הרב גדליה אהרן קעניג זצ״ל :

ליקוטי מוהר״ן קא – קח (באידיש)

ליקוטי מוהר״ן קב

(לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים)

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךְ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא) :

הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פרק ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְפָּפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי ״מַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה״ (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע עַל-יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל-דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז) : חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר : בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם ? בְּיִרְאָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) : כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה : הָאֶחָד — יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים, מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר; וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא : ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים״ (שמואל-ב כג); וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ. וְזֶהוּ : אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:) : חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ'. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל-יְדֵי-זֶה : וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְּזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ : רַק הַכִּסֵּא — הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי ״רַק״ הוּא מִעוּט; ״כִּסֵּא״ הוּא מַלְכוּת. אֶגְדַּל מִמֶּךָּ — הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ, כַּנַּ״ל :