ה״נחל נבע מקור חכמה״ : רבי נחמן מברסלב
הכל זקוקים למים, הצמחים בעלי החיים ובני האדם. בלי מים אין חיים. כמו בגשמיות כך גם ברוחניות, צריך מים בכדי לחיות. הבריאה כולה צריכה למימי הדעת הקדושה ורק על ידם תוכל לחיות ולבוא אל השלימות והאושר.
ישנו נחל הנובע ממקור החכמה והדעת ובכוחו להרוות את צמאונם של כל באי עולם, נחל של חכמה אמונה ויראת שמים טהורה. לנחל זה רימז שלמה המלך ע״ה בפסוק: ״מים עמוקים דברי פי איש, נחל נבע מקור חכמה״ (משלי י״ח ד׳) – ראשי תיבותיו של הפסוק – נחמן.
רבינו נחמן אור האורות מברסלב (תקל״ב 1772)
למן ימיו הראשונים עלי אדמות ועד ליום הסתלקותו הקדוש היו חייו של רבינו זיע״א מסכת אחת של קדושה וטהרה, יראת שמים ואהבה זכה לבורא עולם, לברואיו ולתורתו. בכל מעשיו מסר נפשו לכבוד השם יתברך עד שזכה להתעלות לרום המעלות, לנצח בכל המלחמות ולבא לתכלית השלימות. אולם לגודל רחמנותו וטוב ליבו, לא הסתפק רבינו זיע״א בשלימותו האישית. הוא רצה שכולם יזכו להגיע אל הטוב השייך אליהם.
לשם כך התווה דרך קלה ככל האפשר, דרך נעימה ומעשית שבה יוכל כל אדם ללכת בבטחה. דרך זו השאיר לנו ברכה בספריו הקדושים ובפי תלמידיו יראי ה׳ ואצילי הנפש. אין לראות ברבינו הקדוש מנהיג של קבוצה מצומצמת. רבינו הינו מורה כללי היודע לכוון את האנושות כולה שתבוא למטרתה הרצויה.
בדרך אבותינו ועל פי תורת משה איש האלוקים, מלמד הוא אותנו כיצד יוכל כל אדם באשר הוא אדם לחיות חיים מאושרים ומלאי סיפוק, ולעבוד את בוראו בשמחה ובחיות באמת, וכפי שאמר: ״אוליך אתכם בדרך חדשה שלא היתה מעולם, אף על פי שהיא הדרך הישנה מכבר, אף על פי כן היא חדשה לגמרי״. (חיי מוהר״ן רס״ד)
שלשלת המסירה
(רבי נחמן מברסלב) אָמַר: הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכַמָּה צַדִּיקִים עָשׂוּ וְתִקְּנוּ בָּעוֹלָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ וְנִסְתַּלְּקוּ נִפְסַק הַדָּבָר,הַיְנוּ, הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ בְּתַלְמִידֵיהֶם, וְהֶחֱזִירוּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לֹא נִמְשַׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר, רַק נִפְסַק. עַל-כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קִיּוּם לָעַד.
וְכֵן דִּבֵּר עוֹד פַּעַם אַחַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר תַּלְמִידִים שֶׁאֵלּוּ הַתַּלְמִידִים יַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְכֵן הַתַּלְמִידֵי תַלְמִידִים יָאִירוּ לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת: (חיי מוהר״ן שע״ג)
רבי נחמן מברסלב (ה׳תקל״ב, 1772 – ה׳תקע״א, 1810) מייסד חסידות ברסלב, והאדמו״ר היחיד בה. כיהן כאדמו״ר בין השנים תק״ן – תקע״א, תחילה במדבדיבקא, אחר מכן בזלטיפולי ובעיקר בברסלב, שעל שמה קרא את שם החסידות.
בשנת תקנ״ח נסע לארץ ישראל, וביקר בעיר צפת.
את רוב תורתו כתב רבי נתן מברסלב, שעליו אמר רבי נחמן ״אם לא הוא, לא היה לכם אפילו עלה (דף) אחד מהספר (הליקוטי מוהר״ן). מספריו: ליקוטי מוהר״ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר״ן וספר המידות. חיבר גם ספר שציווה לשרפו, ועוד אחד שגנז אותו לעתיד לבוא.
בסוף ימיו נסע לאומן, שם ישב חצי שנה.
נפטר משחפת בי״ז תשרי, חול-המועד סוכות תקע״א. תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב המשיך את שיטתו.
רבי נתן מברסלב (ה'תק"ם, 1780 – ה'תר"ה, 1844) היה תלמידו המובהק של ר' נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב בדור השני.
ר' נתן העלה על הכתב את כל התורות והמאמרים ששמע מר' נחמן. לאחר מותו ניסה ר' נתן לשמר את חסידות ברסלב. הוא תיקן עלייה לציון רבי נחמן באומן וקיבוץ חסידי בראש-השנה, כמו בימי רבי נחמן. הוא היה נוסע בין קהילות החסידים בערים הסמוכות, וכן הדפיס את ספרי ר' נחמן ״ליקוטי מוהר״ן״, ״סיפורי מעשיות״, ״שיחות הר״ן״ ו-״ספר המידות״. כתב ספרים רבים המבארים את תורתו כגון ליקוטי עצות וליקוטי הלכות.
בשנת תקפ״ב נסע לארץ ישראל וביקר בעיר צפת.
נפטר בי׳ טבת תר״ה בעיר ברסלב. מממשיכי דרכו היו ר׳ נחמן מטולטשין ור׳ נחמן מטשעהרין.
ר' נחמן מטשערין, (ה׳תקפ"ה, 1825 – ה׳תרנ"ד, 1894), היה מתלמידיו הקרובים של רבי נתן מברסלב. כיהן כרבה של העיר טשערין שבאוקראינה. היה ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור השלישי ודמות מרכזית בהעברת המסורת הברסלבית לדורות הבאים. אביו ר' צבי אריה, בנו של ר' אהרן רבה של העיר ברסלב, היה מבחירי תלמידיו של רבי נחמן מברסלב.
התקרב בילדותו לר' נתן מברסלב, כשנשלח על ידי אביו ללמוד אצלו תורה. היה מחביבי תלמידיו של ר' נתן, שאף כיבדו מאד למרות גילו הצעיר, והתבטא כי מה שרבי נחמן השתמש בזכות אבות בשביל לקרב את סבו ר' אהרן, היה עיקר כוונתו לנכדו ר' נחמן מטשערין.
ר' נחמן קיבל מר' נתן את ה"תורה שבעל פה" של ברסלב, שיחות וסיפורים שמעולם לא הועלו על הכתב, והיה לדמות מפתח בכל מה שקשור למסורת מר' נחמן מברסלב. בספרו "פרפראות לחכמה", הפירוש הראשון על ליקוטי מוהר"ן של ר' נחמן מברסלב, מביא ר' נחמן מטשערין את סיפורה של כל תורה ותורה שמופיעה בליקוטי מוהר"ן, כפי שקיבל זאת מר' נתן בעל פה, או כפי שכתב ר' נתן בספר חיי מוהר"ן שהיה אז בכתב יד מופקד בידיו של ר' נחמן מטשעהרין. הוציא לאור את הספרים ״חיי-מוהר״ן״, ״עלים לתרופה״, ו-״ימי מוהרנ״ת״.
בשנת תרל״ד נסע לארץ ישראל וביקר בעיר צפת.
נפטר בי"ג אדר תרנ"ד בעיר טשערין. ממשיך דרכו היה נכדו-תלמידו, ר' אברהם שטרנהרץ.
רבי אברהם שטרנהרץ זצ״ל (כוכב לב) (ה׳תרכ"ב, 1862 – ה׳תשט"ו, 1955), נינו של רבי נתן מברסלב. ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל. ייסד את ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בראש השנה בציון הרשב"י במירון.
נודע בימי ילדותו כעילוי עצום, ולמד תורה מפי זקנו ר' צבי אריה (אביו של ר' נחמן מטשערין) שהיה עוד מתלמידי רבי נחמן. בשנות ילדותו עד חתונתו, אומץ על ידי סבו ר' נחמן מטשערין, שהעביר לו את רוב תורתו. בנוסף הסתופף בצל כל תלמידי סבו ר' נתן מברסלב, והיה לאוצר בלום בכל הקשור לתורת ברסלב.
כיהן כמוסר התורות בסעודה שלישית בעיר ברסלב, תפקיד שהיה שמור עד אז לסבו ר' נתן מברסלב ואחריו לתלמידו ר' נחמן מטולטשין. כמו כן מונה לשליח ציבור בתפילות ראש השנה בקיבוץ הגדול באומן, תפקיד שנשא ר׳ אברהם במשך חמישים שנה (עד לעלייתו ארצה, שם כיהן כשליח ציבור במשך עשרים שנה נוספות ב"קיבוץ" במירון). משנת תרפ״ח היה לרב העיר אומן, ולמנהיג חסידי ברסלב.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל וביקר בעיר צפת. הוא הטיל על תלמידו ר׳ גדליה לשקם את הריסותיה של העיר. בראש השנה תש"א ייסד הרב שטרנהרץ את "הקיבוץ" של חסידי ברסלב במירון.
נפטר בכ' אלול תשט"ו בירושלים. ממשיך דרכו היה תלמידו ר' גדליהו אהרן קעניג זצ״ל.
רבי גדליהו אהרן קעניג זצ״ל (ה'תרפ"א, 1921 – ה'תש"ם, 1980) מייסד קהילת ברסלב צפת. התקרב לברסלב בצעירותו על ידי רבו ר׳ אברהם שטרנהרץ זצ״ל. היה ממנהיגי חסידות ברסלב בדור החמישי. היה הראשון שמסר שיעורים בתורת ברסלב בשפה העברית, שיעורים שהיו מיועדים בעיקר לאנשים שאינם חרדים.
נודע במכתבי התשובה הרבים ששלח למי שפנה אליו. רבים ממכתביו אלו משתרעים על פני עשרות עמודים, שבהם הוא מביא בין היתר תורות שלמד מר׳ אברהם שטרנהרץ. לאחרונה המכתבים יוצאים לאור על ידי בניו בסדרת הספרים ״שערי צדיק״. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים. הספרים כוללים תשובות מפורטות אודות שאלות בתורת ברסלב, ובהן מסורות ששמע מר׳ אברהם שטרנהרץ וביאורים בספר ליקוטי מוהר"ן.
השתדל בכל כוחו לקיים את הוראת רבו ר׳ אברהם – להתקבץ בכל ראש-השנה במירון, כאשר הדרך לאומן הייתה בלתי אפשרית.
בשנת תשכ"ז (1967) הקים ר׳ גדליה את אגודת "נחל נבע מקור חכמה (ננמ"ח), האגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון, על שם רבינו נחמן אור האורות מברסלב", במטרה להקים קריה נאמנה בעיר העתיקה צפת ולפתח בתוכה מוסדות תורה וחסד שישמשו מגדל-אור לכל צפת וגלילותיה. לדבריו הוא קיבל מסורת מרבו, ר׳ אברהם שטרנהרץ, לפיה תלויה הגאולה בעניין זה. הוא השקיע מאמצים במטרה זו, ויצא למסע גיוס תרומות בארצות הברית ובאירופה, חרף מצבו הבריאותי הרעוע.
נפטר בכ״ג תמוז תש״מ באמצע דרשה נלהבת במנצ'סטר שבאנגליה, בעניין צפת. ממשיכי דרכו הם בניו, ר׳ אלעזר מרדכי זצוק״ל (שנפטר בכ״ג בטבת תשע״ט) והרב נתן אפרים קעניג שליט״א.
מוסדות ״נחל נבע מקור חכמה״ בעיה״ק צפת תובב״א
לבנות את צפת מחדש על פי דעת רבינו הקדוש, ללמוד בה תורה בקדושה ובטהרה וללמדה בדרכי נועם לכל דורש – כל זה נדמה היה לחלום נפלא שאין מי שיוכל להגשימו. אולם בכח האמונה בחזונם של הצדיקים ועם הרבה סייעתא דשמיא יכול גם החלום הנפלא והנשגב ביותר להפוך למציאות.
את היסודות להגשמת החלום הניח מורנו הרב הצדיק רבי אברהם שטרנהארץ זצוק״ל. רבי אברהם, נכדו של רבי נתן מברסלב תלמידו הגדול של רבינו נחמן זיע״א, גילה בשנתו האחרונה לבחיר תלמידיו, מורנו רבי גדליהו אהרון קעניג זצוק״ל, את סוד חורבנה ובנינה של עיר הקודש צפת, והורה לו לעשות כל שביכולתו להשיב את עטרת העיר ליושנה.
רבי אברהם ידע שדוקא ממקום קדוש זה יהיה ניתן לפעול גדולות ונצורות ואף אמר שבניין צפת מחדש על פי דעת קודשו של רבינו נחמן זיע״א תביא טובה גדולה לעולם כולו.
בכדי להוציא אל הפועל את הצוואה הקדושה ייסד מורנו רבי גדליהו זצוק״ל בשנת תשכ״ז (1967) את אגודת ״נחל נבע מקור חכמה״ ומיד החל להכשיר את הקרקע לבניית קריה נאמנה שתספק את צרכיהם הגשמיים והרוחניים של אלו שיזכו ליטול חלק במפעל הנשגב. הוא רכש במאמצים אדירים חלקת אדמה מיוחדת, אותה בחר רבי אברהם זצוק״ל בעצמו, הנשקפת אל בית החיים העתיק ונמצאת בסמוך לבית הכנסת העתיק של האריז״ל, ועליה תכנן את הקריה והמרכז התורני.
בזמנים בהם להשיג מניין מתפללים בצפת היה מבצע של ממש, תכנן מורנו בניין בן שש קומות הכולל בין היתר בית כנסת לכ-600 מתפללים (!) ומקוה מפואר ובו מספר רב של מקוואות. כאשר נשאל בשביל מי כל אלה ענה ואמר שגם זה לא יספיק…
יותר משלושים שנה חלפו, הרבה תפילות, מאמץ ומשאבים הושקעו, והחלום החל להפוך למציאות – קול התורה והתפילה שוב נשמע בסמטאות העתיקות. אגודת ״נחל נבע מקור חכמה״ שהוקמה בהשקעה של פרוטות הפכה לארגון שתקציבו השנתי נאמד במליוני שקלים.
בית הכנסת הגדול, אותו תכנן רבי גדליה זצוק״ל, מתנוסס לתפארה ובין כתליו מצטופפים מאות מתפללים מכל העדות והחוגים, תושבי צפת ומבקרים מן החוץ, וכולם חשים התרוממות רוח מיוחדת בהשתתפם בתפילה הנפלאה.
בישיבה עוסקים תלמידי חכמים בכל מקצועות התורה ובמוסדות החינוך של האגודה מתחנכים כ-400 תלמידים, כן ירבו. הקהילה מונה מאות משפחות משלל גוונים: חדרים מבית לצד בעלי תשובה, אשכנזים וספרדים יוצאי כל העדות והתפוצות, ילדי הארץ וילדי פזורות תבל, ורצון כולם לעבוד את בוראם ברצינות ודרך ארץ. מפעלי חסד רבים הוקמו: עזרה למשפחות נזקקות, ארוחות חמות לתלמידים, קרנות גמילות חסדים, עזרה ליולדות, ביקור חולים ועוד. שיעורי תורה נמסרים לרבים – תלמידי חכמים, בעלי בתים וכאלו שזוהי להם הפעם הראשונה לטעום טעמה של תורה. רבים התקרבו לחיי תורה ומצוות בעקבות מפגשם עם בני הקהילה.