(לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים)

הִנֵּה הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה׳, וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ הָרְאוּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים, אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם טוֹבָה מְאֹד, וְטוֹבִים הֵמָּה לַכֹּל; וְיֵשׁ אֲשֶׁר הוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְאֵין מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ נוֹחָה עִם הֲמוֹן-עַם, וְלִפְעָמִים נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כַּעַס וּקְפִידָה. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁכָּל צִדְקַת הַצַּדִּיקִים הוּא לוֹקֵחַ מֵאוֹר הַתּוֹרָה, כִּי הִיא הַמּוֹרֵה-דֶּרֶךְ, וּמִמֶּנָּה לֻקֳחָה צִדְקָתוֹ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר הִשִּׂיג מָאוֹר גָּדוֹל מִמְּאוֹר הַתּוֹרָה, וּמַעֲשָׂיו גַּם-כֵּן בְּשָׁוְיָם לְפִי הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה, אֲזַי צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ, שְׁנֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת, לְפִיכָךְ דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת. וְהַצַּדִּיק אֲשֶׁר אוֹר חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִשִּׂיג גָּדְלָה מְאֹד מִמַּעֲשָׁיו, אֲזַי הַתּוֹרָה מַרְתַּחַת בּוֹ הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמְעוֹרֶבֶת עִם הֲמוֹן-עַם כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ״ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ד) : הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּרָתַח, אוֹרַיְתָא דְּקָא מְרַתְחָא בֵּהּ, לְפִי שֶׁגָּדְלָה תּוֹרָתוֹ מְאֹד כַּנַּ״ל :