שיעורי הרב אלעזר מרדכי קעניג

מעשה ט : מחכם ותם

מַעֲשֶׂה שְׁנֵי בַּעֲלֵי-בַּתִּים הָיוּ בְּעִיר אַחַת, וְהָיוּ גְּדוֹלִים בַּעֲשִׁירוּת, וְהָיָה לָהֶם בָּתִּים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ לָהֶם שְׁנֵי בָּנִים, לְכָל אֶחָד בֵּן אֶחָד, וְלָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּחֶדֶר אֶחָד. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים הָיוּ אֶחָד מֵהֶם בַּר-הֲבָנָה, וְהָאֶחָד הָיָה תָּם (לֹא שֶׁהָיָה טִפֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ שֵׂכֶל פָּשׁוּט וְנָמוּךְ). וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים הָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה מְאֹד; אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאֶחָד הָיָה חָכָם וְהָאֶחָד הָיָה תָּם וּמֹחוֹ הָיָה נָמוּךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה מְאֹד.

לְיָמִים הִתְחִילוּ הַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים הַנַּ"ל לֵירֵד, וְיָרְדוּ מַטָּה מַטָּה, עַד שֶׁאִבְּדוּ הַכֹּל וְנַעֲשׂוּ אֶבְיוֹנִים, וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם כִּי אִם הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם. וְהַבָּנִים הִתְחִילוּ לְהִתְגַּדֵּל. אָמְרוּ הָאָבוֹת הַנַּ"ל לְהַבָּנִים: אֵין בְּיָדֵינוּ לְשַׁלֵּם עֲבוּרְכֶם לְהַחֲזִיק אֶתְכֶם; עֲשׂוּ לָכֶם מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ. הָלַךְ הַתָּם וְלָמַד מְלֶאכֶת רַצְעָן [סנדלר].

וְהֶחָכָם, שֶׁהָיָה בַּר-הֲבָנָה לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ, וְיִשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ בָּעוֹלָם וְיִסְתַּכֵּל מַה לַּעֲשׂוֹת. וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בַּשּׁוּק, וְרָאָה עֲגָלָה גְדוֹלָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים וְחָאמִיטֶישׂ [כלי רתימת הסוסים], שֶׁהָיְתָה רָצָה וְהוֹלֶכֶת. עָנָה וְאָמַר לְהַסּוֹחֲרִים: מֵאַיִן אַתֶּם? הֵשִׁיבוּ לוֹ: מִוַּארְשָׁא. לְהֵיכָן אַתֶּם נוֹסְעִים? לְוַארְשָׁא. שָׁאַל אוֹתָם: שֶׁמָּא אַתֶּם צְרִיכִים מְשָׁרְתִים? רָאוּ שֶׁהוּא בַּר-הֲבָנָה וּמְזֹרָז, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם, וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם. וְנָסַע עִמָּם וְשִׁמֵּשׁ אוֹתָם הֵיטֵב מְאֹד עַל הַדֶּרֶךְ. בְּבוֹאוֹ לְוַאְרשָׁא, מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַּר-הֲבָנָה, יִשֵּׁב עַצְמוֹ: מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אֲנִי בְּוַארְשָׁא, לָמָּה לִי לְהִתְקַשֵּׁר עִם אֵלּוּ? אוּלַי יֵשׁ מָקוֹם טוֹב מֵהֶם? אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ וְאֶרְאֶה. וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְהִתְחִיל לַחֲקֹר וְלִשְׁאֹל עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ וְאִם יֵשׁ טוֹב מֵהֶם. וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הֵם הֲגוּנִים, וְטוֹב לִהְיוֹת אֶצְלָם, אַךְ שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלָם מֵחֲמַת שֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלָּהֶם הוּא לְמֶרְחַקִּים מְאֹד.

הָלַךְ וְרָאָה מְשָׁרְתִים שֶׁל גִוֶעלְבִּין [חנויות הלבשה], שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּשּׁוּק – וְהָיוּ הוֹלְכִים כְּדַרְכָּם, עִם מִינֵי חֵן שֶׁלָּהֶם בְּכוֹבְעֵיהֶם וּבְמִנְעֲלֵיהֶם עִם הַקְּצָווֹת בּוֹלְטוֹת וּשְׁאָר מִינֵי חֵן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּהִלּוּכֵיהֶם וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם – וְהוּא הָיָה בַּר-הֲבָנָה וְחָרִיף, וְיָשָׁר בְּעֵינָיו מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁהוּא עִנְיָן נָאֶה וְגַם הַדָּבָר בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. הָלַךְ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ, וְנָתַן לָהֶם תְּשׁוּאוֹת חֵן, וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵין נוֹחַ לְפָנָיו לִהְיוֹת אֶצְלָם. וְעַל מַה שֶּׁהֱבִיאוּהוּ, בְּעַד זֶה שִׁמֵּשׁ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ.

וְהָלַךְ וְעָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל בַּעַל-הַבַּיִת אֶחָד. וְדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים, שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים לְהִשָּׂכֵר בְּפָחוֹת וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת כְּבֵדוֹת, וְאַחַר-כָּךְ בָּאִים לְמַעֲלוֹת הַמְשָׁרְתִים הַגְּדוֹלִים. וְהָיָה הַבַּעַל-הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִמּוֹ מְלָאכוֹת כְּבֵדוֹת, וְהָיָה שׁוֹלְחוֹ לַאֲדוֹנִים לָשֵׂאת סְחוֹרָה כְּדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים, שֶׁצְּרִיכִים לָכֹף יְדֵיהֶם תַּחַת אַצִּילֵיהֶם לְהַנִּיחַ הַבֶּגֶד עַל בְּלִיטַת הַיָּד בְּרֹחַב הַכָּתֵף, וְהָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאֹד עֲבוֹדָה כָּזוֹ. לִפְעָמִים הָיָה צָרִיךְ לַעֲלוֹת עִם הַמַּשּׂאוֹי הַנַּ"ל עַל עֲלִיּוֹת הַגְּבוֹהוֹת, וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו הָעֲבוֹדָה. וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, כִּי הָיָה פִילוֹסוֹף בַּר-הֲבָנָה: מַה לִּי לַעֲבוֹדָה זוֹ? הֲלֹא הָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית – לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהִתְפַּרְנֵס, עֲדַיִן אֵינִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, עַל זֶה יִהְיֶה פְּנַאי לְהַבָּא, בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת, כָּעֵת טוֹב לִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ, לִהְיוֹת בַּמְּדִינוֹת, לְהַשְׂבִּיעַ עֵינַי בָּעוֹלָם.

הָלַךְ בַּשּׁוּק וְרָאָה, שֶׁנּוֹסְעִים בַּעֲגָלָה גְּדוֹלָה סוֹחֲרִים. וְשָׁאַל אוֹתָם: לְהֵיכָן אַתֶּם נוֹסְעִים? לְלַאגוֹרְנָא [עיר קרובה לאיטליה]. הֲתִקְחוּ אוֹתִי לְשָׁם? הֵן. וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְשָׁם, וּמִשָּׁם הִפְלִיג לְאִטַלְיָא, מִשָּׁם – לִשְׁפַּאנְיָא [ספרד]. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים, וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה עוֹד חָכָם יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁהָיָה בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת. וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ: כָּעֵת רָאוּי לְהַבִּיט עַל הַתַּכְלִית.

וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב עִם פִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת, וַיִּישַׁר בְּעֵינָיו לִלְמֹד מְלֶאכֶת צוֹרֵף (בְּזָהָב), שֶׁהִיא מְלָאכָה גְּדוֹלָה וְנָאָה, וְיֵשׁ בָּהּ חָכְמָה, וְגַם הִיא מְלָאכָה עֲשִׁירָה. וְהוּא הָיָה בַּר-הֲבָנָה וּפִילוֹסוֹף, וְלֹא הֻצְרַךְ לִלְמֹד הַמְּלָאכָה כַּמָּה שָׁנִים, רַק בְּרֶבַע שָׁנָה קִבֵּל אֶת הָאָמָּנוּת וְנַעֲשֶׂה אָמָּן גָּדוֹל מְאֹד, וְהָיָה בָּקִי בַּמְּלָאכָה יוֹתֵר מִן הָאָמָּן שֶׁלִּמְּדוֹ. אַחַר-כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ: אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי מְלָאכָה כָּזוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין דַּי לִי בָּזֶה. הַיּוֹם חָשׁוּב זֹאת, פֶּן בִּזְמַן אַחֵר יֻחְשַׁב דָּבָר אַחֵר. וְהָלַךְ וְהֶעֱמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל שְׁטֵיין-שְׁנַיידֶער [חיתוי וליטוש אבנים טובות], וּמֵחֲמַת הֲבָנָה שֶׁלּוֹ, קִבֵּל אָמָּנוּת הַזֹאת גַּם-כֵּן בִּזְמַן מֻעָט, בְּרֶבַע שָׁנָה. אַחַר-כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ עִם הַפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ: גַּם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי שְׁתֵּי הָאֻמָּנוּת, מִי יוֹדֵעַ פֶּן לֹא יֻחְשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם; טוֹב לִי לִלְמֹד אֻמָּנוּת, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה לְעוֹלָם. וְחָקַר בַּהֲבָנָה וּפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ לִלְמד דָּאקְטִירַייא [מקצוע רפואה], שֶׁהוּא דָּבָר הַצָּרִיךְ וְחָשׁוּב תָּמִיד. וְדֶרֶךְ לִמּוּד דָּאקְטִירַיי – שֶׁצְּרִיכִין לִלְמד מִקֹדֶם לָשׁוֹן לִטֵיין [לטינית] וְהַכְּתָב וְלִלְמֹד חָכְמוֹת פִילוֹסוֹפְיָא. וְהוּא מֵחֲמַת הֲבָנָתוֹ לָמַד גַּם זֹאת בִּזְמַן מֻעָט, בְּרֶבַע שָׁנָה וְנַעֲשָׂה דָאקְטִיר גָּדוֹל וּפִילוֹסוֹף וְחָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת.

אַחַר-כָּךְ הִתְחִיל הָעוֹלָם לִהְיוֹת בְּעֵינָיו כְּלֹא, כִּי מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ שֶׁהָיָה אֻמָּן גָּדוֹל כָּזֶה וְחָכָם וְדָאקְטִיר כָּזֶה, הָיָה כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם בְּעֵינָיו כְּלֹא. וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ תַּכְלִית וְלִשָּׂא אִשָּׁה, וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ: אִם אֶשָּׂא אִשָּׁה בְּכָאן, מִי יֵדַע מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִמֶּנִּי? אֵלֵךְ וְאָשׁוּב לְבֵיתִי לְמַעַן יִרְאוּ מַה שֶּׁנִּהְיָה מִמֶּנִּי, שֶׁהָיִיתִי נַעַר קָטָן, וְעַכְשָׁו בָּאתִי לִגְדֻלָּה כָּזוֹ! וְהָלַךְ וְנָסַע לְבֵיתוֹ, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים בַּדֶּרֶךְ, כִּי מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ לֹא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר, וְלֹא הָיָה מוֹצֵא אַכְסַנְיָא כִּרְצוֹנוֹ, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים הַרְבֵּה.

וְהִנֵּה נַשְׁלִיךְ כָּעֵת אֶת מַעֲשֵׂה הֶחָכָם, וְנַתְחִיל לְסַפֵּר בְּמַעֲשֵׂה הַתָּם:

הַתָּם הַנַּ"ל לָמַד מְלֶאכֶת רַצְעָנוּת [סנדלרות], וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה תָּם, לָמַד הַרְבֵּה עַד שֶׁקִּבֵּל, וְלֹא הָיָה בָּקִי בְּהָאָמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת. וְנָשָׂא אִשָּׁה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִן הַמְּלָאכָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה תָּם, וְלֹא הָיָה בָּקִי בְּהַמְּלָאכָה כָּל-כָּךְ עַל כֵּן הָיָה פַּרְנָסָתוֹ בְּדִחַק גָּדוֹל וּבְצִמְצוּם, וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל כִּי הָיָה צָרִיךְ תָּמִיד לַעֲסֹק בַּמְּלָאכָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל הָאֻמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת, רַק בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹקֵב בַּמַּרְצֵעַ וְהָיָה מַכְנִיס וּמוֹצִיא הַחוּט הָעָב שֶׁל הַתְּפִירָה כְּדֶרֶךְ הָרַצְעָנִים, אָז הָיָה נוֹשֵׁךְ חֲתִיכַת לֶחֶם וְאוֹכֵל.

וּמִנְהָגוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד, וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד. וְהָיוּ לוֹ כָּל הַמַּאֲכָלִים וְכָל הַמַּשְׁקָאוֹת וְכָל הַמַּלְבּוּשִׁים. וְהָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי לֶאֱכֹל! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְאָכַל. אַחַר-כָּךְ הָיָה אוֹמֵר: תֵּן לִי הָרֹטֶב עִם קִטְנִית! וְהָיְתָה חוֹתֶכֶת לוֹ עוֹד חֲתִיכַת לֶחֶם וְאָכַל. וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפֶה וְטוֹב מְאֹד הָרֹטֶב הַזֶּה! וְכֵן הָיָה מְצַוֶּה לִתֵּן לוֹ הַבָּשָׂר וּשְׁאָר מַאֲכָלִים טוֹבִים כַּיּוֹצֵא בָזֶה, וּבְעַד כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם, וְהוּא הָיָה מִתְעַנֵּג מְאֹד מִזֶּה וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל, כַּמָּה הוּא מְתֻקָּן וְטוֹב, כְּאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל מַמָּשׁ. וּבֶאֱמֶת הָיָה מַרְגִּישׁ בַּאֲכִילָתוֹ הַלֶּחֶם טַעַם כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל שֶׁהָיָה רוֹצֶה מֵחֲמַת תְּמִימוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה.

וְכֵן הָיָה מְצַוֶּה: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי שֵׁכָר לִשְׁתּוֹת! וְנָתְנָה לוֹ מַיִם. וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ כַּמָּה יָפֶה הַשֵּׁכָר הַזֶּה. תֵּן לִי דְּבַשׁ! וְנָתְנָה לוֹ מַיִם, וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ גַּם-כֵּן כַּנַּ"ל. תֵּן לִי יַיִן וְכוּ'. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה! וְנָתְנָה לוֹ מַיִם, וְהָיָה מִתְעַנֵּג וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה אוֹתָהּ מַמָּשׁ.

וְכֵן בְּמַלְבּוּשִׁים הָיָה לָהֶם בְּשֻׁתָּפוּת, לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ פֶּעלְץ [מעיל פרוה חורפי] אֶחָד. וְהָיָה אוֹמֵר: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַפֶּעלְץ! כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ פֶּעלְץ, כְּגוֹן לֵילֵךְ לַשּׁוּק. וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ. כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ טוּלִיפּ [מעיל עליון] לֵילֵךְ בֵּין אֲנָשִׁים, הָיָה אוֹמֵר: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַטּוּלִיפּ! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ הַפֶּעלְץ, וְהָיָה מִתְעַנֵּג מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ: כַּמָּה יָפֶה הַטּוּלִיפּ הַזֶּה! כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְקַאפְטִין [קפוטה], כְּגוֹן לֵילֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, הָיָה מְצַוֶּה וְאוֹמֵר: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַקַּאפְטִין! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ הַפֶּעלְץ, וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה הַקַּאפְטִין הַזֶּה! וְכֵן כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ יוּפָּא [קפוטה], הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ גַּם-כֵּן הַפֶּעלְץ, וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמִתְעַנֵּג גַּם-כֵּן: כַּמָּה יָפֶה וְנָאָה הַיּוּפָּא הַזֹאת כַּנַּ"ל, וְכֵן בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד.

כְּשֶׁהָיָה גּוֹמֵר הַמִּנְעָל – וּמִן הַסְּתָם הָיָה לוֹ שָׁלשׁ קְצָווֹת, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל הָאָמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל – הָיָה לוֹקֵחַ הַמִּנְעָל בְּיָדוֹ וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ מְאֹד, וְהָיָה מִתְעַנֵּג מְאֹד מִמֶּנּוּ וְהָיָה אוֹמֵר: אִשְׁתִּי כַּמָּה יָפֶה וְנִפְלָא הַמִּנְעָל הַזֶּה! כַּמָּה מָתוֹק הַמִּנְעָל הַזֶּה! כַּמָּה מִנְעָל שֶׁל דְּבַשׁ וְצוּקִיר [סוכר] הַמִּנְעָל הַזֶּה! וְהָיְתָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ: אִם-כֵּן מִפְּנֵי מָה שְׁאָרֵי רַצְעָנִים נוֹטְלִים שְׁלשָׁה זְהוּבִים בְּעַד זוּג מִנְעָלִים, וְאַתָּה לוֹקֵח רַק חֲצִי טָאלֶער (הַיְנוּ זָהוּב וָחֵצִי)? הֵשִׁיב לָהּ: מַה לִּי בָּזֶה? זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי! וְעוֹד: לָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר מֵאֲחֵרִים? הֲלֹא נַתְחִיל לַחֲשׁב כַּמָּה וְכַמָּה אֲנִי מַרְוִיחַ בְּמִנְעָל זֶה מִיָּד לְיָד: הָעוֹר הוּא בְּכָךְ, הַזֶּפֶת וְהַחוּטִים וְכוּ' – בְּכָךְ, וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה – בְּכָךְ, לַאפְּקִיס [המילוי שבין העורות] – בְּכָךְ; וְעַתָּה אֲנִי מַרְוִיחַ מִיָּד לְיָד עֲשָׂרָה גְּדוֹלִים, וּמָה אִכְפַּת לִי רֶוַח כָּזֶה מִיָּד לְיָד?! וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד.

וְאֵצֶל הָעוֹלָם הָיָה לְלַעַג, וְהִשִּׂיגוּ תַּאֲוָתָם בּוֹ, שֶׁמָּצְאוּ מִמִּי לְהִתְלוֹצֵץ כִּרְצוֹנָם, כִּי הָיָה נִדְמֶה לִמְשֻׁגָּע. וְהָיוּ בָּאִים בְּנֵי-אָדָם, וְהִתְחִילוּ בְּכַוָּנָה לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְלוֹצֵץ. וְהָיָה אוֹתוֹ הַתָּם אוֹמֵר: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת! וְתֵכֶף שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ בְּלִי לֵיצָנוּת, קִבֵּל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּם, כִּי יוֹתֵר לֹא הָיָה רוֹצֶה לְהַעֲמִיק לַחֲשׁב חָכְמוֹת, שֶׁגַּם זֶה בְּעַצְמוֹ לֵיצָנוּת, כִּי הָיָה אִישׁ תָּם, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁכַּוָּנָתָם לְלֵיצָנוּת, הָיָה אוֹמֵר: מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי? הֲלֹא אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה, כִּי מָה אֲנִי נֶחֱשָׁב?! וּכְשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי, אַדְּרַבָּא, אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה! (כָּל זֶה הָיָה דַּרְכֵי הַתָּם. וְעַתָּה נַחֲזֹר לְעִנְיָן רֹאשׁוֹן).

בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה רַעַשׁ, שֶׁהֶחָכָם הַנַּ"ל נוֹסֵעַ וּבָא לְכָאן בִּגְדֻלָּה וְחָכְמָה גְדוֹלָה. וְרָץ הַתָּם גַּם-כֵּן לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: תֵּן לִי מַהֵר הַיּוּפָּא; אֵלֵךְ לִקְרַאת חֲבֵרִי יְדִידִי לִרְאוֹתוֹ. וְנָתְנָה לוֹ הַפֶּעלְץ, וְהָיָה רָץ לִקְרָאתוֹ. וְהֶחָכָם הָיָה נוֹסֵעַ בְּעֶגְלוֹת-צָב בִּגְדֻלָּה. וּבָא לִקְרָאתוֹ הַתָּם הַזֶה וְהָיָה שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה: אָחִי חֲבִיבִי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֱבִיאֲךָ, וַאֲנִי זוֹכֶה לִרְאוֹתְךָ! וְהֶחָכָם הַנַּ"ל גַּם כָּל הָעוֹלָם הָיָה בְּעֵינָיו כְּלֹא, כַּנַּ"ל, מִכָּל-שֶׁכֵּן אִישׁ כָּזֶה, שֶׁנִּדְמֶה לִמְשֻׁגָע, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן, מֵחֲמַת אַהֲבַת נְעוּרִים הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם הָיָה מְקָרְבוֹ, וְנָסַע עִמּוֹ לְתוֹךְ הָעִיר.

וְהַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי-בָּתִּים הַנַּ"ל, אֲבִיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים, מֵתוּ בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיָה הֶחָכָם מְשׁוֹטֵט בַּמְּדִינוֹת, וְנִשְׁאֲרוּ הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם. וְהַתָּם, שֶׁהָיָה בִּמְקוֹמוֹ, נִכְנַס לְבֵית אָבִיו וִירָשׁוֹ, וְהֶחָכָם, שֶׁהָיָה בַּמְּדִינוֹת, לֹא הָיָה מִי לְקַבֵּל הַבַּיִת, וְנַעֲשָׂה כָּלֶה וְאָבוּד בֵּית הֶחָכָם, וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, וְלֹא הָיָה לְהֶחָכָם מָקוֹם לִכָּנֵס בּוֹ בְּבוֹאוֹ. וְנָסַע לְתוֹךְ אַכְסַנְיָא אַחַת, וְהָיָה לוֹ שָׁם יִסּוּרִים, כִּי לֹא הָיְתָה הָאַכְסַנְיָא כִּרְצוֹנוֹ. וְהַתָּם הַנַּ"ל מָצָא לוֹ עַתָּה עֻבְדָּא חֲדָשָׁה, וְהָיָה רָץ וּבָא בְּכָל פַּעַם מִבֵּיתוֹ לְהֶחָכָם בְּאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה, וְהָיָה רוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין מֵהָאַכְסַנְיָא וְאָמַר הַתָּם לְהֶחָכָם: אָחִי, עוּל לְבֵיתִי וְתַעֲמֹד אֶצְלִי, וַאֲנִי אֲקַבֵּץ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּקֹמֶץ אֶחָד, וְכָל בֵּיתִי – הַכֹּל לְפָנֶיךָ כִּרְצוֹנְךָ. וַיִּשַּׁר בְּעֵינֵי הֶחָכָם, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְעָמַד אֶצְלוֹ.

וְהֶחָכָם הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד, כִּי הִנִּיחַ שֵׁם, שֶׁהוּא חָכָם מֻפְלָג וְאֻמָּן וְדָאקְטִיר גָּדוֹל מְאֹד. וְהָיָה בָּא שַׂר אֶחָד, וְצִוָּה לוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ טַבַּעַת שֶׁל זָהָב. וְעָשָׂה לוֹ טַבַּעַת נִפְלָא מְאֹד, וְחָקַק שָׁם צִיּוּרִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאֹד, וְחָקַק שָׁם אִילָן, שֶׁהָיָה נִפְלָא מְאֹד. וּבָא הַשַּׂר, וְלֹא יָשָׁר בְּעֵינָיו כְּלָל הַטַּבַּעַת, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיָה הַטַּבַּעַת עִם הָאִילָן הַזֶּה בִּשְׁפַּאנְיָא, הָיָה חָשׁוּב וְנִפְלָא מְאֹד.

וְכֵן פַּעַם אֶחָד בָּא שַׂר גָדוֹל וְהֵבִיא אֶבֶן טוֹב יָקָר, שֶׁבָּא מִמֶּרְחַקִּים, וְהֵבִיא לוֹ עוֹד אֶבֶן טוֹב עִם צִיּוּר, וְצִוָּה לוֹ, שֶׁיְּצַיֵּר כַּצִּיּוּר הַזֶּה עַל הָאֶבֶן טוֹב שֶׁהֵבִיא. וְצִיֵּר מַמָּשׁ כְּאוֹתוֹ הַצִּיּוּר, רַק שֶׁשָּׁגָה בְּדָבָר אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם אָדָם מֵבִין עַל זֶה, רַק הוּא לְבַדּוֹ. וּבָא הַשַּׂר וְקִבֵּל הָאֶבֶן טוֹב, וַיִּשַׁר בְּעֵינָיו. וְהָיָה לוֹ לְהֶחָכָם הַזֶּה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִן הַשְּׁגִיאָה: הֲלֹא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ חָכְמָתִי, וְעַתָּה יִזְדַּמֵּן לִי שְׁגִיאָה!

וְגַם בְּעִנְיַן הַדָּאקְטִירַיי הָיָה לוֹ יִסּוּרִים: כְּשֶׁהָיָה בָּא לְחוֹלֶה, וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ רְפוּאָה, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר, שֶׁאִם יֵלֵךְ לוֹ לְהַחוֹלֶה לְחַיִּים, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב בְּבֵרוּר לְהִתְרַפְּאוֹת מִזֶּה, כִּי הִיא רְפוּאָה נִפְלָאָה מְאֹד, וְאַחַר-כָּךְ מֵת הַחוֹלֶה, וְהָיוּ אוֹמְרִים הָעוֹלָם, שֶׁמֵּת עַל-יָדוֹ וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. וְכֵן לִפְעָמִים נָתַן רְפוּאָה לְחוֹלֶה – וְנִתְרַפֵּא, וְהָיוּ אוֹמְרִים הָעוֹלָם: מִקְרֶה הוּא. וְהָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד.

וְכֵן הָיָה צָרִיךְ לְמַלְבּוּשׁ. וְקָרָא הַחַיָּט וְיָגַע עִמּוֹ, עַד שֶׁלִּמְּדוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּלְבּוּשׁ כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ. וְכִוֵּן הַחַיָּט וְעָשָׂה הַמַלְבּוּשׁ כִּרְצוֹנוֹ, רַק כָּנָף אֶחָד (שֶׁקּוֹרִין לֶעפִּיל) שָׁגָה בּוֹ, וְלֹא כִּוְּנוֹ יָפֶה. וְהָיָה מִצְטַעֵר מְאֹד, כִּי הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אַף שֶׁבְּכָאן הוּא יָפֶה, כִּי אֵינָם מְבִינִים עַל זֶה, אֲבָל אִם הָיִיתִי בִּשְׁפַּאנְיָא עִם הַלֶּעפִּיל הַזֶּה, הָיִיתִי לִשְׂחוֹק וְהָיִיתִי נִדְמֶה כְּמוֹ (יַתִּיר) [אדם שעושים ממנו ליצנות]. וְכֵן הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד.

וְהַתָּם הָיָה רָץ וּבָא בְּכָל פַּעַם אֶל הֶחָכָם בְּשִׂמְחָה, וּמְצָאוֹ, שֶׁהוּא מֵצֵר וּמָלֵא יִסּוּרִים וּשְׁאָלוֹ: הֲלֹא חָכָם וְעָשִׁיר כְּמוֹתְךָ, עַל מָה יֵשׁ לְךָ יִסּוּרִים תָּמִיד? הֲלֹא אֲנִי מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד. וְהָיָה בְּעֵינֵי הֶחָכָם לִשְׂחוֹק, וְנִדְמָה בְּעֵינָיו לִמְשֻׁגָּע. וְאָמַר לוֹ הַתָּם: הֲלֹא סְתַם בְּנֵי-אָדָם, שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִמֶּנִּי, הֵם שׁוֹטִים, כִּי אִם הֵמָּה חֲכָמִים מִמֶּנִי, הֲלֹא אַדְּרַבָּה, הֵם שׁוֹטִים כַּנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן חָכָם כְּמוֹתְךָ, וּמַה תִּהְיֶה אִם אַתָּה חָכָם מִמֶּנִּי? עָנָה הַתָּם וְאָמַר לְהֶחָכָם: מִי יִתֵּן, שֶׁתָּבוֹא אַתָּה עַל מַדְרֵגָה שֶׁלִּי! הֵשִׁיב הֶחָכָם וְאָמַר: זֶה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, שֶׁאֲנִי אָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ, שֶׁיִּנָּטֵל מִמֶּנִּי הַשֵּׂכֶל, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֶהְיֶה חוֹלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֶהְיֶה נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע, כִּי הֲלֹּא מָה אַתָּה? – אִישׁ מְשֻׁגָּע! אֲבָל שֶׁאַתָּה תָּבוֹא עַל שֶׁלִּי, זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה חָכָם כָּמוֹנִי. הֵשִׁיב הַתָּם: אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל אֶפְשָׁר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת כְּהֶרֶף עַיִן, שֶׁאֲנִי אָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ. וְשָׂחַק הֶחָכָם מִמֶּנּוּ מְאֹד.

וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים הָיוּ נִקְרָאִים בְּפִי הָעוֹלָם, זֶה בַּכִּנּוּי חָכָם, וְזֶה בַּכִּנּוּי תָּם. אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה חֲכָמִים וְתַמִּים בָּעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּאן הָיָה נִכָּר הַדָּבָר בְּיוֹתֵר, כִּי שְׁנֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד וְלָמְדוּ בְּיַחַד, וְזֶה נַעֲשָׂה חָכָם מֻפְלָג מְאֹד, וְזֶה הָיָה תָּם גָּדוֹל מְאֹד. וּבְהַסְּקַאסְקִי [ספר מרשם התושבים], שֶׁשָּׁם כּוֹתְבִין כָּל אֶחָד עִם כִּנּוּי פַאמֶעלְיֶא שֶׁלּוֹ, הָיוּ כּוֹתְבִין עַל זֶה כִּנּוּי חָכָם וְעַל זֶה כִּנּוּי תָּם.

פַּעַם אֶחָד בָּא הַמֶּלֶךְ עַל הַסְּקַאסְקִי, וּמָצָא, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שָׁם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים, זֶה בַּשֵּׁם חָכָם, וְזֶה בַּשֵּׁם תָּם, וְהָיָה בְּעֵינָיו לְפֶלֶא, שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מְכֻנִּים בַּשֵּׁם חָכָם וְתָם, וְנִתְאַוָּה הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתָם. וְחָשַׁב הַמֶּלֶךְ: אִם אֶשְׁלַח אַחֲרֵיהֶם פִּתְאֹם, שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנַי – יִתְפַּחֲדוּ מְאֹד, וְהֶחָכָם – יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו לְגַמְרֵי, וְהַתָּם גַּם-כֵּן אֶפְשָׁר יִשְׁתַּגַּע מֵחֲמַת פַּחַד. וְנִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ חָכָם אֶחָד אֶל הֶחָכָם, וְתָם אֶל הַתָּם; רַק אֵיךְ מוֹצְאִין בְּעִיר מְלוּכָה תָּם, כִּי בְּעִיר מְלוּכָה עַל-פִּי-רֹב הֵם חֲכָמִים, רַק שֶׁהַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת הוּא תָּם דַּוְקָא, כִּי הֶחָכָם אֵינָם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת פֶּן עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ יוּכַל לְבַזְבֵּז הָאוֹצָרוֹת, עַל כֵּן עוֹשִׂין מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת תָּם דַּוְקָא.

וְקָרָא הַמֶּלֶךְ לְחָכָם אֶחָד וּלְאוֹתוֹ הַתָּם הַנַּ"ל וּשְׁלָחָם לְהַשְּׁנֵי בָּנִים הַנַּ"ל, וְנָתַן בְּיָדָם אִגְּרוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. גַּם נָתַן בְּיָדָם אִגֶּרֶת לְהַגַּאבִּירְנִיר [מושל המחוז] שֶׁל הַגַאבֶּערְנִיא [הממשל המחוזי], שֶׁאֵלּוּ הַשְׁתֵּי בָּנִים הֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְצִוָּה בְּהָאִגֶּרֶת, שֶׁהַגַּאבִּירְנִיר יִשְׁלַח לָהֶם אִגְּרוֹת מִשְּׁמוֹ לְהֶחָכָם וְהַתָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּחֲדוּ, וְיִכְתֹּב לָהֶם, שֶׁאֵין הַדָּבָר נָחוּץ, וְאֵין הַמֶּלֶךְ גּוֹזֵר דַּוְקָא שֶׁיָּבוֹאוּ רַק הַדָּבָר תָּלוּי בִּרְצוֹנָם: אִם הֵם רוֹצִים – יָבוֹאוּ, רַק שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ לִרְאוֹתָם.

וְנָסְעוּ אֵלּוּ הַשְּׁלוּחִים – הֶחָכָם וְהַתָּם – וּבָאוּ לְהַגַּאבִּירְנִיר וְנָתְנוּ לוֹ הָאִגֶּרֶת. וְשָׁאַל הַגַּאבִּירְנִיר עַל אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהֶחָכָם הוּא חָכָם מֻפְלָג וְעָשִׁיר גָּדוֹל. וְהַתָּם הוּא תָּם בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁל הַפֶּעלְץ כַּנַּ"ל. וְנִתְיַעֵץ הַגַּאבִּירְנִיר, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ פֶּעלְץ, וְעָשָׂה לוֹ מַלְבּוּשִׁים כָּרָאוּי, וְהִנִּיחַ בְּתוֹךְ הָעֶגְלוֹת-צָב שֶׁל הַתָּם, וְנָתַן לָהֶם אִגְּרוֹת כַּנַּ"ל. וְנָסְעוּ הַשְּׁלוּחִים וּבָאוּ לְשָׁם. וְנָתְנוּ הָאִגְּרוֹת לָהֶם: הֶחָכָם-לְהֶחָכָם, וְהַתָּם-לְהַתָּם. וְהַתָּם, תֵּכֶף שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הָאִגֶּרֶת, אָמַר לְהַתָּם הַשָּׁלִיחַ שֶׁהֱבִיאוֹ: הֲלֹא אֵינִי יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בּוֹ; קְרָא אוֹתוֹ לְפָנַי! הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ בְּעַל-פֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ – שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא אֵלָיו. שָׁאַל תֵּכֶף: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת! הֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי אֱמֶת, בְּלִי לֵיצָנוּת. וְנִתְמַלֵּא שִׂמְחָה תֵּכֶף וְרָץ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: אִשְׁתִּי, הַמֶּלֶךְ שָׁלַח בִּשְׁבִילִי! וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: עַל מָה וְלָמָּה? וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לַהֲשִׁיבָהּ כְּלָל, וְתֵכֶף נִזְדָּרֵז בְּשִׂמְחָה וְהָלַךְ וְנָסַע עִם הַשָּׁלִיחַ תֵּכֶף. וְנִכְנַס וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הָעֶגְלוֹת-צָב וּמָצָא שָׁם הַבְּגָדִים הַנַּ"ל וְשָׂמַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

בְּתוֹךְ-כָּךְ נִשְׁלְחוּ מְסִירוֹת עַל הַגַּאבִּירְנִיר, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַוְלוֹת, וְהֶעֱבִירוֹ הַמֶּלֶךְ. וְנִתְיַעֵץ הַמֶּלֶךְ, שֶׁטּוֹב, שֶׁיִּהְיֶה גַּאבִּירְנִיר אִישׁ תָּם, שֶׁהַתָּם יִנְהַג הַמְּדִינָה בֶּאֱמֶת וָיֹשֶׁר מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת. וְנִמְלַךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתָּם הַנַּ"ל גַּאבִּירְנִיר, וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּתוֹ שֶׁהַתָּם הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו, הוּא יִהְיֶה גַּאבִּירְנִיר. וְהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ הָעִיר שֶׁל הַגַּאבֶּערְנִיא, וְיַעַמְדוּ עַל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָעִיר, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ, יְעַכְּבוּ אוֹתוֹ וְיַכְתִּירוּ אוֹתוֹ בַּהִתְמַנּוּת הַזֹאת, שֶׁיִּהְיֶה גַּאבִּירְנִיר, וְכֵן עָשׂוּ. וְעָמְדוּ עַל הַשְּׁעָרִים, וְתֵכֶף בְּעָבְרוֹ שָׁם, עִכְּבוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהוּא נַעֲשָׂה גַּאבִּירְנִיר. וְשָׁאַל וְאָמַר: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת! הֵשִׁיבוּ לוֹ: בְּוַדַּאי בְּלִי שׁוּם לֵיצָנוּת. וְנַעֲשָׂה הַתָּם תֵּכֶף גַּאבִּירְנִיר בְּתֹקֶף וָעז.

וְעַתָּה, שֶׁנִּתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ – וּמַזָּל מַחְכִּים – וּבָא לוֹ קְצָת הֲבָנָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְחָכְמָתוֹ, רַק נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרֹאשׁוֹנָה וְהִנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה בִּתְמִימוּת, בֶּאֱמֶת וּבְיֹשֶׁר, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בּוֹ, וְעַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה אֵין צְרִיכִין שֵׂכֶל גָּדוֹל וְחָכְמוֹת, רַק עַל-פִּי הַיֹּשֶׁר בִּתְמִימוּת. כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לְדִין, הָיָה אוֹמֵר: אַתָּה זַכַּאי וְאַתָּה חַיָּב, כְּפִי תְּמִימוּתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם עָרְמָה וּמִרְמָה, וְכֵן נָהַג הַכֹּל בֶּאֱמֶת.

וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַמְּדִינָה מְאֹד. וְהָיָה לוֹ יוֹעֲצִים אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת, וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה יָעַץ לוֹ אֶחָד: בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ תִּהְיֶה קָרוּא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא לְפָנָיו, כִּי הֲלֹא כְּבָר שָׁלַח אַחֲרֶיךָ וְגַם הַדֶּרֶךְ – שֶׁהַגַּאבִּירְנִיר מֻכְרָח לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁאַתָּה כָּשֵׁר מְאֹד, וְלֹא יִמְצָא בְּךָ שׁוּם עַוְלָה בְּהַנְהָגָתְךָ הַמְּדִינָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרָיו לִנְטוֹת בִּדְבָרָיו לְצַד אַחֵר, לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים, עַל כֵּן נָאֶה וְדֶרֶךְ-אֶרֶץ – שֶׁתּוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ; עַל כֵּן טוֹב, שֶׁאֲלַמֶּדְךָ חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת. וְנִתְקַבֵּל הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַתָּם וְאָמַר: מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶלְמַד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת?! וְתֵכֶף עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ הֶחָכָם אָמַר לוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁהוּא יָבוֹא עַל שֶׁלּוֹ, וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר בָּא עַל חָכְמָתוֹ (וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ חָכְמוֹת, לֹא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַחָכְמוֹת כְּלָל, רַק נָהַג הַכֹּל בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרֹאשׁוֹנָה).

אַחַר-כָּךְ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ, שֶׁיָּבוֹא זֶה הַתָּם הַגַּאבִּירְנִיר אֵלָיו, וְנָסַע אֵלָיו. וְדִבֵּר הַמֶּלֶךְ עִם הַתָּם בִּתְחִלָּה מֵהַנְהָגַת הַמְּדִינָה – וְהוּטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ מְאֹד מְאֹד, כִּי רָאָה, שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּיֹשֶׁר וֶאֱמֶת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם עַוְלָה וּמִרְמָה. אַחַר-כָּךְ הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת – וֶהֱשִׁיבוֹ הַתָּם כָּרָאוּי, וְהוּטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ זֹאת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָמַר: אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהוּא חָכָם כָּזֶה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת כָּזֶה! וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ מְאֹד מְאֹד. וּמִנָּה הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִינִיסְטֶר [שׂר] עַל כָּל הַמִּינִיסְטֶרִישׂ [שׂרים]. וְצִוָּה לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד, שֶׁשָּׁם יִהְיֶה יְשִׁיבָתוֹ, וְצִוָּה, שֶׁיִּבָּנֶה לוֹ חוֹמוֹת נָאוֹת וּמְפאָרוֹת כָּרָאוּי, וְנָתַן לוֹ כְּתָב עַל הִתְמַנּוּת הַזֹאת, שֶׁיִהְיֶה מִינִיסְטֶר, כַּנַּ"ל וְכֵן הָיָה, שֶׁבָּנוּ לוֹ בִּנְיָנִים כַּנַּ"ל, בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ, וְהָלַךְ וְקִבֵּל הַגְּדֻלָּה בְּתֹקֶף.

וְהֶחָכָם הַנַּ"ל, כְּשֶׁבָּא אֵלָיו הָאִגֶּרֶת מֵהַמֶּלֶךְ, כַּנַּ"ל, הֵשִׁיב לְהֶחָכָם שֶׁהֱבִיאָהּ: הַמְתֵּן וְלִין פֹּה, וּנְדַבֵּר וְנִתְיַשֵּׁב. לָעֶרֶב עָשָׂה עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה. בְּתוֹךְ סְעֻדָּתוֹ נִתְחַכֵּם הֶחָכָם בְּחָכְמָתוֹ וּפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁלּוֹ, וְעָנָה וְאָמַר: מַה זֹאת, שֶׁהַמֶּלֶךְ כָּזֶה יִשְׁלַח אַחֲרַי, עֲבוּר שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּמוֹנִי, וּמָה אֲנִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁלַח אַחֲרַי?! הֲלֹא מֶלֶךְ כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה וּגְדֻלָּה כָּזוֹ – וַאֲנִי שָׁפָל וְנִבְזֶה כְּנֶגֶד מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּזֶה, וְאֵיךְ יִתְיַשֵּׁב זֹאת בַּדַּעַת, שֶׁמֶּלֶךְ כָּזֶה יִשְׁלַח עֲבוּר שָׁפָל כָּמוֹנִי? אִם אֹמַר בִּשְׁבִיל חָכְמָתִי – מָה אֲנִי כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ? וְכִי אֵין לְהַמֶּלֶךְ חֲכָמִים? וְגַם הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי חָכָם גָּדוֹל, וּמָה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁלַח עֲבוּרִי? וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה מְאֹד מְאֹד. עָנָה וְאָמַר זֶה הֶחָכָם (הַיְנוּ הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַתָּם, כִּי כָּל זֶה – הַכֹּל מִדְּבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁל הַתָּם, שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁתּוֹמֵם וְהִתְמִיהַּ עַצְמוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל עָנָה בְּעַצְמוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ וְאָמַר לְהֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ): תֵּדַע מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר. דַּעְתִּי, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הַדָּבָר מוּבָן וּמְבֹרָר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְכָל הָעוֹלָם טוֹעִים בַּשְּׁטוּת הַזֶּה, שֶׁסּוֹבְרִים, שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ. וּרְאֵה וְהָבֵן, אֵיךְ אֶפְשָׁר זֹאת, שֶׁכָּל בְּנֵי-הָעוֹלָם יִמְסְרוּ עַצְמָן לִסְמֹךְ עַל אִישׁ אֶחָד, שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ? בְּוַדַּאי אֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל.

הֵשִׁיב הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ הַנַּ"ל: הֲלֹא אֲנִי הֵבֵאתִי לְךָ אִגֶּרֶת מֵהַמֶּלֶךְ! שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן הַנַּ"ל. הֲאַתָּה בְּעַצְמְךָ קִבַּלְתָּ הָאִגֶּרֶת מִיַּד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ? הֵשִׁיב לוֹ: לָאו, רַק אִישׁ אַחֵר נָתַן בְּיָדִי הָאִגֶּרֶת בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ. עָנָה וְאָמַר: עַתָּה רְאֵה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדְּבָרַי כֵּנִים, כִּי אֵין מֶלֶךְ כְּלָל. וָחָזַר וְשָׁאַל אוֹתוֹ: תֹּאמַר לִי; הֲלֹּא אַתָּה מִן הָעִיר מְלוּכָה וּמְגֻדָּל שָׁם מִיָּמֶיךָ, הַגִּידָה לִי: הֲרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֶת הַמֶּלֶךְ? הֵשִׁיב לוֹ: לָאו (כִּי בֶּאֱמֶת כֵּן הַדָּבָר, שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ מִתְרָאֶה, רַק בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד). עָנָה הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: עַתָּה רְאֵה גַּם רְאֵה, שֶׁדְּבָרַי בְּרוּרִים וּמְבֹרָרִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מֶלֶךְ כְּלָל, כִּי הֲלֹּא אֲפִלּוּ אַתָּה לֹא רָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ מֵעוֹלָם.

שׁוּב שָׁאַל הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ: אִם כֵּן מִי מַנְהִיג הַמְּדִינָה? הֵשִׁיב הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן: זֹאת אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ הַבֵּרוּר, כִּי מִמֶּנִּי תִּשְׁאַל, כִּי אֲנִי בָּקִי בָּזֶה, כִּי הָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּדִינוֹת, וְהָיִיתִי בִּמְדִינַת אִיטַלְיָה, וְכָךְ הַמִּנְהָג – שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים שָׂרֵי יוֹעֲצִים (שֶׁקּוֹרִין רַאטְהֵיירִין), וְהֵם עוֹלִים וּמַנְהִיגִים הַמְּדִינָה זְמַן מְיֻחָד, וְעִם זֶה הַשְּׂרָרוּת חוֹלְקִין עַצְמָן כָּל בְּנֵי-הַמְּדִינָה בָּזֶה אַחַר זֶה. וְהִתְחִילוּ דְּבָרָיו לִכְנֹס בְּאָזְנֵי הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ, עַד שֶׁהִסְכִּימוּ וְגָזְרוּ, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל.

שׁוּב עָנָה הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן: הַמְתֵּן עַד הַבֹּקֶר, אֲבָרֵר לְךָ עוֹד בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל. וַיַּשְׁכֵּם הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר (הֶחָכָם, שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַתָּם אָנוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ תָּמִיד בְּשֵׁם הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן), וְהֵקִיץ אֶת חֲבֵרוֹ הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ: בּוֹא עִמִּי אֶל הַחוּץ, וְאַרְאֶךָּ הַדָּבָר בְּבֵרוּר, אֵיךְ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטָעוּת, וּבֶאֱמֶת אֵין מֶלֶךְ כְּלָל, וְכֻלָּם בְּטָעוּת גָּדוֹל. וְהָלְכוּ בַּשּׁוּק, וְרָאוּ אִישׁ-חַיִל אֶחָד, וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לְמִי אַתָּה עוֹבֵד? הֵשִׁיב: אֶת הַמֶּלֶךְ (שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:) הֲרָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ מִיָּמֶיךָ? לָאו. עָנָה וְאָמַר: רְאֵה, הֲיֵשׁ שְׁטוּת כָּזֶה?! שׁוּב הָלְכוּ אֶל אָדוֹן אֶחָד מִן הַחַיִל, וְנִכְנְסוּ עִמּוֹ בִּדְבָרִים, עַד שֶׁשְּׁאָלוּהוּ: לְמִי אַתָּה עוֹבֵד? אֶת הַמֶּלֶךְ. הֲרָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ? לָאו. עָנָה וְאָמַר: עַתָּה רְאֵה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהַדָּבָר מְבֹרָר, שֶׁכֻּלָּם טוֹעִים, וְאֵין מֶלֶךְ כְּלָל בָּעוֹלָם. וְנִסְכַּם בֵּינֵיהֶם הַדָּבָר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל.

עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר עוֹד: בּוֹא וְנִסַּע וְנֵלֵךְ בָּעוֹלָם, וְאַרְאֶךָּ עוֹד אֵיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטָעוּתִים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים בָּעוֹלָם, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁבָּאוּ, מָצְאוּ אֶת הָעוֹלָם בְּטָעוּת. וּדְבַר הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל נַעֲשָׂה אֶצְלָם לְמָשָׁל, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאוּ הָעוֹלָם בְּטָעוּת, לָקְחוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְמָשָׁל: כְּמוֹ שֶׁזֶּה אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהָיוּ הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים עַד שֶׁכָּלָה מַה שֶּׁבְּיָדָם, וְהִתְחִילוּ לִמְכֹּר סוּס אֶחָד וְאַחַר-כָּךְ הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁמָּכְרוּ כֻּלָּם, עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לֵילֵךְ רַגְלִי, וְתָמִיד הָיוּ חוֹקְרִים הָעוֹלָם, וּמָצְאוּ שֶׁהָעוֹלָם בְּטָעוּת. וְנַעֲשׂוּ עֲנִיִּים הוֹלְכֵי רַגְלִי, וְנִסְתַּלֵּק חֲשִׁיבוּתָם, וְלֹא הָיוּ נֶחֱשָׁבִים כְּלָל, כִּי לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶם כְּלָל, עַל אֶבְיוֹנִים כְּמוֹתָם.

וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, וְהָיוּ הוֹלְכִים וְסוֹבְבִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הָעִיר, שֶׁדָּר בָּהּ הַמִּינִיסְטֶר הַנַּ"ל (שֶׁהוּא הַתָּם, חֲבֵרוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ"ל), וְשָׁם, בְּאוֹתָהּ הָעִיר, הָיָה בַּעַל-שֵׁם אֲמִתִּי, וְהָיָה חָשׁוּב מְאֹד, כִּי עָשָׂה דְּבָרִים נִפְלָאִים, וַאֲפִלּוּ בֵּין הַשָּׂרִים הָיָה חָשׁוּב וּמְפֻרְסָם, וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים בָּאוּ לְאוֹתָהּ הָעִיר, וְהָלְכוּ וְסָבְבוּ וּבָאוּ לִפְנֵי בֵּית הַבַּעַל-שֵׁם, וְרָאוּ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם כַּמָּה עֲגָלוֹת – אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים – עִם חוֹלִים. וְסָבַר הֶחָכָם, שֶׁשָּׁם דָּר דָּאקְטִיר, וְהָיָה רוֹצֶה לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ מֵחֲמַת שֶׁגַּם הוּא הָיָה דָּאקְטִיר גָּדוֹל, וְרָצָה לִכָּנֵס לַעֲשׂוֹת הֶכֵּרוּת עִמּוֹ. וְשָׁאַל מִי דָּר בְּכָאן? הֵשִׁיבוּ: בַּעַל-שֵׁם. וַיִּמָּלֵא פִּיו שְׂחוֹק, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: זֶה הוּא שֶׁקֶר וְטָעוּת נִפְלָא מְאֹד, וְזֶה הוּא שְׁטוּת יוֹתֵר מִטָּעוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ. חֲבֵרִי! אֲסַפֵּר לְךָ הַשֶּׁקֶר הַזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה הָעוֹלָם בְּטָעוּת בְּשֶׁקֶר כָּזֶה.

בְּתוֹךְ כָּךְ הָיוּ רְעֵבִים, וּמָצְאוּ עֲדַיִן אֶצְלָם שְׁלֹשָׁה-אַרְבָּעָה גְּדוֹלִים [סוג מטבע]. וְהָלְכוּ אֶל בֵּית-הַתַּבְשִׁיל, (שֶׁקּוֹרִין גָּאר-קֶעךְ), וְשָׁם מוֹצְאִים לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ בְּעַד שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה גְּדוֹלִים. וְצִוּוּ לִתֵּן לָהֶם מַאֲכָל, וְנָתְנוּ לָהֶם. בְּתוֹךְ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים, הָיוּ מְסַפְּרִים וּמִתְלוֹצְצִים מֵהַשֶּׁקֶר וְטָעוּת שֶׁל דְּבַר הַבַּעַל-שֵׁם. וְהַבַּעַל הַגָּאר-קֶעךְ שָׁמַע דִּבְרֵיהֶם, וְחָרָה לוֹ מְאֹד, כִּי הַבַּעַל-שֵׁם הָיָה חָשׁוּב שָׁם מְאֹד. וַיֹּאמֶר לָהֶם: אִכְלוּ לָכֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לִפְנֵיכֶם וּצְאוּ מִכָּאן. אַחַר-כָּךְ בָּא לְשָׁם בֶּן הַבַּעַל-שֵׁם, וְהֵם עֲדַיִן הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מִן הַבַּעַל-שֵׁם בִּפְנֵי בְּנוֹ. וְגָעַר בָּהֶם הַבַּעַל גָּאר-קֶעךְ עַל שֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים מִן הַבַּעַל-שֵׁם בִּפְנֵי בְּנוֹ, עַד שֶׁהִכָּה אוֹתָם הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ. וְחָרָה לָהֶם מְאֹד, וְרָצוּ לְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט עַל הַמַּכֶּה אוֹתָם. וְנִתְיַשְּׁבוּ לֵילֵךְ אֶל הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם הַחֲבִילוֹת שֶׁלָּהֶם, לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ אֵיךְ לְהַשִּׂיג מִשְׁפָּט עַל הַנַּ"ל. וּבָאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁבַּעַל הַגָּאר-קֶעךְ הִכָּה אוֹתָם מְאֹד. וְשָׁאַל לָהֶם: לָמָּה? וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל-שֵׁם. הֵשִׁיב לָהֶם: בְּוַדַּאי אֵינוֹ יֹשֶׁר לְהַכּוֹת בְּנֵי-אָדָם, אֲבָל אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם נְכוֹנָה כְּלָל, שֶׁדִּבַּרְתֶּם עַל הַבַּעַל-שֵׁם, כִּי הַבַּעַל-שֵׁם חָשׁוּב כָּאן מְאֹד. וְרָאוּ, שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְגַם הוּא בְּטָעוּת, וְהָלְכוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַפָּקִיד (וְהַפָּקִיד הָיָה עַכּוּ"ם) וְסִפְּרוּ לוֹ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהִכּוּ אוֹתָם. שָׁאַל: עַל מָה? הֵשִׁיבוּ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל-שֵׁם, וְהִכָּה אוֹתָם הַפָּקִיד הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ.

וְהָלְכוּ מִזֶּה לָזֶה; מִמּוֹשֵׁל לְמוֹשֵׁל גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַמִּינִיסְטֶר הַנַּ"ל. וְשָׁם, לִפְנֵי בֵּית הַמִּינִיסְטֶר, עוֹמְדִים אַנְשֵׁי-חַיִל, דְּהַיְנוּ וַואכְן, וְהוֹדִיעוּ לְהַמִּינִיסְטֶר, שֶׁאִישׁ אֶחָד צָרִיךְ אֵלָיו, וְצִוָּה שֶׁיִּכְנֹס. וּבָא אוֹתוֹ הֶחָכָם לִפְנֵי הַמִּינִסְטֶר, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ הִכִּירוֹ הַמִּינִסְטֶר שֶׁזֶּהוּ הֶחָכָם חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל, וְהֶחָכָם לֹא הִכִּירוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בִּגְדֻלָּה כָּזוֹ. וְתֵכֶף הִתְחִיל הַמִּינִיסְטֶר וְדִבֵּר אֵלָיו: רְאֵה תְּמִימוּתִי לְמַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתִי, לִגְדֻלָּה כָּזוֹ, וְאֶל מָה חָכְמָתְךָ הֵבִיאָה אוֹתְךָ?

עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה הוּא חֲבֵרִי הַתָּם, מִזֶּה נְסַפֵּר אַחַר-כָּךְ; לְעֵת עַתָּה תֵּן לִי מִשְׁפָּט עַל שֶׁהִכּוּ אוֹתִי, שְׁאָלוֹ: לָמָּה? הֱשִׁיבוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבַּרְתִּי עַל הַבַּעַל-שֵׁם, שֶׁהוּא שֶׁקֶר וּמִרְמָה גְּדוֹלָה. עָנָה הַתָּם הַמִּינִיסְטֶר וְאָמַר: עֲדַיִן אַתָּה אוֹחֵז בַּחָכְמוֹת שֶׁלְּךָ? רְאֵה: אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָבוֹא עַל שֶׁלִּי בְּקַל, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ; רְאֵה, שֶׁאֲנִי כְּבָר בָּאתִי עַל שֶׁלְּךָ כַּנַּ"ל, וְאַתָּה עֲדַיִן לֹא בָּאתָ עַל שֶׁלִּי, וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁזֶּה קָשֶׁה יוֹתֵר, שֶׁאַתָּה תָּבוֹא עַל תְּמִימוּת שֶׁלִּי. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מַכִּיר בּוֹ מִכְּבָר בִּגְדֻלָּתוֹ, צִוָּה לָתֵת לוֹ בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁוֹ, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיּאכַל עִמּוֹ.

בִּשְׁעַת אֲכִילָתָם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר יַחַד. הִתְחִיל הֶחָכָם לְהוֹכִיחַ לוֹ דַּעְתּוֹ הַנַּ"ל, שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל. גָּעַר בּוֹ הַתָּם הַמִּינִיסְטֶר: הֲלֹּא אֲנִי בְּעַצְמִי רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ! הֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם בִּשְׂחוֹק: אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ, שֶׁזֶּה הָיָה הַמֶּלֶךְ? אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו וְאֶת זְקֵנוֹ שֶׁהָיוּ מְלָכִים? מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ? אֲנָשִׁים הִגִּידוּ לְךָ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ, וְרִמּוּ אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶר. וְחָרָה לְהַתָּם מְאֹד מְאֹד עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּמֶּלֶךְ.

(בְּתוֹךְ כָּךְ) בָּא אֶחָד וְאָמַר: הָעֲזָאזֵל, דְּהַיְנוּ הַטַּייוְול שָׁלַח אַחֲרֵיכֶם. וְנִזְדַּעְזַע הַתָּם מְאֹד מְאֹד, וְרָץ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ בְּפַחַד גָּדוֹל בַּאֲשֶׁר שֶׁהַנַּ"ל שָׁלַח אַחֲרָיו. וְיָעֲצָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לִשְׁלחַ עֲבוּר הַבַּעַל-שֵׁם. וְשָׁלַח אַחֲרָיו. וּבָא הַבַּעַל-שֵׁם וְנָתַן לוֹ קְמִיעוֹת וּשְׁמִירוֹת וְאָמַר לוֹ, שֶׁעַתָּה לֹא יִפְחַד כְּלָל, וְהָיָה לוֹ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בָּזֶה. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים עוֹד הֶחָכָם וְהַתָּם הַנַּ"ל, וְשָׁאַל הֶחָכָם אוֹתוֹ: עַל מָה נִפְחַדְתָּ כָּל- כָּךְ? אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ. שָׂחַק מִמֶּנּוּ: אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיֵּשׁ טַייוְול? הֵשִׁיב לוֹ: וְאִם-כֵּן מִי הוּא זֶה שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ? עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר: בְּוַדַּאי זֶהוּ אָחִי, שֶׁרָצָה שֶׁיִּתְרָאֶה עִמִּי, וְשָׁלַח אַחֲרַי בְּמִרְמָה זוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ הַתָּם: אִם-כֵּן אֵיךְ עָבַר עַל כָּל הַוַוארְטֶשׂ [השומרים]? הֱשִׁיבוֹ: בְּוַדַּאי שִׁחֵד אוֹתָם, וְהֵם אוֹמְרִים בְּמִרְמָה וָשֶׁקֶר, שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ כְּלָל. בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וּבָא אֶחָד וְאָמַר כַּנַּ"ל, שֶׁהַטַּייוְול שָׁלַח אַחֲרֵיהֶם. וְהַתָּם לֹא נִזְדַּעְזַע עַתָּה, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פַּחַד כְּלָל מֵחֲמַת הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם כַּנַּ"ל. עָנָה וְאָמַר לְהֶחָכָם, עַתָּה מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר: אוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁיֵּשׁ לִי אָח, שֶׁהוּא עִמִּי בְּכַעַס, וְעָשָׂה מִרְמָה זוֹ כְּדֵי לְהַפְחִיד אוֹתִי. וְעָמַד וְשָׁאַל לְאוֹתוֹ שֶׁבָּא בִּשְׁבִילָם: וּמַה הוּא דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ? אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לוֹ וְאֵיזֶה מַרְאֶה יֵשׁ לַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ' וְכַּיּוֹצֵא. הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ. עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר: רְאֵה, זֶה הוּא מַרְאֵה אָחִי הַנַּ"ל. אָמַר לוֹ הַתָּם: הֲתֵלֵךְ עִמָּם? הֵשִׁיב: הֵן, רַק שֶׁתִּתֵּן עִמִּי אֵיזֶה אַנְשֵׁי-חַיִל, שֶׁיִּהְיוּ זַלַאגָא [שומרים מלווים] כְּדֵי שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּ אוֹתִי. וְנָתַן לוֹ זַלַאגָא.

וְהָלְכוּ הַשְּׁנֵי חֲכָמִים הַנַּ"ל עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁבָּא בִּשְׁבִילָם, וְחָזְרוּ הַחַיִל. וְשָׁאַל אוֹתָם הַתָּם הַמִּינִיסְטֶר: הֵיכָן הֵם הַחֲכָמִים הַנַּ"ל? הֵשִׁיבוּ, אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ נֶעֶלְמוּ. וְהַנַּ"ל (הַיְנוּ הַטַּייוְול) חָטַף אוֹתָם, אֶת הַחֲכָמִים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל, וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל רֶפֶשׁ וָטִיט, וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב הַטַּייוְול עַל כִּסֵּא בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ, וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הַחֲכָמִים הַנַּ"ל בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ. וְהָרֶפֶשׁ הָיָה עָב וְדָבוּק כְּמוֹ דֶּבֶק מַמָּשׁ, (שֶׁקּוֹרִין קְלֵיי), וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָזוּז עַצְמָן כְּלָל בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ, וְצָעֲקוּ (אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ מְיַסְּרִים אוֹתָם, דְּהַיְנוּ הַטַּייוְול וַאֲנָשָׁיו): רְשָׁעִים! עַל מָה אַתֶּם מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ? וְכִי יֵשׁ טַייוְויל בָּעוֹלָם? אַתֶּם, רְשָׁעִים, מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ בְּחִנָּם (כִּי אֵלּוּ הַחֲכָמִים הַנַּ"ל עֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ, שֶׁיֵּשׁ טַייוְויל, רַק אָמְרוּ שֶׁאֲנָשִׁים רְשָׁעִים מְיַסְּרִים אוֹתָם בְּחִנָּם). וְהָיוּ מֻנָחִים אֵלּוּ הַשְּׁנֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ עֳבִי הָרֶפֶשׁ, וְהָיוּ חוֹקְרִים מַה זֹאת: אֵין זֹאת, רַק שֶׁאֲנָשִׁים פּוֹחֲזִים, שֶׁהָיִינוּ מִתְקוֹטְטִים עִמָּהֶם אֵיזֶה פַּעַם, וְעַתָּה הֵם מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ כָּל-כָּךְ. וְהָיוּ מִתְיַסְּרִים שָׁם בְּעִנּוּיִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים.

פַּעַם אַחַת עָבַר הַתָּם הַמִּינִיסְטֶר הַנַּ"ל לִפְנֵי בֵּית הַבַּעַל-שֵׁם, וְנִזְכַּר בַּחֲבֵרוֹ הֶחָכָם, וְנִכְנַס אֶל הַבַּעַל-שֵׁם, וְהִטָּה עַצְמוֹ אֵלָיו כְּדֶרֶךְ הַשָּׂרִים, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ (הַיְנוּ אֶת הֶחָכָם הַנַּ"ל) וְאִם יוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. וְאָמַר אֶל הַבַּעַל-שֵׁם: הֲאַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הֶחָכָם, שֶׁשָּׁלַח הַטַּייוְול וּנְשָׂאוֹ, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא רְאִיתִיו? הֱשִׁיבוֹ: הֵן. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מְקוֹמוֹ וְיוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל-שֵׁם: בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְךָ מְקוֹמוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ, רַק שֶׁלֹּא יֵלְכוּ כִּי אִם אֲנִי וְאַתָּה. וְהָלְכוּ יַחַד.

וְעָשָׂה הַבַּעַל-שֵׁם מַה שֶּׁיָּדַע, וּבָאוּ לְשָׁם, וְרָאָה, שֶׁהֵם מֻנָּחִים בָּעֳבִי טִיט וָרֶפֶשׁ. וּכְשֶׁרָאָה הֶחָכָם אֶת הַמִּינִיסְטֶר, צָעַק אֵלָיו: אָחִי! רְאֵה, שֶׁהֵם מַכִּים וּמְעַנִּים אוֹתִי כָּל-כָּךְ הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ בְּחִנָּם. גָּעַר בּוֹ הַמִּינִיסְטֶר: עֲדַיִן אַתָּה אוֹחֵז בַּחָכְמוֹת שֶׁלְּךָ וְאֵין אַתָּה מַאֲמִין בְּשׁוּם דָּבָר, וְלִדְבָרֶיךָ אֵלּוּ הֵם אֲנָשִׁים? עַתָּה רְאֵה; הֲלֹא זֶה הוּא הַבַּעַל-שֵׁם, שֶׁהָיִיתָ כּוֹפֵר בּוֹ, וְהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְהוֹצִיאֲכֶם (וְהוּא יַרְאֶה לָכֶם הָאֱמֶת). וּבִקֵּשׁ הַתָּם הַמִּינִיסְטֶר הַנַּ"ל מִן הַבַּעַל-שֵׁם, שֶׁיּוֹצִיאֵם וְיַרְאֶה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ טַייוְול וְאֵינָם אֲנָשִׁים, וְעָשָׂה הַבַּעַל-שֵׁם מַה שֶּׁעָשָׂה – וְנִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים עַל הַיַּבָּשָׁה, וְלֹא הָיָה שָׁם רֶפֶשׁ כְּלָל, וְאֵלּוּ הַמַּזִּיקִים הַנַּ"ל נַעֲשׂוּ עַפְרָא בְּעָלְמָא. אָז רָאָה הֶחָכָם הַנַּ"ל וְהֻכְרַח בְּעַל כָּרְחוֹ לְהוֹדוֹת עַל הַכֹּל שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ וְכוּ'.


 עַל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט) הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"ד): שֶׁבַע" יִפֹּל" צַדִּיק" וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק. כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל-יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לֹא הָיָה מַאֲמִין. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל-א ט"ו): וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לֹא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לֹא הֶאֱמִין. (שִׂים עֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין פִּלְאֵי פְּלָאוֹת): וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ כָּרָאוּי, הוּא מִנְעָל בִּשְׁלֹשָׁה קְצָווֹת, וְהָבֵן. וְעַיֵּן עוֹד בְּסוֹף הַסֵּפֶר בְּפֵרוּשׁ הָרַב וְתִרְאֶה דְרוּשִׁים נִפְלָאִים.