סיפורי מעשיות

מעשה מביטחון

שֶׁסִפְּרָה רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ זצוק״ל לֵיל ד׳ אֱלוּל תקס״ו פ״ק

עָנָה וְאָמַר, עוֹד סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה מִבִּטָּחוֹן וְזוֹ הִיא :

מֶלֶךְ אֶחָד אָמַר בְּלִבּוֹ מִי יִמְצָא שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ לִדְאֹג יוֹתֵר מִמֶּנִּי, כִּי יֵשׁ לִי כָּל טוּב וַאֲנִי מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל, וְהָלַךְ לַחֲקֹר אַחַר זֶה. וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּלַּיְלָה וְהָיָה עוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַבָּתִּים לְהַקְשִׁיב וְלִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הָעוֹלָם. וְהָיָה שׁוֹמֵעַ דַּאֲגוֹת כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה אֵינוֹ הוֹלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר בַּחֲנוּת, וְאַחַר-כָּךְ הָלַךְ לְבַיִת אַחֵר, וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּאֲגָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמַּלְכוּת, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדַּאֲגוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

אַחַר כָּךְ הָלַךְ וְרָאָה בַּיִת אֶחָד נָמוּךְ עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע וְהַחַלּוֹנוֹת לְמַטָּה סְמוּכִים מַמָּשׁ לָאָרֶץ וְהַגַּג נוֹפֵל וְנִשְׁבַּר. וְרָאָה שֶׁשָּׁם יוֹשֵׁב אֶחָד וּמְנַגֵּן עַל הַכִּנּוֹר שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְשִׁיב מְאֹד כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל וְהוּא שׂמֵחַ מְאֹד וּקְדֵרָה עִם מַשְׁקֶה עוֹמֶדֶת לְפָנָיו וְהַמַּשְׁקֶה הָיָה יַיִן וּמַאֲכָלִים עוֹמְדִים לְפָנָיו וְהוּא שָׁמֵחַ מְאֹד מָלֵא שִׂמְחָה בְּלֹא דְּאָגָה כְּלָל.

הָלַךְ וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת וְשָׁאַל בּשְׁלוֹמוֹ, וֶהֱשִׁיבוֹ. וְרָאָה הַקְּדֵרָה עִם הַמַּשְׁקֶה לְפָנָיו וְהַמִּינֵי מַאֲכָלִים וְהוּא רַק מָלֵא שִׂמְחָה, וְכִבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ לִשְׁתּוֹת וְשָׁתָה עִם הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹתֶה גַּם כֵּן לְמַעַן הָאַהֲבָה, אַחַר כָּךְ שָׁכַב שָׁם הַמֶּלֶךְ לִישׁוֹן, וְרָאָה שֶׁהוּא אַךְ שָׂמֵחַ בְּלִי שׁוּם דְּאָגָה וּבַבּוֹקֶר עָמַד הַמֶּלֶךְ וְגַם הוּא עָמַד וְלִוָּהּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ מֵאַיִן אַתָּה לוֹקֵחַ כָּל זֹאת וְהֵשִׁיב לוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ (שֶׁקּוֹרִין נַאפְּרִיוְוקִיס) כִּי מְלָאכָה שְׁלֵמָה אֵינִי יָכוֹל רַק תִּקוּנֵי הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ, וַאֲנִי יוֹצֵא בַּבֹּקֶר וַאֲנִי מְתַקֵּן אֵיזֶה דְּבָרִים וּכְשֶׁאֲנִי מְקַבֵּץ מִזֶּה אֵיזֶה סַךְ חֲמִשָּׁה-שִׁשָּׁה זְהוּבִים אֲנִי קוֹנֶה לִי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זֹאת, אָמַר בְּלִיבּוֹ אֲקַלְקֵל לוֹ זֹאת. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְנָתַן כְּרוּז שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דָּבָר לְתַקֵּן לֹא יִתֵּן לְשׁוּם אָדָם לְתַקֵּן, רַק יְתַקֵּן בְּעַצְמוֹ אוֹ יִקְנֶה לוֹ הַדָּבָר הַזֶּה חֲדָשָּׁה.

בַּבֹּקֶר הָלַךְ לִשְׁאֹל אַחַר תִּקּוּנֵי הַדְּבָרִים וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁגָּזַר הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹא לִתֵּן לְשׁוּם אָדָם לְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר וַיֵרַע בְּעֵינָיו אַךְ בָּטַח בּהַשֵּׁם. וְהָלַךְ וְרָאָה גְּבִיר אֶחָד שֶׁחוֹטֵב עֵצִים, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה חוֹטֵב עֵצִים, הַאִם זֶה כְּבוֹדְךָ? אָמַר לוֹ, חִזַּרְתִּי אַחַר אִישׁ שֶׁיַּחְטֹב עֵצִים וְלֹא מָצָאתִי וְהֻכְרַחְתִּי לַחְטֹב בְּעַצְמִי. אָמַר לוֹ, תֵּן לִי וְאֶחְטֹב עִמְּךָ, וְחָטַב הָעֵצִים וְנָתַן לוֹ הַגְּבִיר זָהָב אֶחָד, רָאָה שֶׁזֶּה טוֹב וְהָלַךְ לַחְטֹב עוֹד עֵצִים עַד שֶׁקִּבֵּץ שִׁשִּׁה זְהֻבִים וְקָנָה שׁוּב כָּל הַסְּעוּדָה — וְהַסְּעוּדָה הִיא סְעוּדָה (״אוּן דִּי סְעֻדָּה אִיז אַ סְעֻדָּה״), וְהָיָה שָׂמֵחַ וְהַמֶּלֶךְ הָלַךְ שׁוּב אַחֲרֵי חַלּוֹן בֵּיתוֹ לִרְאוּת וְרָאָה שֶׁזֶּה יושֵׁב וְהַמַּשְׁקֶה וְהַמַּאֲכָלִים לְפָנָיו. וְהוּא שָׂמֵחַ מְאֹד, הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת וְרָאָה כַּנַּ"ל וְשָׁכַב גַּם-כֵּן שָׁם כְּמוֹ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּבַבֹּקֶר עָמַד הָאִישׁ וְלִוָּהּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְשָׁאַל לוֹ: מֵאַיִן אַתָּה לוֹקֵחַ זֹאת כִּי זֶה צָרִיךְ לְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹן? וְהֵשִׁיב לוֹ, דַּרְכִּי הָיָה לְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ וְאַחַר-כָּךְ גָּזַר הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹא לִתֵּן עוֹד לְשׁוּם אָדָם לְתַקֵּן וְחָטַבְתִּי עֵצִים עַד שֶׁקִּבַּצְתִּי מָמוֹן לָזֶּה כַּנַּ״ל.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ מֵאִתּוֹ וְגָזַר שׁלֹא לִתֵּן לְשׁוּם אָדָם לַחְטֹב עֵצִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל הָאָדָם לַחְטֹב עֵצִים וְהֵשִיב לוֹ, שֶׁגָּזַר הַמֶּלֶךְ גְּזַר-דִּין שֶׁלֹא לִתֵּן לְשׁוּם אָדָם לַחְטֹב עֵצִים, וַיֵרַע בְּעֵינָיו כִּי אֵין כֶּסֶף. אךְ בָּטַח בְּהַשֵּׁם.

וְהָלַךְ וְרָאָה אֶחָד מְנַקֶּה הַדִּיר, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִי אַתָּה שֶׁתְּנַקֶּה הַדִּיר? הֵשִׁיב לוֹ, חִזַּרְתִּי וְלֹא מָצָאתִי מִי שֶׁיְּנַקֶּה לִי וְהֻכְרַחְתִּי לְנַקּוֹת בְּעַצְמִי, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי וַאֲנִי אֲנַקֶּה. עָמַד וְנִקָּה אוֹתָהּ וְנָתַן לוֹ שְׁנֵי זְהוּבִים, הָלַךְ וְנִקָּה עוֹד דִּירִים וְקִבֵּץ שִׁשָּׁה זְהוּבִים וְקָנָה שׁוּב כָּל הַסְּעוּדָה הַנַּ״ל, וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ (וְהַסּעוּדָה הִיא סּעוּדָה) וְהָיָה שָׂמֵחַ מאֹד. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ שׁוּב לִרְאוֹת וְרָאָה שׁוּב כְּכָל הַנַּ״ל וְנִכְנַס לַבַּיִת כַּנַּ״ל. וְאַחַר כָּךְ בּבֹּקֶר לִוָּהּ עוֹד אֶת הַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוּב כַּנַּ״ל, וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַנַּ״ל.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְגָזַר שֶׁלֹא לִתֵּן לְשׁוּם אָדָם לְנַקּוֹת דִּיר. בַּבֹּקֶר הָלַךְ הָאִישׁ לַחְזֹר לְנַקּוֹת דִּירִים וְהֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ גָּזַר עַל זֶה כַּנַּ״ל. הָלַךְ הָאִישׁ וְהִשְׂכִּיר לְאִישׁ חַיִל אֵצֶל הַמִּינִיסְטֶר שֶׁלּוֹקֵחַ חַיִל לַמֶּלֶךְ כִּי יֵשׁ חַיִל שֶׁלּוֹקְחִים אוֹתָם בִּזְרוֹעַ מַה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מֵהַמְּדִינָה וְיֵשׁ חַיִל שֶׁשּׁוֹכְרִים אוֹתָם.

וְהָלַךְ הוּא וְהִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לְאִישׁ חַיִל וְהִתְנָה עִם הַמִּינִיסְטֶר שֶׁאֵינוֹ מַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לְעוֹלָם כִּי אִם לִזְמַן וּבְכָל יוֹם וְיוֹם בַּבֹּקֶר יִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ וְהַמִּינִיסְטֶר הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ תֵּכֶף בְּבִגְדֵי אַנְשֵׁי חַיִל וְתָלָה לוֹ חֶרֶב בְּצִדּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, אַחַר-כָּךְ לְעֵת עֶרֶב כְּשֶׁעָשָׂה כָּל פְּעֻלָּתוֹ הִשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים מֵעָלָיו וְקָנָה לוֹ כָּל הַסְּעודָה הַנַּ"ל, וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ (וְהַסְּעוּדָה הִיא סְעוּדָה) וְהָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ שׁוּב לִרְאוֹת וְרָאָה שֶׁהַכֹּל מוּכָן לְפָנָיו וְהוּא שָׂמֵחַ מְאֹד כַּנַּ״ל וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְשָׁכַב כַּנַּ״ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ כַּנַּ״ל, וְסִפֵּר לוֹ כְּכָל הַנַּ״ל.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לַהמִּינִיסְטֶר וְצִוָּהּ עָלָיו שֶׁלֹא יָרִים אֶת יָדוֹ לְשַׁלֵּם מֵהַקַּאסֶע (מֵהַקֻּפָּה) לְשׁוּם אָדָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. בַּבֹּקֶר הָלַךְ לַמִּינִיסְטֶר שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ עֲבוּר הַיּוֹם וְלֹא רָצָה, וְשָׁאַל לוֹ: הֲלֹא הִתְנֵיתִי עִמְּךָ שֶׁתְּשַׁלֵּם לִי בְּכָל יוֹם? הֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ גָּזַר שֶׁלֹא לְשַׁלֵּם לְשׁוּם אָדָם הַיּוֹם. וְכָל מַה שֶׁטָּעַן עִמּוֹ לֹא הוֹעִיל, וְהֵשִׁיב לוֹ מוּטָב אֲשַׁלֵּם לְךָ מָחָר בְּעַד שְׁנֵי יָמִים וְהַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁלֵּם לְךָ. מַה עָשָׂה? הָלַךְ וְשָׁבַר חֲתִיכָה מֵהַחֶרֶב וְתִקֵּן שָׁם עֵץ בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא הָיָה נִרְאָה וְנִכָּר מִבַּחוּץ כְּלָל, וְהָלַךְ וְהִשְׁכִּין אוֹתָהּ הַחֲתִיכָה וְקָנָה שׁוּב כָּל הַסְּעוּדָה הַנַּ״ל (וְהַסְּעוּדָה הִיא סְעוּדָה) הָלַךְ שׁוּב הַמֶּלֶךְ וְרָאָה שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת כְּמִקֹדֶּם וְנִכְנַס שׁוּב לְבֵיתוֹ וְשָׁכַב שָׁם כַּנַּ״ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ כַּנַּ"ל וְסִפֵּר לוֹ כְּכָל הַנַּ״ל שֶׁהֻכְרַח לִשְׁבֹּר הַלַּהַב שֶׁל הַחֶרֶב מִן הַקַּתָּא וְהִשְׁכִּין אוֹתָהּ כְּדֵי לִקְנוֹת לוֹ צָרְכֵי הַסְּעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁאֲקַבֵּל מָעוֹת בְּעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם אֶפְדֶּה וַאֲתַקֵּן אֶת הַחֶרֶב וְלֹא יִהְיֶה נִכַּר כְּלָל, כִּי אֲנִי יָכוֹל לְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ וְלֹא יַגִיעַ שׁוּם הֶזֵּק לַמֶּלֶךְ.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ וְקָרָא אֶת הַמִּינִיסְטֶר וְצִוָּה עָלָיו בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ חַיָּב מִיתָה, בְּכֵן תּקְרָא אוֹתוֹ הָאִישׁ חיִל שֶׁשָּׂכַרְתָּ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ חַיִל וּתְצַוֶּה אוֹתוֹ דַּיְקָא שֶׁהוּא יַחְתֹּךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחַיָּב מִיתָה הָלַךְ הַמִּינִיסְטֶר וְעָשָׂה כֵּן, וְקָרָא אוֹתוֹ וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה שֶׁיִּתְאַסְּפוּ כָּל הַשָּׂרִים כְּדֵי לִרְאוֹת הַשְּׂחוֹק הַזֶּה שֶׁנִּמְצָא אִישׁ שֶׁנָּעַץ חֲתִיכַת עֵץ בִּמְקוֹם הַחֱרֶב וְהוּא בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וְשָׁאַל לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה נִקְרֵאתִי? אָמַר לוֹ, כְּדֵי לַחְתֹּךְ הָרֹאשׁ שֶׁל הַחַיָּב מִיתָה. הֵשִׁיב לוֹ וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו, בַּאֲשֶׁר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁפַךְ דָּם בְּכֵן יִקְרָא אַחֵר לָזֶה. וְהַמֶּלֶךְ הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהוּא דַּוְקָא מֻכְרָח עַתָּה לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ, אָמַר לַמֶּלֶךְ וְכִי יֵשׁ פְּסַק בָּרוּר עַל זֶה אוּלַי אֵין הַדִּין בָּרוּר שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה וַאֲנִי לֹא שָׁפַכְתִּי דָּם מֵעוֹלָם מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁאֶשְׁפֹּךְ דָּם שֶׁאֵינוֹ בָּרוּר אִם הוּא חַיָּב מִיתָה. הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי הַדִּין בָּרוּר שֶׁחַיָּב מִיתָה, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ פְּסַק עַל זֶה (שֶׁקּוֹרִין: דֶּעקְרִיט) וְעַתָּה מֻכְרָח שֶׁאַתָּה דַּוְקָא תִּשְׁפֹּךְ דָּמוֹ. רָאָה שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִפְעֹל אֵצֶל הַמֶּלֶךְ פָּנָה עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָמַר: ״אֵל שַׁדַּי אֲנִי לֹא שָׁפַכְתִּי דָּם מֵעוֹלָם וּבְאִם זֶה הָאִישׁ אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה יִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהַבַּרְזֶל עֵץ״ וְחָטַף הַחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ מִתַּעֲרָה וְרָאוּ הַכֹּל שֶׁהוּא עֵץ וְנַעֲשֶׂה שָׁם שְׂחוֹק גָּדוֹל, רָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא אִישׁ נָאֶה כָּזֶה וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם :