחֲטִין הַבְּהֵמָה לְקָרְבָּן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע וְנִשְׁבָּר הַמְדַמֶּה :

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ב-ג) : מְבֹאָר שָׁם, שֶׁכְּשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם מֵחָדָשׁ וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ׳, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם, וְחִיצוֹנִיּוּת (וּפְנִימִיּוּת) הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה, אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן : וּבָזֶה טוֹעִין הַחֲסִידִים הַרְבֵּה, שֶׁפִּתְאֹם נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁנָּפְלוּ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל, רַק מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְאָז מִתְעוֹרְרִין וּמִתְגַּבְּרִין מֵחָדָשׁ הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַמְּנִיעוֹת כַּנַּ״ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לַחֲזֹר וּלְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְכוּ׳ שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה מֵחָדָשׁ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל כַּנַּ״ל :

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ג) : וְדַע, שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם שָׁוִין וְכוּ׳. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה וְכוּ׳. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן : וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה, מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה עָלָה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַל-יְדֵי-זֶה הִגְבִּיהַּ וְהֵרִים אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, לַעֲלוֹת לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר. וְכֵן חֲבֵרוֹ דַּחֲבֵרוֹ, הַגָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, עָלָה עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם בְּמַדְרֵגָה אַחַת כַּנַּ״ל : אַחַר שֶׁאָמַר מַאֲמָר הַנַּ״ל, וְשָׁם מְכַנֶּה וְקוֹרֵא כָּל תַּאֲווֹת הַיֵּצֶר הָרָע בְּשֵׁם כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אָמַר אָז : צְרִיכִין לִקְרֹא לוֹ וּלְכַנּוֹת לוֹ שֵׁם אַחֵר, הַיְנוּ לְהַבַּעַל-דָּבָר וְהַיֵּצֶר הָרָע צְרִיכִין לִקְרוֹת אוֹתוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִקְרוֹתוֹ עוֹד בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע, רַק בְּשֵׁם כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְאָמַר זֹאת בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק, אֲבָל הֵבַנְתִּי, שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה כַּוָּנָה שְׁלֵמָה, וְלֹא זָכִיתִי לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה :